שתף קטע נבחר

בן ניצל את הבדידות של אמו – והצוואה בוטלה

ניצולת שואה בת 90 הורישה את כל רכושה לבנה הבכור תוך נישול נכדיה, ילדיו של בנה הצעיר, שהלך לעולמו לפניה. הנכדים פנו לביהמ"ש - וזכו

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישו אח ואחות והורה לבטל את הצוואה של סבתם, שבה הורישה את כל רכושה לדוד שלהם – אחיו הבכור של אביהם שהלך לעולמו בעשור שעבר. השופט שאול שוחט קבע שהדוד ניצל את המצב הנפשי הקשה שבו הייתה שרויה אמו מאז מות אחיו והייתה לו "השפעה בלתי הוגנת" על עריכת הצוואה.

 

בצוואה שנחתמה ב-2011 הורישה הסבתא את כל זכויותיה בבית שבבעלותה לבנה הבכור. כמו כן היא הורתה לו לתת לנכדיה, בנו ובתו של אחיו שנפטר, חלק בירושה "לפי צו מצפונו" ובהתאם לשיקול דעתו הבלעדי. שנתיים לאחר מכן הלכה לעולמה בגיל 90.

 

בית המשפט למשפחה דחה את התנגדות הנכדים ופסק שסבתם הייתה כשירה מבחינה קוגניטיבית. עוד נקבע שהייתה אישה דעתנית שרצתה לפצות את בנה הבכור על כך שהפלתה אותו והעדיפה את בנה הצעיר. בפסק הדין נכתב שהסיוע שנתן הבן הבכור לאמו לא הגיע למצב של תלות ומדובר בעזרה רגילה.

 

הנכדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד רן מובשוביץ, וטענו שבית המשפט למשפחה התעלם מראיות המוכיחות באופן חד-משמעי שהדוד שלהם ניצל את בדידותה של סבתם והפעיל עליה השפעה בלתי הוגנת. הבן הבכור, שיוצג על ידי עוה"ד בועז קראוס ונועה בינדר שטיינברג, טען מנגד שהצוואה "הגיונית והוגנת" ומשקפת את רצון אמו ללא כל השפעה מצדו.

 

ואולם, השופט שאול שוחט קיבל את הערעור והורה על ביטול הצוואה. הוא הבהיר שהחוק לא פוסל צוואה שנערכה בגלל השפעה או שכנוע של הזוכה, אם אלו נעשו בנימוס וללא לחץ ואיום. בדרך כלל, קיומה של השפעה בלתי הוגנת יהיה במקרים שבהם הזוכה ניצל את מצבו הבריאותי והנפשי הרופף של המצווה עד למצב של "תלות מקיפה ויסודית".

 

הוא הגיע למסקנה שבמקרה זה הייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הבן הבכור על אמו. המנוחה, צוין, הוכרה כנכה בשל חרדת נטישה שהתפתחה אצלה בעקבות הרדיפות שחוותה בשואה. כשש שנים לפני מותה נפטר בנה הצעיר שדאג לה וטיפל בה. מאז היא הייתה שרויה באבל כבד וניכר שסבלה מבדידות קשה ומפחד להישאר לבד.

 

מצב זה יצר לדברי השופט שוחט "כר פורה" להפעלת השפעה בלתי הוגנת כלפיה, כפי שאכן התרחש. לאחר מות אחיו הפך הבכור לדמות דומיננטית וחשובה בחיי אמו עד כדי תלות גבוהה בו מבחינה נפשית. מדיווחי העובדות הסוציאליות שליוו את המנוחה עלה שהופעלו עליה לחצים מצד כלתה ובנה להוריש לו את הבית.

 

השופט ציין שניכר מחומר הראיות כי היחסים בין השניים היו טעונים ומתוחים והאם דיברה על בנה כמעט בפחד ודיווחה שהוא צועק עליה, מאיים שיפסיק לבקר אותה ולא מרשה לה לבכות ולהתאבל. כמו כן עלה שהאם חתמה על הצוואה מחוסר ברירה ומתוך פחד שתישאר לבד.

 

לפיכך קבע השופט שוחט שהצוואה מבוטלת וחייב את האח הבכור בהוצאות משפט של 35 אלף שקל. השופטים יהודית שבח ויונה אטדגי הצטרפו לפסק הדין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים