שתף קטע נבחר

זירת הקניות
הציונים, הפערים, האלימות: מפת החינוך עם נתוני כל בתי הספר
מתוצאות המיצ"ב והבגרות ועד רמת האלימות: מיוחד ב-ynet - מפת החינוך המציגה את הציון של כל בית ספר ואת התשובות לשאלות שמטרידות כל הורה, על חרמות, אגרופים וקללות. הנתונים מגלים: הפערים עצומים, אף יישוב בדרום לא נכלל במצטיינים. מי הערים שבצמרת, ומי בתחתית?

 


 

הציונים, הכישלונות, הפערים וההישגים של מערכת החינוך בישראל נחשפים: על חשיבות החינוך והשפעתו אין חולק. הקשר בין רמת החינוך של ילדינו לבין איכות חייהם, מעמדם הסוציו-אקונומי וגם ההגשמה העצמית שלהם, בהווה ובעתיד - הוא הדוק במיוחד. במקביל, נדמה שהורים בישראל מעורבים היום יותר מתמיד בחינוך ילדיהם, ורוצים לדעת כל מה שרק אפשר על בית הספר שלהם: האם הוא הישגי מספיק? האם האווירה בו נעימה? איפה הוא עומד ביחס לבתי ספר אחרים? "מפת החינוך של ישראל" של ynet ואתר מדלן מעניקה תשובות לכל השאלות הללו. לחצו על המפה ובדקו מה הציון המעודכן של בית הספר שלכם, מהם ציוני מוסדות החינוך הסמוכים ומהי רמת האלימות בכל אחד ואחד מבתי הספר.

 

המפה המעודכנת מורכבת ממדד מדלן לבתי הספר וליישובים, המבוסס על הישגי התלמידים במקצועות הליבה בבחינות המיצ"ב שנערכו בשנים האחרונות עד 2017, ועל תוצאות בחינות הבגרות במקצועות החובה שנערכו בשנת 2016. מדד מדלן ליישוב הוא ממוצע משוקלל של מדדי בתי הספר שנמצאים באותה עיר, לפי מספר התלמידים בכל בית ספר. במפה ניתן לראות את בתי הספר בתוך כל יישוב (שבו מעל ל-4,500 תלמידים) ואת התפלגות הציונים, ההישגים וגם את נתוני אקלים בית הספר, עליו נשאלים התלמידים בבחינות המיצ"ב.

 

הנתונים וההסבר: מפת החינוך של ישראל    (צילום: אורי דוידוביץ')

הנתונים וההסבר: מפת החינוך של ישראל    (צילום: אורי דוידוביץ')

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

בבתי ספר שלא כוללים את כיתות י'-י"ב, מתבסס מדד החינוך על בחינות המיצ"ב האחרונות שנערכו בבית הספר, בחינות שכוללות את מקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית, שפת אם, ומדע וטכנולוגיה. המדד הבית ספרי מחושב כממוצע המיקום היחסי (העשירון) של בית הספר במקצועות הליבה, מוכפל ב-10. לדוגמא, לבית ספר שדורג בעשירון 8 במבחן באנגלית ו-7 במבחן במתמטיקה, המדד הוא 75.

 

בתיכונים שמתחילים מכיתה ט' ואילך, מדד מדלן מתבסס על בחינות הבגרות האחרונות שתוצאותיהן התפרסמו, משמע בגרויות 2016. נתונים נוספים על אודות תיכונים, המופיעים תחת הקטגוריות "מקצועות מוגברים" ו-"הישגים חינוכיים" נלקחים מנתונים רשמיים של 2016, כפי שפרסם משרד החינוך. בתיכונים שכוללים את כיתות ח' יש גם ציוני בגרות וגם בחינות מיצ"ב. במקרים אלו מדד בית הספר משקף באופן שווה את הישגי התלמידים בבחינות המיצ"ב ואת הישגי התלמידים בבגרויות, כלומר 50% לכל אחד.

