במעלה הפירמידה / "הכל מקצועי"
העבודה של קלופ, התנועה של פירמינו, הרבגוניות של מילנר. מוחמד סלאח הפך לסנסציה בזכות יכולת אישית מדהימה, אבל גם האנשים שסביבו עוזרים למצרי של ליברפול להפוך לאחד השחקנים הטובים בעולם ולאיים על מסי ורונאלדו בקרב על כדור הזהב
בשנת 2007 הוביל קאקה את מילאן לזכייה בליגת האלופות. העובדה שהיה גם מלך השערים של המפעל הביאה לקאקה את כדור הזהב, וכך היה האחרון שזכה בפרס שחקן השנה בעולם שלא קוראים לו לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו. עשור שלם שהשניים האלה מתחלקים בתואר, אבל מבט על סוכנויות ההימורים מלמד שיש סיכוי טוב, אפילו טוב מאוד, שהרצף יישבר. מוחמד סלאח, בצמוד לרונאלדו, הוא המועמד המוביל, ואם יניף גביע כמו קאקה שניצח אז את ליברפול, הוא יהיה זה שישים סוף לדואופול.
סלאח עלה - סליחה, קפץ - לגדולה, כזו שנראתה היטב בחצי גמר הצ'מפיונס בשבוע שעבר, קודם כל בזכות יכולת אישית פנומנלית - מהירות, טכניקה, קור רוח מול השער. מסי, עם עוד שלושער, עבר אותו השבוע בטבלת נעל הזהב, אבל אם מסתכלים על טבלה אחרת, זו המציגה שערים במשחק שוטף בלבד, ללא מצבים נייחים ופנדלים, הפער גדול לטובת המצרי. 30 מ־31 שערי הליגה של סלאח הגיעו במשחק שוטף. שישה יותר ממסי, שמונה יותר מאדינסון קבאני.
41 שערים יש לסלאח בכל המסגרות העונה וחסרים לו רק ארבעה כדי להגיע לאיאן ראש כשחקן ליברפול עם הכי הרבה כיבושים בעונה אחת. בעונה שעברה ברומא, אותה יפגוש שוב בגומלין הערב, היו לסלאח 17 שערים, הרבה פחות מחצי. ההתקדמות המטאורית מעונה לעונה היא כמובן הנושא העיקרי, אבל סלאח לא ילד. בחודש הבא יהיה בן 26, ובגיל הזה נדיר לראות קפיצה כה חסרת פרופורציות.
לכן, מבלי להוריד מאומה מהיכולת האישית, חשוב להראות גם איך סלאח נהנה מתמיכה מושלמת של אחרים בליברפול. סלאח הפך לאחד השחקנים הטובים בעולם בזכות עצמו, אבל קיבל עוד דחיפה בדרך למעלה מהסובבים אותו.
כל מילה בסלע
"עם הבוס הנוכחי (קלופ) אני משחק קרוב יותר לשער, יותר קרוב מאשר בכל קבוצה אחרת ששיחקתי בה או מכל מה שמאמן אחר בקריירה ביקש ממני. באימונים המאמן תמיד מכריח אותי להישאר קרוב לשער, אז ברור שאפשרויות הכיבוש שלי עולות. זה משהו שאנחנו עובדים עליו באימון כל יום" (סלאח לפני שמינית הגמר מול פורטו).
סלאח מדגיש את העובדה הזו שוב ושוב. העמדה שלו במגרש היא כנף ימין, כך הוא עצמו מתעקש, אבל קלופ הגדיל את כמות השערים של סלאח על ידי כך שהוא עובד איתו על המיקום דווקא קרוב יותר לשער או ב"מרחב הביניים", האזור שבין האגף למרכז הרחבה אותו קלופ אוהב לנצל.
שימו לב לתרשים שמראה באילו אזורים סלאח נוגע בכדור מתוך סך הפעולות שלו - העונה לעומת העונה שעברה. אז, ברומא, סלאח שיחק הרבה יותר קרוב לקו וגם תרם יותר הגנתית באגף. היום בליברפול הוא עובד הרבה יותר ברחבה וקרוב אליה - כמות הפעולות של סלאח באזורים האלה עלתה ב־10 אחוזים, שיפור עצום. במשפט אחד: קלופ שיכלל את סלאח.
"לא הייתי מחליף את סלאח־פירמינו־מאנה באף שלישייה אחרת כי הם עובדים כל כך טוב ביחד, מרימים אחד את השני. בובי (פירמינו) הולך אחורה, השניים האחרים נכנסים לשטח שהוא מפנה, וזה נותן לנו המון אפשרויות התקפיות" (אלכס אוקסלייד־צ'מברליין בחודש שעבר).
סלאח, פירמינו ומאנה אכן משלימים זה את זה, ובתקופה האחרונה הברזילאי מציג כדורגל כה חכם שאפשר רק להתפעל ממנו. מדובר בביצוע הכי מושלם של תפקיד החלוץ המזויף מאז העולם התוודע לרעיון של גווארדיולה ומסי. המשחק כיום צפוף, ומי שרוצה להבקיע הרבה חייב ליצור שטחים פנויים. פירמינו עושה זאת אולי הכי טוב שיש.
בובי, כפי שאפשר לראות בווידאו המצורף, נע לאחור, מושך איתו שחקן הגנה, ומפנה שטח באזורים מסוכנים לסלאח ומאנה. השניים, באמצעות תנועה אלכסונית וכמובן מהירות מנצלים זאת. פירמינו עושה הכל. במשחקים רבים, כולל מול רומא, הוא השחקן שמבצע הכי הרבה תיקולים בליברפול. מוסר העבודה שלו, ההבנה הטקטית, ההגנה, התנועה ומשחק הלחץ הם נכס. קלופ הביא את הרעיון לקרב את סלאח לשער, ופירמינו מוציא אל הפועל.
"במשחקים אתה צריך את רגעי הגאונות, וסלאח מביא אותם. הוא יכול ליצור שער לבד מכלום, אבל לכולנו יש תפקיד, כקבוצה שתומכת בו ומאפשרת לקסם להתרחש" (ג'יימס מילנר בתחילת השנה).
סלאח, כאמור, נדרש לעשות פחות הגנה על הקו. הוא גם מרוויח מחילוצי הכדור של הקישור ומהמסירות שמגיעות משם. ואין תומך יותר מגוון מג'יימס מילנר. שנים שמילנר נחשב לשחקן אפור, אבל אפור הוא צבע חשוב מאוד עבור אלה שרוצים לזהור. מילנר נמצא בעונה נדירה, שמשלבת פעולות הגנה והתקפה.
בשבוע שעבר מילנר השיג את הבישול התשיעי שלו בליגת האלופות העונה. אף שחקן בהיסטוריה לא הגיע לתשעה בישולי צ'מפיונס בעונה אחת. וויין רוני וניימאר החזיקו עד עכשיו בשיא עם שמונה (פירמינו של העונה עם שבעה. עושה הכל כבר אמרנו?).
מילנר, קשר מרכזי, הוא גם המתקל המוביל של ליברפול בליגת האלופות וזה באמת עניין תקדימי. המתקל המוביל של הקבוצה הוא גם מלך בישולים היסטורי - הגדרה מושלמת לשחקן 50/50 שעובד בכל מקום במגרש. היכולת שלו להוציא מסירה מסוכנת קדימה מיד לאחר חילוץ כדור שולחת את הטריו ההתקפי לסחרר במהירות הגנות לא מוכנות.
במקום הנכון בזמן הנכון
את מהירות ההתקפה של ליברפול, מלכת המתפרצות העולמית, כבר ניתחנו בשלב מוקדם יותר של העונה. התנועה של מאנה במתפרצת, המהירות הבלתי נתפסת, פותחות גם הן שטח מחיה רחב לאחרים, ויכול להיות שעזיבת קוטיניו הייתה טובה לסנגלי. בכל מקרה, סלאח ודאי מרוויח ממאנה, מפירמינו, ממילנר, מאחרים.
שוב - היכולת האישית של סלאח היא הגורם העיקרי לעונה המרהיבה שלו, אבל הוא גם נפל למקום הנכון בזמן הנכון. למאמן הנכון ולשחקנים שמשלימים אותו, והוא משלים אותם, הכי טוב שאפשר.
וכך, אם מסתכלים רק על העונה הנוכחית, מובן שסלאח יכול לזכות בכדור הזהב, אבל
כדי להגיע להיחשב לאחד הגדולים באמת הוא צריך לעשות זאת במשך חמש שנים, שמונה שנים, אפילו יותר. זו הגדולה של מסי ורונאלדו, ההמשכיות בטופ לאורך זמן. זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אבל לפחות את רצף הזכיות האישיות שלהם סלאח יכול לשבור. אם ליברפול לא תמעד הערב (ובהנחה שארגנטינה ופורטוגל לא יזכו בקיץ במונדיאל) - הוא יהיה מרחק משחק אחד מההישג.
לפנייה לכתב/ת 
