שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם נמצא פתרון לסוגיית הפליטים?

    האם יוצאי אפריקה שמרוכזים בדרום ת"א הם פליטים שברחו ממוות ודאי או שמא מדובר במהגרי עבודה? את השאלה המורכבת הזו יצא לבדוק עו"ד ינון היימן, יו"ר מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. בסיור שטח מצולם הוא פגש את הצדדים לקראת משפט מבוים שייערך בעוד כשבועיים ויציג פתרון אפשרי לסוגייה הבוערת

    בשיתוף לשכת עורכי הדין

     

    בעוד כשבועיים יערוך מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין משפט מבוים שבמרכזו תעמוד סוגיה בוערת ושנויה במחלוקת – פיזור מבקשי המקלט באופן שוויוני יותר בין ערי ישראל, מהלך שיוביל להפחתת כמות מבקשי המקלט באיזור דרום תל-אביב. כדי לשמוע את הקולות הנוגעים בדבר, יצאנו לסיור שטח בדרום העיר והאזנו לזעקת התושבים מחד, ומבקשי המקלט מאידך. צפו

     

    צילום: ירון שרון | עריכה: גלעד ילון

    צילום: ירון שרון | עריכה: גלעד ילון

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בחודשים האחרונים נדמה כי לא חולף יום ללא משבר, הפגנה או הצהרה ביחס לאוכלוסיית מבקשי המקלט השוהים בישראל. החל מתוכנית העזיבה מרצון, דרך הגירוש שתוכנן למדינה שלישית ובוטל ברגע האחרון (נכון לכתיבת שורות אלו) ועד לסגירה של מתקן חולות – הנושא "הבוער" לא יורד מהכותרות.

     

    לשם כך, החליטה לשכת עורכי הדין לערוך ביום שני, 7 במאי 2018, דיון מבוים במחוז ת"א שיתמקד בפתרון פיזור ריכוזי הפליטים שהשתקעו בדרום ת"א. במשפט המבוים ישתתפו שני ליטיגטורים מובילים - עו"ד איל רוזובסקי ועו"ד אביתר קנולר, כשכל אחד מהם יציג צד אחר במאבק, ושלושה עורכי דין בכירים שישמשו כשופטים בדיון - דורי קלגסבלד, בעז בן צור וגבי מויאל-מאור.

     

    טיידון אהרון גומה אבקר (צילום: ירון שרון)
    "את הכפר שלי שרפו, אין כפר". טיידון אהרון גומה אבקר(צילום: ירון שרון)
     

    "הקסם במשפטים הוא מאוד פשוט. במשפטים לא מתייחסים לאמוציות אלא לעובדות, לראיות ולעדויות", מסביר עו"ד ינון היימן, יו"ר מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין, על ההחלטה לקיים משפט מבוים סביב הסוגיה הבוערת. "יצאנו לשטח לבדוק את הקולות, לראות את הצבעים ולראות את האנשים. האם מדובר בפליטים או במהגרי עבודה ומה הם הפתרונות שניתן להציע".

     

    מהגרי עבודה או מבקשי מקלט?

    את הצד של תושבי דרום תל אביב, הציג עבורנו חיים גורן, פעיל חברתי שמתגורר בשכונת שפירא ובעבר חבר במועצת העיר תל אביב-יפו מטעם רשימת "דרום העיר". גורן מפנה את תשומת הלב לחתך האוכלוסייה ששוהה בישראל. לטענתו, העניין מוכיח את סיבת הימצאותם בישראל. "על הנייר הכל טוב ויפה, אלא כשאתה מסתכל פה מסביב, ומבין ש-80% מהאוכלוסייה היא גברים בני 30-25, לומדים שמדובר בסיפור כלכלי גרידא", אומר גורן.

     

    לפני שמונה שנים הגיע תומאס טאג' חארום מאריתריאה לישראל דרך סיני. לאחר שנחטף על ידי הבדואים בסיני ועבר עינויים, הצליח להגיע לגבול הישראלי ושם קיבלו אותו חיילי צה"ל בחיבוק. "חיילי צה"ל שחיכו על הגבול היו כל כך אדיבים, הם נתנו לי מים, אמרו לי ברוכים הבאים ונתנו לי נעליים שלא היו לי. הם טיפלו בי כמו שצריך וכך הגעתי למחנה קציעות, שם שהיתי 21 ימים. לאחר מכן, קיבלתי ויזת שהייה עם איסור מוחלט לעבוד, כך קרה שמצאתי את עצמי ישן במשך 54 יום בגינת לוינסקי", מתאר חארום.

     

    חיים גורן (צילום: ירון שרון)
    "לתושבים פה אין כוח פוליטי". חיים גורן(צילום: ירון שרון)
     

    חארום, יליד אריתריאה, הוא פעיל במאבק נגד הגירוש. משפחתו מפוזרת ברחבי העולם, כשאביו בן ה-71 משמש בנגד לרצונו עדיין כחייל בצבא אריתריאה. בשגרה הוא עובד בחנות לכלי עבודה (טמבוריה) ורק לפני מספר חודשים השתחרר ממתקן חולות בדרום. "בחולות היה מאוד קשה, אבל עדיף מאשר לחזור לאריתריאה. אם אני אחזור לשם, או שאני אמות או שאני אכנס לכלא ללא הגבלה", מסביר חארום את הפחד מהחזרה לארצו.

     

    "אין לתושבים כוח לצעוק"

    רשות ההגירה והאוכלוסין מעריכה שכמות מבקשי המקלט השוהים בדרום תל אביב עומדת על כ-30 אלף איש. כבר מספר שנים שתושבי האזור סובלים שפשיעה מוגברת במקום מגוריהם, ופגיעה אנושה בביטחון האישי. "לתושבים פה אין כוח פוליטי, למרות מה שחושבים", מסביר גורן ומתאר את מצוקתם. "אין להם כוח לצעוק, אין להם כסף לממן את העתירות לבתי המשפט ולכן הבעיה שלהם היא לא בראש סדר העדיפויות הלאומי".

     

    "אזרחי ישראל קיבלו אותי מאוד יפה מאז שהגעתי, אבל הממשלה זה כבר סיפור אחר", אומר טיידון אהרון גומה אבקר, נציג הסטודנטים האפריקנים בישראל ויליד דארפור, שטרם קיבל מעמד של תושב ארעי בישראל על אף הקביעה שיש לנהוג ביוצאי חבל דארפור כפליטים. "את הכפר שלי שרפו, ובגלל שהייתי מעל גיל 17 הייתה סכנה גדולה שיחטפו אותי או יהרגו אותי. אנשים לא מבינים כמה קשה להיות בלי משפחה ובלי חברים פה. אני כבר 13 שנים ללא משפחה, ואני מציע למי שלא מכיר את הסיטואציה להיות רק שבוע בלי המשפחה ולראות איך זה מרגיש. כשתהיה לי את האפשרות והביטחון, אני ארצה לחזור הביתה".

     

    לטענת גורן, על המדינה להציע סל של אפשרויות לפתרון המצב המורכב בדרום תל אביב. "כל בר דעת מבין שריכוז של 30 אלף מהגרים בשכונה כל כך צפופה וקטנה היא סיטואציה לא ריאלית. הפתרון הוא להוציא מפה את הריכוז הזה. אני חושב שצריך לבנות פה סל של אופציות - אלף הרחקה או למדינות המוצא או למדינה שלישית של כל מי שאפשר להוכיח שהוא לא פליט. מי שאי אפשר להחזיר אותו, צריך למצוא לו את הפתרון בארץ או במדינה שלישית מפותחת או מתקדמת שיכולה לקלוט אותו".

     

    בשיתוף לשכת עורכי הדין


    פורסם לראשונה 29/04/2018 22:21

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון שרון
    "החיילים בגבול נתנו לי נעליים"
    צילום: ירון שרון
    צילום: ירון שרון
    יצא לבדוק את השטח. עו"ד ינון היימן
    צילום: ירון שרון
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים