שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שוטרים, סיירות הורים ומצלמות: המאבק באלימות במגזר הבדואי
    משרד הפנים יעביר לרשויות הבדואיות בנגב כ-11 מיליון שקלים למיגור תופעות האלימות במגזר. הסכום מיועד לרישות במצלמות, הקמת מוקדים והגברת האבטחה. "הם רוצים יותר ויותר אכיפה, מזמינים את המשטרה שתפתח תחנות", אומר יריב מן, מהרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב

     

    ירי חתונה  ()
    ירי מתוך רכב במהלך חתונה במגזר הבדואי

    פרסום ראשון: משרד הפנים יעביר לרשויות הבדואיות בנגב כ-11 מיליון שקלים עבור מיגור תופעות האלימות במגזר. הסכום יתחלק בין שבע רשויות מקומיות, ויושקע ברישות היישובים במצלמות, הקמת ושדרוג מוקדים עירוניים שיפקחו בעזרת המצלמות על הנעשה ביישובים, הקמת צוותי שיטור יישוביים, הקמת סיירות הורים, הגברת האבטחה ביישובים ועוד. הפרויקטים עתידים לצאת לפועל בתחילת 2019.

     

    הסכום שיקבלו הרשויות הוא חלק מתקציב מיוחד בסך כחצי מיליארד שקלים שמשרד האוצר העביר למשרד הפנים לטובת חיזוק הרשויות הבדואיות בנגב, במסגרת תוכנית החומש למגזר הבדואי בהיקף 3.1 מיליארד שקלים, שהממשלה אישרה בתחילת 2017. כ-200 מיליון שקלים מתוכם יועברו לרשויות בשנתיים הקרובות, והן אלה שהחליטו על הסכום שיוקצה לשיפור חיזוק אמצעי השליטה, הביטחון האישי והאופן שבו הסכום יחולק.

     

    ירי בחתונה במגזר הבדואי

    ירי בחתונה במגזר הבדואי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    חלוקת התקציבים לרשויות הבדואיות בנגב ()
    חלוקת התקציבים לרשויות הבדואיות בנגב

     

    צומת אוהלים תאונת דרכים בדואים אלימות תאונה כביש 40 מכות תקיפה ()
    תקיפת נהג בכביש 40 בשבוע שעבר

    צומת אוהלים תאונת דרכים בדואים אלימות תאונה כביש 40 מכות תקיפה ()

    "הממשלה הגיעה למסקנה שלמרות שהיא הרבה פעמים השקיעה תקציבים והרימה פרויקטים בעצמה, הם לאו דווקא ענו על צרכי האוכלוסייה הבדואית בנגב ולכן לא הצליחו", מסבירה מנהלת יחידת פיתוח מוניציפלי במשרד הפנים, רינת שפרן. "לאחרונה יש הבנה שהרשות המקומית היא המפתח לפתרון, ושאנחנו צריכים להעביר אליה גם את התקציבים וגם את הביצוע, כדי שתבסס את עצמה כגוף שלטוני משמעותי. כל האמצעים הללו אמורים רק להשלים את מה שהמשרד לביטחון פנים והמשטרה עושים בשטח. מדובר בשינוי תפיסה מבחינתנו, יצירת אמון הדדי בינינו לבין הרשויות וגם הבנה שאנחנו לא יודעים הכול. הרשויות הן גוף אוטונומי שנבחר בצורה דמוקרטית והן יודעות מה צריכים התושבים שלהן".

     

    כיום יש כ-160 אלף תושבים בדואים ביישובים המוכרים וכ-80 אלף תושבים בפזורה שמקבלים שירותים מאותן רשויות. בתקופה האחרונה נראה כי הרשויות עצמן מעוניינות - יותר מאשר בעבר - בחיזוק יכולתן לשמור על הסדר הציבורי, גם במחיר של עימות עם משפחות או חמולות חזקות – דבר שהן נרתעו ממנו בעבר.

    תיעוד ירי בחתונות בשגב שלום ()
    ירי במהלך חתונה בשגב שלום

    ירי חתונה  ()
    "ראשי הרשויות הם הראשונים היום שמבקשים לצמצם את האלימות", אומר יריב מן, מנהל אגף פיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית ברשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב. "ראש הרשות יכול היה לבחור אם להקים מרכז מסחרי, מעון יום או מעבדה נוספת בבית ספר, וכעת הוא בא ואומר - אני יודע שיש לי בעיית אלימות ואני רוצה להתמודד איתה. יש לנו ניסוי טוב במועצה המקומית חורה. ראש המועצה, ד"ר מוחמד אלנבארי, רישת את היישוב במצלמות, הקים חדר צפייה, והאלימות במרחב הציבורי בחורה פחתה. בעבר טענו שביישובים הערביים לא ירצו לשים מצלמות כדי שלא יצטרכו להסתבך עם משפחות, אבל הסיפור הזה נגמר. גם הם רוצים יותר ויותר אכיפה. הם מזמינים את המשטרה שתפתח תחנות. הם מבקשים מהמדינה שתיכנס, שתפגין משילות, כי הם יודעים שקודם כל האזרחים שלהם נפגעים מהמצב הזה".

     

    בשבוע שעבר פרצה סערה בעקבות פרסום של תיעודים של כמה מקרי פריעת חוק במגזר הבדואי בנגב. הבולט שבהם היה סרטון שתיעד ירי באוויר בידי רעולי פנים, לאור יום ובכביש ראשי בנגב, במהלך חתונה של תושב שגב שלום. מן מספר כי המקרים הללו גרמו לנזק גדול לאוכלוסייה הבדואית בנגב, שכבר מורגש. כמו כן תועדה תקיפה של נהג בכביש 40.

     

    "מאז שפורסמו הסרטונים הללו התחושה בקרב הציבור הבדואי היא שאותם צעירים שנראו בתמונות פגעו בתדמית של החברה הבדואית", אומר מן. "יש תיירות שמתחילה להתפתח ביישובי הבדואים בנגב, והם פגעו בכל המאמצים שאנחנו עושים בנושא.

     

    "אנחנו, שאמונים על הפיתוח הכלכלי, רוצים שכמו שהבדואים קונים בבאר שבע, היהודים יבואו לקנות ברהט ובשגב שלום", מסכם מן, "אבל האירועים האלה יפגעו ברצון של היהודים להיכנס ולעשות עסקים ביישובי הבדואים. המטרה של החלטת הממשלה היא לחזק את ההשתלבות של החברה הבדואית בחברה הישראלית, והתמונות האלו מאוד מאוד פגעו במהלך הזה. מי שקודם כל נפגע יום-יום מהאלימות הזו הם לא היהודים, אלא הבדואים עצמם, האנשים הסבירים, שהיו יכולים להשתלב כאן כאזרחים שומרי חוק. יש שינוי בציבור הבדואי, רוב האנשים רוצים להשתלב, לחיות את החיים שלהם בשקט והם גאים להיות אזרחי מדינת ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שוטרים, סיירות הורים ומצלמות: המאבק באלימות במגזר הבדואי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים