הסוד לדירוג גבוה בחינוך: גביית כספים מהורי התלמידים

גבעת שמואל דורגה במקום הראשון במפת החינוך של ynet ואתר מדלן שפורסמה הבוקר (א'). העיר במרכז הארץ זכתה בציון 91 - ציון שמשקלל את ציוני המיצ"ב, ציוני בגרות, הישגיות בבית הספר, האווירה במוסד ועוד. "אנחנו רוצים להיות קיימברידג' של המזרח התיכון", אומר ראש העיר גבעת שמואל יוסי ברודני לאחר הזכייה. המורים וחברי הצוות החינוכי בתיכון הממלכתי גבעת שמואל אומרים כי ההשקעה בחינוך נמצאת בראש סדר העדיפויות של העיר, ומבדיקת נתוני התקצוב של משרד החינוך לשנת 2016, נמצא כי בעיר משקיעים מידי שנה 15,316 שקלים בכל תלמיד.

התיכון הממלכתי הוא בית ספר חדש - המבנה חדש, החללים נקיים ונראה שהושקעה בו ובבנייתו מחשבה רבה. גבעת שמואל היא עיר מבוססת: הדירוג הכלכלי-חברתי שלה הוא 8 מתוך 10, ובית הספר משקף במידה רבה את המציאות הזו. רבים מהשיעורים מועברים באמצעות אייפדים, שכל הורה רכש ב-1,600 שקלים. בבית הספר מדגישים כי תלמידים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך זכו להטבות ומלגות. המעבדות חדשות ומתקדמות וחדר המורים נראה כמו בית קפה חדיש.

לקראת בחינות המיצ"ב, עליהן מבוסס במידה רבה מדד מדלן שמרכיב את מפת החינוך, חלק מהתלמידים זכו לשיעורים פרטניים. תיעוד משיעור באחת הכיתות מציג את הלימודים באמצעות אייפדים ואת מעקב המורה אחרי התלמידים - מי לומד, מי סיים את המטלה ומי מתקשה, תוך שהיא מחזקת אותם בהודעות פרטיות.

לפי ראש העיר ברודני, הקרבה לאוניברסיטת בר-אילן משפיעה גם היא על קידום החינוך בעיר. "יש פה אקדמאים רבים והורים שמודעים היטב לחשיבות החינוך", הוא אומר. "אנחנו עושים לא מעט פרויקטים משותפים עם האוניברסיטה ואנחנו רוצים להיות עיר שמדברת ועושה חינוך". בגבעת שמואל מתהדרים גם בכך שהעיר מובילה באחוז הגיוס לצה"ל, וכי בעיר שיעורי הנשירה מהלימודים הם הנמוכים ביותר במדינה.

אולם, ראש העיר וכן המנהלות מודות כי גורם משמעותי נוסף שתרם להישג המשמעותי הוא העובדה שההורים משתתפים בהוצאות החינוך בעיר. "בלי תשלומי ההורים היינו מורידים לתלמידים שעתיים של שיעורים", אומרת רחל שמוקלר, מנהלת בית הספר היסודי מורשת זבולון בעיר.

המדדים מצביעים על סיפור הצלחה, אך המצב הסוציו-אקונומי של ההורים בעיר מעלה שאלות באשר לסיכוי של ילדים ממשפחות חלשות להגיע להישגים גבוהים. בגבעת שמואל למשל, משלמים ההורים תשלום של יותר מ-800 שקלים בשנה, בנוסף לתשלומי החובה, כדי לספק לילדים שעות נוספות של העשרה ותגבור.

(צילום:שאטרסטוק)

בדימונה, לעומת גבעת שמואל, העירייה משקיעה הרבה יותר בכל תלמיד: על פי נתוני התקצוב של משרד החינוך לשנת 2016 משקיעה העירכ-24 אלף שקלים בכל תלמיד. מנגד, העירייה כמעט ולא גובה תשלומים נוספים מההורים. "אנחנו גובים תשלומים נוספים בגובה של 450 שקלים לכל היותר", אומר מקס פרץ, מנהל אגף החינוך בעיר. "בעיריות אחרות ההורים מוכנים ורוצים לשלם יותר בשביל החינוך של הילדים, אבל בדימונה אם נתיר גביית תשלומים בבית ספר שבו ההורים חזקים, ייפתח פער מול בתי ספר חלשים יותר". פרץ מספר כי גם בדימונה לומדים תלמידי כיתות ד' עד ו' באמצעות אייפדים, אך המחיר שלו הוא כעשירית מהמחיר בגבעת שמואל – רק 150 שקלים לשנה.