מפת חינוך (צילום:שאטרסטוק)
(צילום:שאטרסטוק)
 

בתי הספר בישראל נמצאים תחת סוגים שונים של מדידה ופיקוח. על אף המחלוקות הרבות בעניין, עד היום ציוני הבגרויות ונתוני המיצ"ב נחשבים למדדים החשובים ביותר באשר להערכת הישגיו של בית הספר בכלל ושל התלמיד בפרט. נתוני המיצ"ב המתייחסים לאקלים בית הספר מאפשרים גם קבלת מידע באשר לאווירה בבית הספר. בין היתר התלמידים נשאלו מתי הוטל עליהם חרם לאחרונה, אם היו קורבן לאלימות מילולית או פיזית, אם המורים לועגים להם ואם "טוב להם" בבית הספר. מנגד מתבקשים המורים להשיב על שאלות כמו "האם את/ה חש/ה שמוטל עליך עומס עבודה כבד מדי?" ו"האם את/ה שבע/ת רצון מעבודתך כמורה?"

מפת חינוך ()

בשבועות האחרונים ערך אתר "מדלן" עבור ynet שקלול של כלל הנתונים במדדים הללו ולפיו דירג את הערים עם הנתונים והציונים הטובים ביותר, לצד אלו שקיבלו את הציון הגרוע ביותר. המדד ליישוב משקלל את מדד מדלן לכל אחד מבתי הספר בעיר בהן פורסמו ציוני מיצ"ב ו/או בגרויות בשנים האחרונות, על פי מספר התלמידים בכל בית ספר.

 

גם השנה מתחדדים הפערים העצומים בין ערי המרכז לאלו שבפריפריה: למעלה ממחצית מעשרים הערים המובילות הן ממרכז הארץ ורק שני יישובים ערביים הגיעו לצמרת. בולטת עוד יותר העובדה כי ברשימת עשרים הערים עם הישגי התלמידים הטובים ביותר במדינת ישראל לא נמצאת אף לא עיר אחת מהדרום. בנוסף, מתוך 20 המובילות – 17 שייכות לדירוג כלכלי חברתי של 7 ומעלה (מתוך 10). כלומר, באופן כמעט גורף הרשויות החזקות מציגות גם נתונים מרשימים בכל הנוגע להישגי תלמידיהם בבחינות המיצ"ב והבגרויות.

 


 

בצמרת יש ייצוג בולט לערי גוש דן: במקום הראשון ניצבת גבעת שמואל עם הציון 91, ואחריה, לפי סדר יורד: קריית אונו, גבעתיים, רמת השרון, רמת גן, רעננה, זכרון יעקב, הוד השרון, שוהם, מודיעין-מכבים-רעות, נס ציונה, כפר סבא, עראבה, גדרה, תל אביב-יפו, ראש העין, ראשון לציון, אור יהודה ויהוד. את רשימת המובילות סוגרת בקה אל גרביה, שכמו עראבה רשמה עלייה חדה מהבדיקות הקודמות.

 

"פער בוטה שמעלה שאלות"

בתחתית ייצוג מוגבר ליישובים מהדרום וליישובים בדואים. מודיעין עילית היא היישוב שקיבל את הציון הנמוך ביותר במדד מדל"ן ולתחתית הגיעו גם הערים בני ברק, אילת, עכו, עפולה, באר שבע, קריית גת, טבריה, נתיבות, רמלה, צפת, תל שבע, רהט, ערערה בנגב, כספיה, לקיה ושגב שלום. 12 מתוך 20 הערים בתחתית הרשימה שייכות לאשכול החברתי כלכלי 1 או 2.

מפת חינוך ()

"הפער הוא בוטה ומעלה שאלות", אומרת ד"ר היידי פלביאן, מרצה בכירה לחינוך במכללה האקדמית אחוה, וראשת תכנית רג"ב למצוינות במכללה, שעברה על הנתונים. "מחקרים רבים מצביעים על כך שכאשר המצב הסוציו-אקונומי נמוך, יש פחות התעסקות בלמידה וחינוך".

