שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חוק הלאום עבר בכנסת בקריאה ראשונה
    בתום דיון שנמשך אל תוך הלילה אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את חוק היסוד שנועד לעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. 64 ח"כים הצביעו בעד ההצעה, 50 התנגדו

    מליאת הכנסת אישרה הלילה (ג') בקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: "ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי". 64 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 50 ח"כים שהתנגדו. ההצעה תועבר כעת לוועדה המיוחדת בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) שמכינה את החוק.

     

    הצעת חוק הלאום של חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי כנסת נוספים מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - מדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית ואת השפה הערבית כבעלת מעמד מיוחד.

    הכנסת (צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)
    יום הרצל שצויין אתמול במליאת הכנסת(צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי)

    ח"כ אבי דיכטר הציג את ההצעה בפתח הדיון ואמר: "חוק הלאום הוא תעודת הביטוח שאנחנו משאירים אחרינו לדור העתיד. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. זאת עובדה ברורה ויצוקה. אבל למרות הכול, אחרי 70 שנה, לצערנו היא לא ברורה לכולם, והיא בוודאי לא מעוגנת בשום חוק במדינת ישראל". הוא התייחס גם לביקורת נגד החוק והסביר: "לכל יחיד יש זכויות כפרטים, היא לא עוסקת בזכויות האלה של אוכלוסייה או תושב כפרט, אלא עוסקת באופייה הלאומי של מדינת ישראל. אני חושב שישנם גם לא מעט מתנגדים שלא קראו את החוק".

     

    יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה בדיון: "החוק הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שלפתגם 'אם שום דבר לא מקולקל, אז לא צריך לתקן' יש גם חלק שני, והוא: 'כשמנסים לתקן דבר שלא מקולקל, אפשר להזיק, והרבה'. וזה מה שקורה כאן בחוק הזה – תועלת הוא לא מביא, אבל נזק הוא גורם, והמון. מה רע בניסוח של מגילת העצמאות? האם לא יכולנו לקחת אותו, ולעגן אותו כחוק יסוד? בתור יהודייה, בתור בת לעם היהודי, שזכה להכרה הלאומית במדינת ישראל, אני מתביישת".

     

    ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה כי "להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו מפני אויבים זאת משימה ראשונה במעלה. אבל צריך להגן על המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו גם מפני המהלכים של ממשלת ישראל הנוכחית. ממשלה שחושבת ומדברת ומספרת שדמוקרטיה זה הרוב קובע? מישהו צריך לשלוח את כל הממשלה הזאת לשיעור אזרחות מההתחלה".

     

    ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה: "אנחנו היינו מצביעים בנפש חפצה בעד חוק לאום שמדבר בהחלט על כך שישראל מדינת הלאום של העם היהודי, כאשר מדינת ישראל היא דמוקרטיה שמקיימת שוויון זכויות. אבל החוק שמביאים היום, אני רואה את מגילת העצמאות שתלויה בכל בתי הספר, משפילה מבטה ודמעה נוטפת מעינה - מה עשו לי? מה עשו למגילת העצמאות שכולם חתמו עליה? מה קרה להבטחה? הבטיחו לנו שלום, חזון של שוויון. הבטיחו לנו שאנחנו נשמור על החרויות. הבטחנו את זה לילדנו, ובאה ממשלה ואומרת שדמוקרטיה היא אך ורק שלטון רוב. דמוקרטיה היא לא שלטון רוב, דמוקרטיה היא שלטון שבו שומרים על ערכים, על זכויות אזרח, ובעיקר על זכויות מיעוט".

     

    ח"כ בני בגין (הליכוד) אמר כי "בחודשים האחרונים אימצו סיעות 'כולנו' ו'ישראל ביתנו' את הנוסח המקורי שהצעתי כבר ב-2011, וזאת לאחר שסיעות 'יש עתיד' ו'המחנה הציוני' הודיעו בעבר שהן תומכות בנוסח הזה. אסתכן בהערכה שחוק לאום שאין בו שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל לא יעבור בקריאה שלישית, אבל בינתיים גברה ידם של השוללים אזכור זה, לכן ההצעה פגומה. לא אוכל לתמוך בהצעה, הן על מה שאין בה והן על מה שיש בה".

     

    ח"כ אמיר אוחנה, שעומד בראש הוועדה המיוחדת שמכינה את הצעת החוק, אמר כי הוא "לא מכיר הרבה חוקים שקיבלו ועדה מיוחדת עם כל כך הרבה ישיבות על כל סעיף וסעיף וכל אות ואות. העברנו את ההצעה לקריאה ראשונה לאחר לא מעט שינויים שעשינו בה".

     

    ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הוסיף כי "החוק בעצם קובע שיש שני סוגים של אזרחים. קבוצה אחת של יהודים לה יש זכויות, והקבוצה השנייה היא אורחים נסבלים. החוק קובע מבחינה פרקטית יישובים ליהודים בלבד. אם זה לא גזענות אני לא יודע גזענות מה היא".

     

    הצעת החוק מקבעת את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק-יסוד. בדברי ההסבר נכתב: "מטרתה של הצעת חוק יסוד זו היא לעגן בחקיקת יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, וכן להוסיף למערך החוקתי סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית. חוק היסוד המוצע יצטרף לחוקי היסוד הקיימים, המעגנים מרכיבים נוספים באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

     

    הצעת החוק כבר גררה אחריה תגובות רבות וביקורת נוקבת בעיקר מצד האופוזיציה ובפרט מצד חברי הרשימה המשותפת. אבל לא רק, גם בקרב הסיעות החרדיות נרשמת אי נוחות מההצעה שמגדירה את ישראל כמדינת לאום ומנתקת לטענת החרדים את הזיקה ליהדות ולתורת ישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
    יום הרצל במליאת הכנסת
    צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי
    מומלצים