שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך תעודדו פעוטות לאכול בכוחות עצמם
    תנו להם להתנסות בסוגי מזונות חדשים, אל תתרגשו אם יש לכלוך והקפידו על זמני ארוחות משותפות. רוצים שהילדים שלכם יתחילו לפתח עצמאות באוכל? כמה שלבים שיעזרו לכם בתהליך

    עצמאותם של הפעוטות נבנית מיום ליום על ידי שכלול של יכולות תקשורת, הבעה, תנועה ומוטוריקה שמקבלים ביטוי סביב שולחן האוכל. ארוחות משפחתיות משותפות מהוות פלטפורמה נהדרת ללמידה של הפעוט דרך חיקוי, התנסות ותגובות הסביבה. האכילה היא למעשה דרך להעברת מסרים ולמידה על עצמאותו וכוחו של התינוק בעולם. לכן, כהורים חשוב לשים לב שאנו לא מבטלים את עצמאות הפעוט בשלב התפתחותי חשוב זה.

     

    השלב הזה מאופיין במשימה פיזיולוגית במסגרתה ילדכם לומד לשלוט על סוגרי גופו, לאחוז או לשחרר חפצים או מזון, להשאיר אותם בחלל הפה ללעיסה ובליעה או לירוק אותם החוצה. בעת התנסות זו, ילדים עלולים לעשות פרצופים, לעוות את הפנים, עלול להופיע רפלקס הקאה ואף עלול להיות חשש לחנק.

     

    כל הדברים האלו עשויים להיות מבהילים ולגרום להורים לנקוט בדרך של הגנת יתר ובכך לא לאפשר מספיק התנסויות או התנסויות עצמאיות והילד עלול לחוש בושה, ספק, חוסר גמישות ולפתח לעיתים גם בעיות אכילה סבוכות יותר.

     

    המעבר לאכילה עצמאית צריך להיות הדרגתי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המעבר לאכילה עצמאית צריך להיות הדרגתי(צילום: shutterstock)

    אכילה עצמאית מתפתחת לרוב סביב גיל 10-8 חודשים והיא משתנה מילד לילד, כשלכל ילד צרכים אחרים ובהתאם גם קשיים שונים. כך לדוגמה, ישנם ילדים שלא יענו בחיוב למזון טחון אליו הם נחשפים כמזון משלים סביב גיל שישה חודשים, אך ייהנו מתחושת העצמאות והשליטה על ידי מזונות אצבע. עם זאת, ישנם ילדים שההתפתחות המוטורית שלהם מעוכבת ועדיף לחכות לתזמון שנכון להם שנוכל לזהות על ידי סקרנות, חיפוש ורצון להתנסות.

     

    כיצד תעודדו את ילדכם לעצמאות? להלן מספר עצות פרקטיות להורים המתחילים וגם למנוסים:

     

    1. מעבר הדרגתי לעצמאות: הדרך הבטוחה ביותר ללמידה היא יצירת הזדמנויות להתנסויות המותאמות גיל תוך שמירה על מסגרת גבולות. המעבר לעצמאות הוא הדרגתי ונרכש כל העת עם ההתפתחות המוטורית של התינוק. הבסיס הנדרש הוא יכולת החזקת הראש, יכולת ישיבה יציבה, יכולת ליצור קשר עין ולעקוב אחר חפץ המועבר מהיד לפה ועוד.

     

    2. חשיפה למרקמים שונים: ברגע שיכולת האחיזה של הפעוט מתפתחת והופכת מאחיזה גסה (לפיתה בעזרת כל כף היד) לאחיזה מדויקת יותר (בין האצבע והאגודל) מתאפשרת אחיזת פריטים מורכבים יותר בגודלם או מרקמם. זהו הזמן לעבור ל"מזונות אצבע" אם עדיין לא התחלתם. אפשר להציג לפעוט סוגי מזון חדשים, מרקמים חדשים וטעמים נוספים ולהרחיב את המגוון העומד לפניו. החשיפה למרקמים שונים ותחושות שונות בידיים ובפה חשובה מאוד גם להתפתחות.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    3. לא להתרגש מלכלוך: חשוב להתחיל עם מזון במרקם קל לעיבוד בפה כמו דלעת, קישוא וגזר גמדי מבושלים ופסטה רכה. בננה, מלון ואבטיח יתאימו גם כן. בהמשך ניתן להציע מרקמים מורכבים יותר כמו קציצת עוף/הודו/בקר, קטניות, ביצה מקושקשת, קשה של לחם עם ממרח ועוד. השתדלו לראות בזה תהליך למידה טבעי כפי שאנו יודעים שבדרך להליכה הילד שלנו ייפול על הטוסיק עד שילמד ללכת. כך גם בדרך להצליח להכניס את המזון לפה יהיו פספוסים. השתדלו להתייחס כמה שפחות למה שנופל סביב וללכלוך הנוצר.

     

    4. סמכו על הילד שלכם כשהוא מוציא ומכניס את המזון מהפה הוא יוצר את עיסת המזון לצורה שתהיה קלה יותר עבורו לעיבוד.

     

    5. אל תכריחו: אפשרו לפעוט לבחור את הקצב בו הוא אוכל. אל תכריחו אותו לסיים מהצלחת, עודדו אותו על התנסויות ואל תפריעו לו כשאינו מצליח.

     

    6. אפשרו חקירה וחוויה מהנה ללא הסחות דעת.

     

    7. דוגמה אישית: זכרו - אתם מודל לחיקוי בכל תחומי החיים וגם באכילה, לכן הקפידו על זמני ארוחות משותפות ואפשרו לילדכם לבחור את סוג וכמות המזון הנאכל בעצמו.

     

    הכותבת היא תזונאית קלינית המתמחה בפעוטות וילדים

     

    ומה היחס של ילדים לאוכל כשהם גדלים קצת? צפו:

     

    צילום: אורי דוידוביץ'

    צילום: אורי דוידוביץ'

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תנו לילד להחליט מה קצב האכילה שלו
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים