"להיות חשפנית זו לא טראומה"
מלאני ג'יים וולף עבדה כחשפנית במשך שמונה שנים. עכשיו, בימים שבהם דנים בישראל על חוק החשפניות, היא מגיעה לארץ עם המופע "מירה פוקס" המבוסס על חוויותיה מאותה תקופה, ולא מפחדת להיות מינית על הבמה. "אנשים חושבים שאין דבר יותר מסוכן מלשחרר את התשוקות שלנו. לכן אנחנו מנסים לשלוט בהן כל הזמן. לנשים שעובדות בתעשיית המין יש כישרון להתמודד עם אנשים בדרך מתוחכמת ורגישה". ריאיון
35 אנשים עומדים במעגל. מירה פוקס נכנסת אל מרכזו. כל העיניים מופנות אליה. אחד אחד היא עוברת ביניהם ומציעה לאפ-דאנס. כן או לא. יש רק הזדמנות אחת לבחור אם להיענות להזמנה או לסרב לה, לפני שהיא תמשיך לאדם הבא. היא מומחית הריקוד הפרטי, הפנים של הבידור הפראי - והיא תספק לכם הצצה מקרוב לנבכי מוחה וגופה של חשפנית.
האומנית האוסטרלית מלאני ג'יים וולף היא שעומדת מאחורי הדמות הזו, במופע בשם "מירה פוקס", ולא במקרה. במשך שמונה שנים עבדה וולף בתור חשפנית באחד מ"מועדוני הג'נטלמנים" הגדולים של מלבורן שבאוסטרליה, ופוקס מבוססת במידה רבה על חוויותיה האישיות מהתקופה.
"ריקוד של שלוש דקות, ריקוד של חמש דקות, כמה בשביל שעה שלמה? כמה ללילה? כמה לזיון? מתי את שוב בעיר? מתי השולחן הבא שלך? מתי את מתחילה? מתי את מסיימת? כמה זמן זה יותר מדי? כמה מוקדם זה עכשיו? מתי זה יסתיים? כמה זמן את כבר עושה את זה? את רזה מדי, את שמנה מדי, הציצים שלך קטנים מדי, הזרועות שלך גדולות מדי, הזרועות שלך קטנות מדי, הציצים שלך גדולים מדי, הם אמיתיים? כמה הם עלו לך? יש לך חבר? אף אחד לא אוהב לזיין חכמולוגית, מותק. את אוהבת את זה. את באמת אוהבת את זה".
וולף חוזרת על האמירות הללו במופע - ציטוטים שליקטה לאורך השנים מבאי המועדון בו עבדה, ומאפשרת הצצה לעולם מחתרתי נסתר שפעם הרכיב את שגרת חייה. אבל בריאיון היא לא מוכנה לענות ולו על שאלה אחת הקשורה לעברה כחשפנית. שאלות כאלה, היא מסבירה בהוראות הדרכה מדויקות לעיתונאים, אינן מעניינות או יצירתיות. ומלבד זאת, היא מדגישה, יש מספיק נשים שעובדות כרגע במקצוע, וישמחו לנדב את נקודת המבט שלהן בתמורה לתשלום.
כבר מהצפייה בטריילר המופע ניכר שוולף מלהטטת במיניות בנוחות גדולה, ומשתמשת בגופה במין זרימה תנועתית טבעית. אבל אם תשאלו אותה, המופע ממש לא עוסק רק במין. "אני לא מתכחשת לכך שזה מופע על מין ומיניות, אבל זה לא רק על הדברים האלה. מה שאני רוצה לומר הוא שהדברים מסובכים, וסקס ומיניות הם רכים וזורמים. יש לי גוף מסוג מסוים מאוד, מאוד ארכיטיפי לאישה סקסית. אני נהנית מהגוף שלי, אבל במופע יש הרבה הנאה מחושניות – מתנועה, צלילים, ריחות, טעמים, ריקוד, דינאמיקה עם אנשים אחרים - חושניות יותר חשובה ממיניות", היא מסבירה וממשיכה: "בכל הנוגע לחשפנות, אנשים מרגישים צורך להצהיר דעות מסוימות, להיכנס למקום מוסרי, וזה לא נושא שיחה מעניין. אז המופע הוא על חושניות, וגם על האנושיות של כולנו בחדר – של הקהל ושלי".
מה את שואפת לשנות לאנשים בחשיבה כשהם יוצאים מהמופע?
"בשבילי הדבר החשוב לגבי מירה פוקס וכל העבודה שאני עושה, הוא שאין מסר. כפמיניסטית, אני רוצה להיפטר מהרעיון שיש רק דרך חשיבה אחת או רק תשובה אחת לבעיה. העבודה שלי מראה שהדברים יותר מסובכים משנדמה, שקשה לשפוט. כי החיים, למעשה, הם מאוד מסובכים. להיות בקהילה עם אנשים אחרים זה מסובך. אז המופע עושה ניסוי קטן על איך אנחנו שופטים, או איך אנחנו משנים את הדעה שלנו לגבי עניין מסוים".
במופע "מירה פוקס", שיתקיים ב-18-17 במאי בתיאטרון הבית בתל אביב במסגרת Jaffa Fest , מנסה וולף לעמת את הקהל עם השאלה מה עושים כש-35 איש מקיפים גוף של אישה. הקבוצה, כך היא מסבירה, צריכה להחליט יחד איך מתמודדים עם הגוף, איך שופטים אותו, כמה הם אדיבים אליו ואם הם גורמים לו לעבוד בצורה כלשהי או לא.
קיבלת תגובות של מבוכה?
"כן, אבל אני לא חושבת שהמבוכה היא בגלל הלאפ-דאנס, אלא קשורה לכך שרואים אותך. כולם יכולים לראות את כולם במעגל, הם צופים בי, אבל גם צופים במי שצופה בי, וצופים אחד בשני. אני מנסה להעלות שאלות על איך אנחנו מופיעים בחיי היומיום שלנו, וגם איך אנחנו מופיעים כשמביטים עלינו. אבל לאנשים יש דרכים שונות של תגובה. יש מי שמובך, יש מי שנהנה. זה לא מצב מיני מתוח, אלא סיטואציה על אדיבות, פתיחות ואינטימיות – ואלה דברים שאני מעוניינת להדגיש".
"מירה פוקס" הוא החלק הראשון בטרילוגיית מופעים שמעלה וולף, העוסקת בארכיטיפים שונים של נשיות. אם החלק השני מתייחס לאישה כמלכה, והשלישי בוחן את תפיסת האישה כמכשפה, "מירה פוקס" מתמקד בהיבט של "הזונה". "הדבר האחרון שאנחנו לוקחים בחשבון הוא שהזונה היא כרגע בעבודה, כמו עורכת דין, רופאה או שחקנית. זו עבודה", היא אומרת ומדגישה את הנקודה הזו, "במעגל אנשים רואים שזו עבודה ושזו בחירה אם לגרום לי לעבוד או לא. זה הרעיון של אנושיות, ומה שאנחנו מצפים מאנשים בנוגע לחופש לבחור עבודה".
צריך ללמד אנשים שזו עבודה?
"בהופעה, אני לא רוצה להתייחס רק לנשים שעובדות במועדוני חשפנות, אלא גם לנשים שעובדות במקצועות טיפוליים, כמו אחיות למשל. יש להן אנרגיה מסוימת ואינטראקציה עם אנשים בדרך מאוד מיוחדת ורגישה. אני מנסה להראות שיש סט של כישורים מאוד ספציפי לנשים שעובדות בתעשיית המין, אבל יתרה מכך – גם לנשים שעובדות בהרבה מקצועות טיפוליים. את הכישורים האלה אנחנו לא מעריכים, הם לא כתובים בקורות החיים כשאנחנו מנסים לקבל עבודה, הם בלתי נראים.
"יש עולם שלם של נשים עובדות שיש להן כישרון נהדר להתמודדות עם אנשים בדרך מאוד מתוחכמת ורגישה, וזה לא קשור למיניות אלא לאנושיות. הניצחון שלי הוא בלהפוך את זה גלוי לאנשים".
וולף אינה היחידה שמבקשת להדגיש כי חשפנות היא עבודה לכל דבר. מחר (ה') תתקיים בתל אביב מחאת החשפניות, נגד הצעת החוק שתקבע כי חשפנות היא זנות. משמעות הדבר היא שבעלי מועדוני חשפנות ייאלצו על פי חוק לסגור את העסק שלהם והחשפניות יוותרו ללא עבודה. החשפניות מבקשות למחות על כך שמחליטים החלטה כזו בשמן ודורשות להשאיר את ההחלטה כיצד להתפרנס ברשותן.
פוקס עבדה כחשפנית במשך שמונה שנים, מ-2009-2001. אבל האומנות, כך היא מעידה, תמיד הייתה שם. "זה לא שהייתי חשפנית ואז נהייתי אומנית", היא אומרת.
המופע הזה עבורך הוא איזשהו תהליך של תרפיה ממשהו?
"השאלה הזו רומזת שלהיות חשפנית זה טראומה. וזה לא. זה בדיוק מה שאני רוצה – להוציא את זה מהקונטקסט של הזונה, ולהתייחס לחשפנית כאישה. למה כשאנחנו לוקחים שליטה על המיניות או החושניות שלנו, אנחנו צריכים להיות בטראומה מזה? זה מיתוס פטריארכאלי. אין דבר יותר מסוכן מלשחרר את התשוקות שלנו. לכן אנחנו מנסים לשלוט בהן כל הזמן. אני לא מתייחסת למקצוע שלי כטראומה אז אני לא צריכה תרפיה ממנו".
השם מירה פוקס הוא יהודי, לא? למה בחרת בו?
"זה מצחיק, כי הגרמנים אומרים שזה שם גרמני. הוא פשוט צץ לי. אני מאוד אוהבת שמות עם בעלי חיים, אז פוקס זה שועל. סיבה נוספת היא שאוסטרלים מבטאים את זה כמו "Mirror Fox", שזה מצחיק בעיניי. Mirror אומר גם להביט".
מה הכי מפתיע אותך מהמפגש עם אנשים במופע?
"כשאנשים בוכים. והם בוכים בצורה מאוד מסוימת, לא מעצב, אלא משחררים משהו בעצמם. יש חלק מסוים במופע שהם בוכים בו. בעיקר בסוף. לא אגלה".
המופע "מירה פוקס" יתקיים ב-18-17 במאי בתיאטרון הבית בתל אביב במסגרת Jaffa Fest - פסטיבל התיאטרון הבינלאומי ביפו ביוזמת תיאטרון גשר ועיריית תל אביב, שיתקייים בין ה-3 במאי ל-2 ביוני.
