שתף קטע נבחר

בשל חשש משודדים: הועברו אבני מיל רומיות בנגב

האבנים, שהתגלו לפני כחודשיים ב"דרך הבשמים" הועברו לעבדת. בינתיים פוענחו כמה כתובות על האבנים, שנחשבות לגילוי בקנה מידה עולמי

ארבע אבני מיל רומיות עם כתובות נדירות בלטינית, שהתגלו לפני כחודשיים במקטע האבוד של "דרך הבשמים" בנגב, הועברו הערב (יום ג') לגן הלאומי עבדת. האבנים הוצאו מהשטח במסגרת מבצע משותף של רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות.

 

 

מדובר באבני מיל שהציב הצבא הרומי על תוואי הדרך ההיסטורית בעשור האחרון של המאה ה-2 לספירה. "יש חשיבות רבה לאבנים הללו, מדובר בגילוי חשוב בקנה מידה עולמי", הסביר ד"ר צביקה צוק, מנהל אגף הארכיאולוגיה ברשות הטבע והגנים. "משום כך, היה חשש כבד שהאבנים יילקחו על ידי שודדי עתיקות".

 

לדברי ד"ר צוק, "אלו אבני המיל הראשונות שהתגלו בנגב שעליהן כתובות אימפריאליות". מאז הגילוי הספיק החוקר פרופ׳ בנימין איזק מאוניברסיטת תל אביב לפענח באופן ראשוני שתיים מהכתובות הלטיניות, וגילה כי על אחת מהאבנים מוזכר בפירוש שמו של קיסר רומא ספטימיוס סוורוס. על אבן אחרת הוזכר שמו של מושל הפרובינקיה ערביה (שכללה בין היתר את הנגב ואת פטרה), פובליוס אליוס סברינוס.

 

 

העברת אבני המיל העתיקות (צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

 

המקטע עצמו של "דרך הבשמים" בין מצד מחמל שעל שפת מכתש רמון לבין מצד גרפון, שבו הוצבו האבנים ושאורכו כשבעה קילומטרים, לא היה מוכר עד לאחרונה. הממצאים הראשוניים שמעידים על קיומו של המקטע התגלו במהלך יום הכנה שערך זיו שרצר, רכז ההדרכה של בית הספר שדה שדה בוקר עם צוות מדריכים לקראת טיול בשטח.

 

גילויו הושלם שבועיים לאחר מכן במהלך מסע רגלי לשחזור "דרך הבשמים" מפטרה אל עבדת בהדרכת ההיסטוריון והארכיאולוג פרופ' חיים בן דוד מהמכללה האקדמית כינרת והסייר ומדריך הטיולים שוקה רווק, ממקימי החברה להגנת הטבע. את המסע ארגנו בית הספר שדה במדרשת שדה בוקר, מועצה אזורית אילות, מרכז מדע ים המלח והערבה וחברת "אקו טיולי מדבר".

העברת אבני המיל העתיקות (צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

 (צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

 

על המקטע החדש העידו חמש תחנות של אבני מיל שנמצאו בשטח - וכחודש לאחר המסע, במהלך סיור שביצע פרופ' בן דוד עם הסטודנטים שלו במקטע האבוד, נמצאה תחנת אבני מיל לא מוכרת נוספת. "המקטע החדש שהתגלה היה הפתעה גמורה, לא העלנו על דעתנו שזה יכול לקרות", מוסיף ד"ר צוק.

 

ד"ר טלי אריקסון גיני, ארכיאולוגית נפת נגב דרומי ברשות העתיקות, שחוקרת במסגרת עבודתה האקדמית את התרבות החומרית הנבטית בנגב ובירדן כבר יותר מ-20 שנה, מספרת שגילוי אבני המיל עם הכתובות ופענוחן היה דבר חשוב מאוד למחקר על "דרך הבשמים". לדבריה, ממחקר של ד"ר בנג'מין דולינקה עלה כי הקיסר סוורוס ערך מסע בערביה בדיוק בשנים שבהן הוצבו אבני המיל.

העברת אבני המיל העתיקות (צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)
(צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

 

"הגענו למסקנה שכנראה יש קשר בין המסע של הקיסר לבין בניית מצדים על הדרך כמו מצד קצרה, מצד מחמל ומצד נקרות", מסבירה ד"ר גיני. "ביום שבו סיפרתי על המסקנה הזו ל-National Geographic, גילו את אבני המיל החדשות שעל אחת מהן חרוט שם הקיסר. זה בעצם היה אישור לנכונות המסקנה הזו".

 

לדברי ד"ר צוק, במסגרת הוצאת האבנים נערך תיעוד מקיף של כל אחת מהן, והן הועמסו על טנדרים של הרשות לצורך הובלתן לשמירה בעבדת. "בתקווה שבהמשך, על פי אישור של רשות העתיקות, נוכל להציג אותן לציבור במרכז המבקרים", הוא מוסיף.

 

מבצע העברת האבנים בוצע על ידי מרחב הר הנגב של רשות הטבע והגנים בהובלת מנהל המרחב תומר נחמני ובהנחייה מקצועית של הארכיאולוגים ד"ר צוק, יורם חיימי מרשות העתיקות והמשמרת אורית בורטניק מרשות הטבע והגנים.

 

"דרך הבשמים" היא אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה. הדרך עברה לאורך של כ-2,000 ק"מ וחיברה בין דרומו של חצי האי ערב לבין נמל עזה שלחופי הים התיכון. הדרך קיבלה את שמה בזכות הבשמים – בעיקר מור ולבונה – שהועברו בה בדרכם מהמזרח אל המקדשים באירופה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
מעבירים את האבנים
צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
מומלצים