מצב החן

עכשיו, על בירה במרפסת ביתה בדרום יפו הנוגע בים, לצד בת זוגה, הרקדנית ההולנדית אימרה ואן אופסטל, 29, היא טוענת שמדובר באידיאולוגיה. ״אף פעם לא הייתי בשום מגירה, קופסה או ארון״, היא אומרת. ״ולמרות הניסיונות להגדיר אותי, אני גם לא מוכנה שיצמידו לי תוויות. אני מרגישה שדורשים ממני כל הזמן לומר מה אני, אני ככה או שאני ככה. לא רוצה! זו הסיבה שלא רציתי לדבר בתקשורת על החיים האישיים שלי עד היום. למה לקטלג אותי? אני גם לא יודעת מה יהיה מחר. אני נמצאת בחיפוש תמידי ומאוד נהנית מהדרך״.

יש מי שיפרשו את זה כהתחמקות.

״אין לי קונפליקט סביב הזהות המינית שלי, אני לא מחביאה שום דבר ולא מתביישת. היו לי גם בני זוג, וגם בנות זוג ומי שהכיר אותי ידע. שיתפתי גם את המשפחה שלי וזכיתי מהם תמיד לתמיכה. מהר מאוד הבנתי שלא חייבים לבחור, אפשר לנוע בין לבין. לא מוזר לי לקיים קשר גם עם בנים וגם עם בנות. גם מעולם לא הסתרתי שאני נמשכת לשני המינים. הלכתי בעקבות התשוקה שלי ואף פעם לא התבלבלתי. אולי רק בגיל 17 כשגיליתי את המיניות שלי, ואמרתי לעצמי: מה, עכשיו צריך להחליט? זה היה גם בגלל כל הקולות מסביב שאמרו לי: תבחרי כבר באיזה צד את״.

אחרי הכל, בישראל כל נהג מונית דורש ממך הסברים על הבחירות שלך.

״אז אצלי זה הכי פשוט: אני מתאהבת באנשים. לא במגדר, לא בצבע. באנשים. בסופו של דבר, זו אהבה ותשוקה. חוץ מזה, רוב הבנות לדעתי נמשכות לשני הצדדים".

״כשאתה שומר דברים לעצמך״, מחזקת גם ואן אופסטל, ״זה נותן לך את המרחב להגדיר לעצמך מי אתה. יש משהו בדיבור החיצוני, בהצהרה, שמונע ממך להמשיך לחקור ולחפש״.

גם הזוגיות עם ואן אופסטל, מספרת יאני, עזרה לה להרגיש משוחררת יותר. ״עכשיו אני שלמה עם עצמי הרבה יותר מבעבר - במקום שלי בעולם, באמנות, במקצוע - וזה מקרין על הרבה דברים. החלקים בפאזל מתחילים להתחבר. אני מאושרת, יש לי אהבה ואני גאה בה, בת הזוג שלי מהממת ואני מרגישה איתה בבית. אני נמצאת היום בזוגיות הכי טובה שהייתה לי ושלמה עם מה שאני עושה ומקדישה לו את חיי. לכן גם הרבה יותר טבעי לי לדבר ולשתף גם על הנושאים האינטימיים האלו״.

במהלך השנים לא הופעלו עלייך לחצים מתוך הקהילה הלהט"בית להיחשף?

״אני לא אוהבת לצאת החוצה בהצהרות ולא ראיתי בזהות המינית שלי עניין ציבורי. תמיד הייתי סוליסטית. מגיל צעיר אני נעה בין קבוצות, אף פעם לא הייתי ממש חלק מחבורה. זה נשמע כמו פרדוקס, אבל זה אמיתי: אני הכי עם הקהילה, מעריכה את האג'נדה שהיא מובילה, אבל מה לעשות שאני לא בחורה קהילתית. אני מתה על כולן, יוצאת איתן, שותה, אבל מאמינה שכל אדם עומד בפני עצמו. המקום הזה שלי כזאב בודד שהולך בדרך שלו, מתבטא בכל תחום שאני נוגעת בו - ביצירה, בדוגמנות - לא רק בזהות המינית. וזה לא יושב טוב לאנשים שרוצים תשובות ברורות. היא דוגמנית או שחקנית. אוהבת בנות או אוהבת בנים. זמרת או די־ג׳יי. תפסיקו למסגר אותי, אני אאוטסיידרית״.

הכתבה המלאה תתפרסם ביום שישי ב-"7 ימים"