לא קיבל שכר מינימום – ויפוצה ב-100 אלף ש'

שומר לשעבר במפעל ברזל בברקן זכה בהפרשי שכר ובתשלום עבור זכויות סוציאליות לאחר שהוכח שלא קיבל שכר ותוספות שכר כקבוע חוק

עו"ד אילן אורגדפורסם: 24.04.18 , 23:18

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת פיצויים שהגיש עובד במפעל "בקשי – מחסן ברזל", שפוטר לאחר שהחברה לא נזקקה עוד לשירותיו. השופטת שרון אלקיים חייבה את המעסיקה לשלם לו כ-100 אלף שקל משום שלא שילמה לו שכר מינימום ותנאים סוציאליים בהתחשב בשעות העבודה הארוכות.

התובע הועסק כשומר בתפקיד זמני במפעל שבאותה תקופה פעל באזור התעשייה ברקן. ב-2015 הוא פוטר וזמן מה לאחר מכן עתר לבית הדין לעבודה בטענה שלא קיבל שכר מינימום וגמול עבור עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה. לדבריו הוא עבד במשרה מלאה ואף מעבר לכך במשך 13 חודשים בשכר חודשי של 3,500 שקל, ושפוטר ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. הוא טען שנהג לעבוד כ-16 שעות בממוצע ביממה ובסופי השבוע כ-64 שעות ברציפות. בתביעתו ביקש תשלום עבור הפרשי שכר וזכויות סוציאליות נוספות בהתאם לחוק.

דיני עבודה

30 אלף ש' לעובדת שכונתה "בהמה מפגרת"

עו"ד חגי ויסוצקי

מנהלת בשירות טלמרקטינג של חברת "שניר אפיקי ניהול" השפילה עובדת לעיני חבריה. אחרי שהעסקתה הסתיימה, היא הגישה לביהמ"ש תביעת פיצויים

30 אלף ש' לעובדת שכונתה "בהמה מפגרת"

בתגובה טענה החברה שהעובד הועסק שמונה חודשים בלבד וששולמו לו כ-5,000 שקל בחודש. לדבריה, הוא הועסק לתפקיד זמני שנועד רק לצורך העברת המפעל. היא הוסיפה שלתובע נערך שימוע לפני פיטוריו, ואף נבחנה אפשרות להעסיקו במשרה אחרת, אך משלא נמצאה כזאת הוא קיבל הודעת פיטורים.

עוד טענה החברה שהתובע חילק את משמרת הלילה שלו - שהחלה ב-18:30 והסתיימה ב-6:30 למחרת בבוקר - עם אביו, שעבד כשומר במפעל סמוך, ולכן לא עבד 12 שעות ברציפות ובוודאי שלא 16 שעות כטענתו.

השופטת שרון אלקיים אכן דחתה את טענות התובע בנוגע לתקופת עבודתו וקיבלה את גרסת החברה שגובתה בכרטסת הנהלת החשבונות שלה. היא פסקה שהוא עבד פחות משנה ולכן הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הבראה. בנוסף, לפי הראיות נערך לו שימוע חוקי ואף ניתנה לו הודעה מוקדמת כדין.

ואולם, השופטת קבעה שניסיון החברה להוכיח שהתובע עבד פחות מ-12 שעות ביממה נחל כישלון, מאחר שהיא נמנעה מהגשת דו"חות נוכחות המוכיחים זאת.

הראיות האחרות שהוגשו, לעומת זאת, בהן הכרטסת של הנהלת החשבונות, הוכיחו שהתובע קיבל שכר של 3,500 שקל בלבד – למרות אורך המשמרות ואף שעבד גם בשעות נוספות ובימי מנוחה כמו שבת.

השופטת אלקיים קבעה שמדובר בשכר נמוך באופן משמעותי משכר המינימום, שלא נכלל בו גמול עבור עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה, ועל כך הנתבעת תצטרך לשלם.

לסיכום פסקה השופטת לעובד כ-100 אלף שק עבור הפרשי שכר מינימום, גמול עבור עבודה בשעות נוספות ובימי מנוחה, פדיון חופשה, הפרשי פנסיה ותשלומי נסיעות. כמו כן נפסקו לו 8,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.