דימונה רשמה עלייה של 11 נקודות בציון הממוצע שלה לעומת שנת 2015, ולפרץ יש הסבר לכך: "תוצאות המיצ"ב בשנת 2014 היו מאכזבות מאוד ובעבר היינו במקום הרבה פחות טוב. נעשה מיפוי רציני מאוד במערכת וכל מנהל זומן לשיחה. הוקצבו תקציבים על ידי הרשות לשינוי הפרמטרים, במיוחד בעניין ההישגים הלימודיים. את השיפור ראינו ב-2016". גורם נוסף שמונע מדימונה להגיע לצמרת הטבלה, לפי פרץ, הוא החינוך התורני בעיר, שאינו נמצא תחת פיקוח העירייה. "כ-30 אחוזים מתלמידי העיר לומדים בחינוך התורני, ואם היינו מפצלים את הבדיקה ובודקים בנפרד את החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי ואת התורני – היינו מגיעים לתוצאות אחרות לחלוטין".

ראש העיר דימונה, בני ביטון, אמר כי "מדובר בתוצאה של השקעה של 50 אחוזים מתקציב העירייה בחינוך. ועדיין זה לא מספיק. השאיפה שלי היא להגיע כמה שיותר רחוק. אנחנו מאמינים בחינוך. בנוסף, משרד החינוך משקיע: עלינו בנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה ב-90 אחוזים. זו מחמאה אדירה לעיר וזה הודות למורים, להורים, לגננות ולראשי מנהל החינוך שלנו. המורים אצלנו, אקדמאים, מרוצים וגאים. אנחנו נותנים למורים מלגות מהעירייה, קרוב לעשרת אלפים שקלים. המורים נותנים את הנשמה, יש להם מחויבות שלא תיאמן. גם למנהלי בתי הספר. המורים לא מסתכלים על שעות העבודה. אין להם שעון. רק לאחרונה תיכון זינמן זכה באחד הפרסים היוקרתיים בתחרות רובוטיקה. דימונה רק קוצרת פירות בכל התחומים".

באר שבע הגיעה לתחתית מפת החינוך. מבדיקה שנערכה עולה כי גם בבאר שבע גביית התשלומים מההורים היא בטווח המינימלי. "יש בתי ספר שבהם לא גובים בכלל תשלומי הורים", אומר אבנר ביטון, יו"ר הנהגת ההורים בעיר. בניגוד לדימונה, בבאר שבע גובים מחירים שונים במוסדות שונים. "בבתי ספר חלשים גובים פחות מאשר בבתי ספר חזקים, אין ספק", אומר ביטון. "באר שבע היא עיר שמאגדת בה את כולם: עניים ועשירים, חילונים, חרדים ובדואים. כולם פה. אי אפשר להשוות אותה לרעננה או לרמת השרון, שם יש אוכלוסייה חזקה. העירייה כמובן משקיעה יותר בבתי הספר החלשים, אבל לפעמים גם זה לא מספיק. כשהמשפחה יותר חזקה וההורים יכולים להרשות לעצמם יותר תשומת לב לילדים ומורים פרטיים או כשהם יותר – אז הסיכוי שלהם יותר גבוה להצליח, וזה משהו שרואים בבאר שבע".

מעיריית באר שבע נמסר כי "הנתונים אשר הועברו לאחרונה לעיריית באר שבע נלמדים יחד עם מנהלי בתי הספר ומשרד החינוך".

פרופ' זיו רייך, דקאן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה, לא מופתע מהקשר ההדוק בין תשלומי ההורים להישגי התלמידים. "בשנים האחרונות עברו בתי הספר למודל של ניהול עצמי", הוא אומר. "בית ספר שנמצא בסביבה חזקה ותחת עירייה יותר חזקה יכול לעשות ניהול מושכל של משאבים ולהביא את אותם תלמידים להצלחה. אני ממש לא מופתע מהנתונים. ברגע שבית ספר עובר לניהול עצמי הוא גם יכול להגיע למצב שהורים יממנו עובדת ניקיון נוספת, או שעות נוספות לטובת הילדים. זה בהחלט משפיע על הישגי התלמידים אבל זה גם בהחלט מקור לפער עצום".