 

לד"ר פלביאן יש הסבר אחד לגבי הנתונים הללו: "אם אנחנו כמדינה יודעים שבפריפריה יש הישגים יותר נמוכים בחינוך - למה אנחנו כמדינה לא משקיעים שם? בסוף זה פשוט: השקענו פחות בחינוך – קיבלנו תוצאות פחות טובות בעתיד. מבחני המיצ"ב באו לבדוק האם כולנו תחת אותה נקודה, אך כבר כמה שנים אנחנו רואים שקבוצה גדולה של תלמידים לא מגיעים להישגים טובים. אני מציעה ללכת ולעשות ניתוח נתונים ברזולוציה של ילד, כדי שנתגבר אותו, כי אחרת נבדוק בעוד שנתיים את הילדים הבאים והתוצאה תהיה אותה תוצאה".

מפת חינוך ()

יוסי ברודני, ראש העיר גבעת שמואל, מברך על ההישג שאליו הגיעה עירו. "יש כאן הורים שמאוד אכפת להם מהילדים שלהם, והם משקיעים בהם", הוא אומר, ובמקביל לא מכחיש כי בגבעת שמואל הורים משתתפים בעלות החינוך של ילדיהם באמצעות תשלומי הורים.

 

"המעטפת והמערכת של העירייה משקיעה הרבה מאוד משאבים במערכת החינוך, ובשנים האחרונות קיבלנו החלטה שאנחנו מוסיפים שש שעות למערכת", הוסיף ראש העיר. "המימון בא גם מהעירייה אבל גם מההורים. אני לא מכחיש את זה שברגע שיש הורים חזקים יש לזה תוספת גדולה מאוד, ויש גביית תל"ן בכל בתי הספר. בשעות האלו אנחנו נותנים לילדים מגוון של הכשרות". בנוסף, אומר ברודני, גם הקרבה לאוניברסיטת בר אילן משמעותית בעניין זה: "לעובדה שיש פה הרבה אנשי אקדמיה יש השפעה, מפאת הקרבה לבר אילן. אנחנו רוצים להיות הקיימברידג' של המזרח התיכון. עיר שעוסקת, מדברת ועושה חינוך".

מפת חינוך ()

במשך שנים סירב משרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב בטענה שלהשוואה בין בתי הספר, שיגרור אחריו הפרסום, יהיו השלכות הרסניות. עוד טענו במשרד כי מבחני המיצ"ב נועדו בעיקר עבור מנהלי המוסדות, כדי שיוכלו לעקוב אחר הישגי תלמידיהם ותחושותיהם. עתירת התנועה לחופש המידע בנושא לבג"ץ הביאה להפיכת ההחלטה, והחל מ-2012 מחויב המשרד לפרסם את הנתונים.

 

אלא שהמידע הרשמי מפורסם בעשרות אלפי דו"חות שמתפרסים על פני מאות עמודים, מה שמקשה על ההורים לקבל תמונה ברורה באשר לבית הספר שבו לומדים ילדיהם. בשל כך גובש מדד מדלן לחינוך, המדרג את הרמה של בתי הספר בישראל. לצד זאת, יש להדגיש כי הנתונים אינם נתונים רשמיים של משרד החינוך, ושהמדד נקבע לפי מקום הלימודים, ולא לפי מקום המגורים.

 

רוה איתן, מנהל הפעילות של אתר מדלן בישראל, אמר כי "אחרי שנים בהן שהמידע על בתי הספר לא היה גלוי הצלחנו לשנות את הכללים. היום, כל מי ששוקל לעבור לסביבת מגורים חדשה בודק באתר מדלן ובמפת החינוך את הישגי בתי הספר, כאחד מהשיקולים המרכזיים בקבלת ההחלטה. בשונה משנים קודמות, החל מהשנה יש נתונים מלאים על כל בתי הספר, לרבות מידע על תיכונים שכולל את ציוני הבגרות, נתונים על רמת האלימות, שביעות הרצון של התלמידים והמורים, המקצועות המוגברים ושלל פרמטרים נוספים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "הציונים, הפערים, האלימות: מפת החינוך עם נתוני כל בתי הספר"
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים