שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האם לספר לאשתו שהוא סימם אותי

    הסתכלתי על התמונות של החתונה שלהם ולא יכולתי שלא לתהות האם היא יודעת שהיא מתחתנת עם גבר שהיה שם לנשים סם אונס בשתייה ואז שוכב איתן כשהן מעולפות. התשובה היא לא, היא כנראה לא יודעת מזה, ולמה שהיא תדע?

    אין ספק שבשנות ה-20 לחיי, אחרי שהאקס שלי שבר לי את הלב, עשיתי הרבה שטויות. עבדתי בחיי הלילה של תל אביב, שתיתי המון, שכבתי עם גברים סתמיים וזלזלתי בעצמי, בגוף שלי ובלב שלי, שהיה ריק מאהבה עצמית. מאז עבר זמן מה ואין ספק שגדלתי, התפתחתי ולמדתי לסלוח לעצמי על כל מה שהיה. למדתי גם לקבל את העובדה שהתקופה הזו הייתה חלק מהדרך שלי בחיים, ושבזכות כל החוויות הללו יחד אני מי שאני היום. ועדיין, אחת לכמה זמן העבר שלי בא לרדוף אותי, במיוחד הודות לפייסבוק שיכול להעיר פתאום שדים ורוחות מהעבר. הפעם אני לא יכולה יותר לשתוק, כי אני לא יודעת מה הייתי עושה אם המצב היה הפוך.

     

    אני אתחיל מהתחלה, בלי פרטים מסגירים. בכל זאת, מעולם לא התלוננתי על זה במשטרה ואין לי באמת הוכחות למה שהיה. זה קרה באחד מערבי הבילוי שלי בתל אביב, בשנה הראשונה שלי בעיר, אחרי מגורים ארוכים בלונדון. חברה טובה שלי הגיעה מארצות הברית לביקור בישראל והתארחה אצלי בדירה, אחרי שלא ראיתי אותה כמה שנים טובות. יצאנו למועדון בעיר עם חברת ילדות נוספת שלנו. יצאנו יחסית מוקדם מהבית, הגענו למועדון והייתה אחלה מסיבה. האווירה הייתה טובה, האנשים היו נחמדים ובאמת שהיה לנו כיף. בשלב מסוים פגשתי שם מכר שלי. הוא הזמין אותי למשקה והסכמתי, אני הרי מכירה אותו. אמרתי לחברות שלי שאני עוד דקה חוזרת וניגשתי איתו לבר כדי להזמין. אני זוכרת שהוא קנה לי וודקה-רדבול. זה לא משקה שאני שותה בדרך כלל, אבל הוא הזמין אותי והיה כל כך נחמד אליי, אז שתיתי.

    נטלי להב (צילום: איציק טליאס)
    נטלי להב. האם לספר לה שהיא מתחתנת עם מפלצת?(צילום: איציק טליאס)
     

    הרגע הבא שאני זוכרת זה אותי, צועדת איתו ברחוב, לא מצליחה לעמוד על הרגליים ולא ממש מבינה מה קורה. הרגע הבא שאני זוכרת הוא כשאני שוכבת על הגב והוא מתחתיי. הורדתי את היד למטה כדי לבדוק שיש קונדום, היה ואז שוב איבדתי את ההכרה. הרגע הבא היה בבוקר. התעוררתי במיטה שלו, עשיתי הכול כדי לא להעיר אותו וברחתי מהבית שלו במהרה. בינתיים, לא היה לי מושג היכן ישנה חברתי שהייתה אמורה להתארח אצלי, לא ממש יודעת איפה אני בתל אביב או איך הגעתי לכאן, והייתה לי בחילה מטורפת כמו שבחיים לא הייתה לי מאלכוהול. כשחזרתי לדירתי מצאתי את חברתי הטובה כועסת, וגיליתי שהיא הייתה צריכה לישון במלון כי לא עניתי לה לטלפונים, אבל שכן התקשרתי באמצע הלילה לחברה השלישית שהייתה איתנו ולחשתי "תעזרו לי". מפחיד, אה? לגמרי מפחיד, ועוד יותר מצמרר לשמוע על זה בדיעבד, מבלי לזכור דבר.

     

    כשהגעתי למשמרת בבר, עוד באותו הערב, סיפרתי לבוס שלי מה קרה ואיך אני מרגישה והוא אמר לי שכנראה שמו לי משהו במשקה. הייתי בשוק! בגלל שהכרתי קצת את הבחור, לא באמת האמנתי שזה מה שקרה. או יותר נכון - לא רציתי להאמין שהוא מסוגל למעשים כאלו, אבל אחרי התקרית הזאת אני יכולה לומר שבדיעבד, בכל פעם שראה אותי היה מגיב אליי בקרירות, וככל שהזמן עבר, התחלתי יותר ויותר להאמין שיש מצב מאוד גדול שהוא אכן שם לי משהו במשקה. אז מה אם הוא מוכר בעיר? אז מה אם הוא עשיר? אז מה אם הוא רווק נחשק שבנות זורקות את עצמן עליו? לצערי כבר ראינו שכל הדברים האלה לא באמת רלוונטיים.

     

    ובכל זאת, הכרתי אותו ולא היה לי נעים לפתוח את הסיפור בפני כל העולם, מעבר לכך שהייתי בטוחה שגם אם אני אספר על כך למשטרה, יגידו שזאת אשמתי בגלל איך שאני מתנהגת. מספיק שכל התיכון קראו לי 'שרמוטה' וגרמו לי להרגיש רע עם המיניות שלי. לא רציתי שכל המדינה תעשה לי את אותו הדבר. הסיבה היחידה אגב שאני מתחרטת שלא אמרתי על זה מילה לאף אחד, מעבר לכך שמגיע לבחורים כמוהו להיענש, היא החשש שלי שאולי זה קרה לנשים נוספות, ושאולי לו הייתי מתלוננת עליו בזמן, הייתי יכולה למנוע את זה. אני כנראה לעולם לא אצליח לסלוח לעצמי על כך.

     

    למה אני מספרת לכם את כל זה עכשיו? ובכן, כי נכנסתי לפייסבוק וראיתי שהוא התחתן. אשתו נראית חמודה ונחמדה, ועושה רושם של בחורה חייכנית ונעימה לעין. הסתכלתי על התמונות של החתונה שלהם וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה - האם היא יודעת שהיא מתחתנת עם גבר שהיה שם לנשים סם אונס בשתייה, ואז שוכב איתן כשהן מעולפות? התשובה היא לא, היא כנראה לא יודעת על זה, כי למה שהיא תדע?

     

     

    אני יכולה רק לנחש שגם אם זה קרה לעוד נשים, הן לא דיברו על כך מעולם כמוני, כי גם להן לא היה נעים להתלונן, וכי גם הן פחדו שבסוף יאשימו אותן ויהרסו להן את החיים. ובכל זאת, הסתכלתי עליה והיא נראתה לי כל כך חמודה עד שלפתע התחלתי לפקפק בעצמי. אולי זה לא קרה? אולי זה רק היה בראש שלי? אולי באמת שתיתי יותר מדי, הראיתי לו שאני בעניין וסתם יצאתי מטופשת שאני לא זוכרת שום דבר? אולי, ואולי לא. בכל מקרה, עצם זה שהוא שכב איתי כשלא הייתי בהכרה זה כבר דוחה, אבל אולי זה לא מספיק דוחה בשביל שאספר לאשתו החדשה על הסיפור.

     

    בינתיים, אני לא עושה עם זה דבר וכנראה שגם לא אעשה. הזיכרונות הבודדים שיש לי מאותו הלילה תמיד ילכו איתי, כמו גם תחושת האכזבה והבגידה שחשתי אחרי שאדם שהכרתי וסמכתי עליו, התנהג איתי בצורה כל כך מחפירה ולא מכבדת. התמונות שלו בפייסבוק תמיד יעשו לי בחילה, והתמונות המאושרות שלו עם כלתו בעיקר עושות לי עצוב. בשבילה. הוא בטח הקסים אותה והראה לה את הצדדים הכי טובים ויפים שלו, ואין לה מושג איזה אדם מסתתר שם מתחת. כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי במצב שלה - האם הייתי רוצה שיספרו לי דברים כאלה על בן הזוג שלי, או שאולי הייתי מעדיפה לחיות בשקר?

     

    אין לי פה איזה מוסר השכל חכם ואינטליגנטי, לצערי. אני כבר לא כועסת על עצמי על מה שקרה ואני כבר לא מתביישת לדבר על זה. מצד אחד, הייתי צעירה, חופשייה, נהניתי מהחיים וסמכתי על האדם הלא נכון. מצד שני, אולי זה כן קרה ואולי זו הייתה חוויה כל כך טראומטית שמעולם לא העזתי להתמודד איתה? אולי אני כל כך מצולקת ממנה עד שהיא משפיעה על החיים שלי מבלי שאני בכלל יודעת, ואולי, אם הייתי אומרת משהו למישהו, לא הייתי מסתובבת עם הצלקות האלה על הלב שלי, ואותה בחורה נחמדה לא הייתה מתחתנת עם מפלצת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עומרי אילת
    נטלי להב. הוא היה כל כך נחמד, אז שתיתי
    צילום: עומרי אילת
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים