אחת הניצולות משחזרת את האסון: "התגלגלתי כמו כדור בין סלעים"

שרי קורץ (משמאל) ואלה אור ז"ל(באדיבות המשפחה)

שרי קורץ, אחת מהניצולות של האסון בנחל צפית, ישבה שולחן ליד אלה אור ממעלה אדומים במהלך הטיול שהסתיים בטרגדיה. שרי ניצלה אך אלה ז"ל לא שרדה. מאז יום חמישי היא מאושפזת בבית החולים בבאר שבע. הערב (ב') ממיטתה את שחזרה את רגעי האימה.

"בגלל כל השיטפונות החליטו ברביעי לשנות את המסלול, ניסו מסלולים שונים ראו שזה מוצף ורק בבוקר של יום חמישי אמרו לנו לאן הולכים. ישנו ליד חניון של עין תמר ואז התחלנו ללכת. עלינו לנחל תמר לתצפית, ברבע ל-12 אמרו לנו לשים את כיסויי התיק שלנו כי דיברו עם החזאים ואמרו שצריך לרדת גשם. הם גם אמרו לנו שחיזוי מזג האוויר מאוד מדויק ושלא הולכת להיות הצפה", היא סיפרה.

אירוע זיכרון בכיכר רבין(צילום: מוטי קמחי)

אזור האסון(צילום: חיים הורנשטיין)

לדבריה, "ב-12:30 התחיל גשם חזק. התחלנו ללכת קצת יותר מהר והתחלנו לרדת ביתדות. אחרי שכמה ירדו, מישהו צעק לנו תעלו מהר למעלה בלחץ. ארבע הספיקו לעלות למעלה וניצלו אבל אז על הסולם נשארנו אני, אלה ורון. המים תפסו אותנו כשהיינו ביתדות, עלו לנו לראש. ניסיתי לעלות למעלה, אבל הזרם היה כל כך חזק ונסחפתי לבפנים. התגלגלתי כמו כדור בין סלעים ועצים, מלא דברים עפו עליי ואמרתי שעוד שנייה תישבר לי המפרקת. התפללתי לאלוהים שהסיוט הזה ייגמר".

שרי עשתה הכול כדי לשרוד. "הייתי בתוך המים, בלעתי מלא מים. באיזשהו שלב ראיתי שיח עם גזע חזק ואז המים עלו מעליי. העדפתי לעזוב את הענף שיהיה לי אוויר ואז שוב נחבטתי בדברים וככה נמשכתי עם הזרם הייתי בטוחה שעוד שנייה אני מתה. כל הזמן הייתי בהכרה מלאה. ברגע אחד איבדתי את ההכרה ונסחפתי למקום צדדי שהמים בו רדודים, הנס הכי גדול שבזכותו ניצלתי. ניסיתי להבין מה עובר עליי ופתאום שמעתי את רון צועק הצילו ואמר שהוא רואה מעלינו מקום בלי מים. הוא אמר לי שהרגיש ששבר את שני הרגליים שלו. איכשהו זחלנו למקום גבוה".

הניצולה המשיכה וסיפרה כי "ראינו מולנו אנשים וצעקנו להם. ראינו שהם מנסים למצוא דרך לבוא ואז פתאום אנחנו רואים מסוק מעלינו ואנחנו צועקים לו ומנופפים שיבוא אלינו.

"אחרי כמה שניות הוא חזר עמד מעלינו ואז הורידו אנשים שהיו ממש מדהימים ואמרו לנו 'אל תדאגו אתם תבריאו, אנחנו פה לצדכם'. החזקתי לאחד מהם את הידיים ואמרתי לו שקר לי. במסוק נתנו לנו טיפול ראשוני והיו מדהימים, אמרו לנו שרוצים למצוא עוד ניצולים אז העבירו אותנו לאמבולנס והוא זה שהביא אותנו לבית חולים".

הבשורה הכי קשה עבור שרי הייתה לגלות שהיו הרוגים. "כשפגשתי את רון הוא אמר לי שראה שתי גופות. רק אחר כך הצלחתי להבין. היו כאבים וטראומה, אבל האנשים ניסו לעזור לנו כמה שיותר".