אינטל יוצאים מהאופנה

לפני ארבע שנים, כשמנכ"ל אינטל בריאן קרזניץ' עלה על הבמה בתערוכת CES בלאס־וגאס, נראה היה שענקית המעבדים העולמית קיבלה החלטה אסטרטגית חדשה: להיכנס בכל כוחה לשוק החדש והמתפתח של המחשוב הלביש.

ההכרזות רדפו זו את זו: שעון חכם, אוזניות חכמות, קערה חכמה לטעינת גאדג'טים אלחוטית. שנה חלפה, ובאותה תערוכה נראה היה שהמגמה נמשכת: הפעם היו אלה מעבד חדש וזעיר המיועד לגאדג'טים לבישים ומשקפיים חכמים. "אנו ניצור סדרה חדשה לגמרי של מוצרים, זו הזדמנות מדהימה", אמר קרזניץ'.

משקפיים חכמים של אינטל(צילום: אינטל)

זה לא קרה. לפי דיווחים בארה"ב בשבוע שעבר, אינטל סוגרת את קבוצת פיתוח המכשירים החדשים, NDG, שהייתה אחראית על המוצרים הללו, ולמעשה מוותרת על הכניסה לתחום המחשוב הלביש והגאדג'טים החכמים. זאת, שנתיים בלבד לאחר שוויתרה סופית גם על שוק הסמארטפונים.

"כדי להצליח בשוק הזה, אתה צריך להיות מישהו שמוכר ישירות לצרכן, וזה פשוט לא נמצא בדנ"א של אינטל", אומר בכיר בענף, המכיר היטב את החברה. "אינטל יודעת לעשות הרבה דברים יפים מבחינה טכנולוגית. מופע הרחפנים שהפיקה ביום העצמאות, למשל, היה מדהים. אבל בתחום הטכנולוגיה הצרכנית צריך ליצור ביקוש, לחשוב על שימושים שיעוררו אצל אנשים רצון לקנות. באינטל לא עשו את זה; יצירת ביקוש צרכני זה לא התחום שבו החברה מצטיינת. היא לא אפל, לא גוגל וגם לא מייקרוסופט".

אוזן, עין ופרק יד

ההחלטה של אינטל ב־2013 להיכנס לתחום המחשוב הלביש (Wearables) נראתה הגיונית בזמנו. אמנם החברה שולטת עדיין בשוק מעבדי המחשב, אך מכירות המחשבים נמצאות בירידה עקבית, ובאינטל ידעו שצריך למצוא אפיקים טכנולוגיים חדשים. החברה, שהחמיצה את שוק הסמארטפונים לחלוטין, לא הייתה יכולה להרשות לעצמה להחמיץ גם את הטרנד הגדול הבא. ובאותה תקופה, כולם היו בטוחים ש"הדבר הגדול הבא" הוא הגאדג'טים הלבישים — כמו שעונים חכמים או משקפיים חכמים. גם חברות כמו אפל וסמסונג השקיעו בזה.

רונן סופר, מנהל הפיתוח(צילום: אינטל)

וכך הקימה אינטל את NDG, ראשי תיבות של New Devices Group (קבוצת המכשירים החדשים), ובראשה הועמד מייק בל, לשעבר בכיר באפל. לאינטל היו תוכניות גדולות עבור NDG. על הקבוצה הוטלה משימה לפתח מכשירים עתידיים, שיוכלו להתוות כיוונים עסקיים טריים עבור אינטל. חלק ניכר מפעילות קבוצת NDG העולמית היה באינטל ישראל: הוקם צוות בהרצליה שהתבסס על עשרות מהנדסים יוצאי הסטארטאפ "טלמאפ" (שנרכש על ידי אינטל ונסגר ב־2013), ולמנהל הפעילות בארץ מונה רונן סופר. "אנחנו נכנסים לנושא המחשוב הלביש בצורה רצינית", אמר סופר ל"ידיעות אחרונות" ב־2014. "מדובר על הכל – אוזן, עין ופרק יד".

רכיבי אלקטרוניקה מיקרוסקופיים(צילום: אינטל)

בשנים שלאחר מכן נראה היה שב־NDG לא נחים לרגע. שוב ושוב הוכרזו מוצרים חכמים וגאדג'טים מסקרנים בתערוכות הטכנולוגיות הגדולות, ועם מבול של יחסי ציבור. אך נראה שהסיפור חזר על עצמו: רעיון מקורי ומעניין, אב־טיפוס שנראה מבטיח — ובסופו של דבר לא מבשיל למוצר מסחרי. וגם אלה שהבשילו לא זכו להצלחה.

התחממות יתר

הדוגמאות רבות: ב־2014 הוכרז על אוזניות חכמות בשם ג'ארוויס, שהיו מיועדות להיות עוזר אישי וירטואלי, אך הן מעולם לא הפכו למוצר אמיתי. אחד ממוצרי הדגל של NDG שזכו להכי הרבה תשומת לב היה MICA, צמיד חכם, אופנתי ויוקרתי, עם צג מגע קמור, שיכול היה להציג הודעות טקסט, התראות, דואר אלקטרוני, עדכוני פייסבוק וכן הלאה. גם הוא נגנז.

שעון חכם של אינטל(צילום: אינטל)

באינטל גם ניסו לפתח מכשירים עם שותפים, אך אלה לא צברו תאוצה: היא חברה לחברת האודיו SMS של הראפר "50 סנט" כדי לפתח אוזניות כושר חכמות עם חומרה של אינטל בפנים — וליצרנית השעונים "טאג־הויר" ליצירת שעון חכם; ואז גם לחברת "אוקלי", איתה פיתחה משקפיים חכמים לרוכבי אופניים עם הפעלה קולית ועדשות השולטות ברמת האור.

ב־NDG שאפו ליצור גם את התשתית הטכנולוגית, ולא רק מוצרים סופיים: אינטל השיקה את ה־Curie, שבב זעיר שיועד למכשירים לבישים. "באמצעותו אפשר ליצור כל דבר לביש — מכשירים למדידת כושר, חולצות, כפתורים חכמים, כל דבר שמתחבר לעולם החיצוני ומשדר", אמר מייק בל לאחר ההשקה. אך ב־2017 בוטל פרויקט Curie במסגרת צמצומים בחברה. בל עזב אותה שנתיים לפני כן.

באינטל שפכו הרבה כסף על NDG. הקבוצה מנתה בשיאה כ־800 עובדים. ב־2014 רכשה אינטל את חברת שעוני הכושר החכמים Basis ב־100 מיליון דולר ושילבה אותה לתוך NDG. הרעיון היה לפתח ולמכור סדרה של שעונים חכמים, אך אינטל — חסרת ניסיון כלשהו בשיווק מוצרים לצרכן — נכשלה: בסופו של דבר התברר שהשעון סובל מהתחממות יתר. אינטל הכריזה על ריקול — וביטלה את המכשיר. זה לא נגמר בזה: ב־2015 היא רכשה את חברת Recon שמפתחת משקפי סקי ורכיבה חכמים, וב־2017 גם הפרויקט הזה נסגר והושבת.

אוזניה חכמה של אינטל(צילום: אינטל)

בהמשך ביטלה החברה גם רכיבים ממוחשבים שהכריזה עליהם בעבר, שהיו אמורים להיות הבסיס, "המוח", של גאדג'טים שונים, כמו ה־Joule, רכיב שמיועד באופן דומה לעזור לגאדג'טים קטנים לראות ולהבין את העולם שסביבם, והיה מיועד למפתחיהם של רובוטים, רחפנים, משקפיים חכמים ומכשירים אחרים.

אגב, לא רק מכשירים לבישים: לאחרונה החליטה אינטל לגנוז גם את פרויקט Alloy, משקפי מציאות מדומה מרשימים, שתוכננו לצאת לשוק ב־2017.

80% עזבו

בסוף השנה שעברה הכיוון כבר היה ברור: באינטל החליטו לחתוך דרמטית ב־NDG, ו־80% מכוח האדם עזב. כמעט כל הפרויקטים בתחום המחשוב הלביש בוטלו. ההחלטה הייתה להתמקד בעיקר בפרויקט של משקפי מציאות רבודה חכמים. לפני חודשים ספורים חשפה אינטל את הפרויקט האחרון של NDG: אב־טיפוס של משקפיים חכמים רגילים וקטנים למראה בשם Vaunt, שמקרינים על צג קטן מול העיניים פרטי מידע כמו התראות מהטלפון או הוראות ניווט, ביקורות על מסעדות ועוד. בין המנהלים שהובילו את הפיתוח היו רונן סופר ואיתי וונשק, מבכירי NDG בסן־פרנסיסקו.

אבל גורמים בענף אמרו ל־CNBC כי המשקפיים נראים כמו ניסוי מדעי בלבד, שהם מוגבלים טכנית (למשל, הצג לא צבעוני), ונראים יותר כמו תעלול יחצ"ני מאשר מוצר אמיתי.

בדיעבד, הם צדקו. לפני שבועיים הודתה אינטל כי פרויקט ה־Vaunt בוטל. לפי דיווח באתר The Information, למעשה הוחלט לסגור את קבוצת NDG כולה.

מתמקדים בליבה

למה החליטה אינטל לצאת מהתחום? ראשית, כאמור, אמנם החברה יודעת היטב לייצר מעבדים אך מעולם לא הצטיינה בפיתוח מוצרים "מגניבים" המיועדים לקהל הצרכני. היא גם לא הצליחה ליצור שותפויות מספיק משמעותית עם חברות אחרות. אך הסיבה העיקרית להחלטה היא ששוק המחשוב הלביש כולו עדיין קטן ולא ממש צובר תאוצה. באינטל הבינו שאין טעם להשקיע בו יותר.

"הם תפסו שהשוק הפוטנציאלי של המחשוב הלביש אינו גדול מספיק כדי להצדיק השקעה של כל כך הרבה זמן וכסף", אומר הגורם הבכיר. "תחום השעונים החכמים והמכשור הלביש עדיין לא מתרומם. גם השעונים החכמים של אפל וסמסונג הם לא הצלחה אדירה. אין כאן עדיין צורך או בעיה אמיתית שצריך לפתור, כמו שקרה עם המחשב האישי או הסמארטפון".

אחרי הוויתור על שוק הלבישים והסמארטפונים, אינטל מנסה עתה להתמקד בתחומי הליבה שמייצרים עבורה הכנסות — מעבדים, קישוריות אלחוטיות וחומרה לתשתיות ענן ולחוות שרתים. החברה עדיין לא ויתרה על פרויקטים "הרפתקניים" יותר כמו טכנולוגיית "רילסנס" (מצלמות חכמות לזיהוי עומק, תנועה ופנים), רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית וסייבר. בכל מקרה, עם כל האתגרים שניצבים מולה, היא תצטרך שוב למצוא את הדבר הגדול הבא — והפעם להצליח בניבוי.

מאינטל לא נמסרה תגובה.