שתף קטע נבחר

מי באמת מושל במזרח ירושלים

דווקא לקראת חגיגות יום י-ם והעברת השגרירות בולט הוואקום המשילותי של ישראל, שאותו ממלאות הרשות הפלסטינית, מדינות אירופה וארגונים זרים

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

ליום ירושלים השנה נלווית משמעות מיוחדת לאור המחווה ההיסטורית של העברת השגרירות האמריקנית לבירה, והאירוע מעורר דיון בינלאומי סוער סביב השאלה אם הצעד מסמל הכרה דה-פקטו בריבונותה של ישראל במזרח העיר. לכן צורם שדווקא בעידן שבו נשיא ארה"ב - ומדינות נוספות בעקבותיו – מכיר בירושלים כבירת ישראל, בולט הוואקום המשילותי הישראלי בחיי היום-יום במזרח העיר, בעיקר בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות ובסוגיית מעמדם של תושביה כאזרחים. את הוואקום הזה ממלאות מדינות זרות, סוכנויות או"ם, ארגונים בינלאומיים והרשות הפלסטינית.

 

 

אחד הביטויים המשמעותיים להתגייסות מדינות זרות ניתן רק לאחרונה כששרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני בישרה על אישור חבילת סיוע חדשה לפלסטינים במזרח ירושלים בסך 42.5 מיליון אירו. באפריל פורסם שקרן OPEC בשיתוף האו"ם חתמו על הסכם המקצה חצי מיליון דולר לשיפור שירותי בריאות עבור חולי סרטן פלסטינים במזרח ירושלים. מהמענק הזה צפויים ליהנות כ-4,500 פלסטינים מזרח-ירושלמים מדי שנה.

 

מעבר למתן סיוע הומניטארי, המעורבות הזרה באה לידי ביטוי גם בפרויקטים חברתיים וחינוכיים שמגיעים בחבילה אחת עם אג'נדה פוליטית ברורה. לדוגמה, מחקר של NGO Monitor חשף כי המרכז לסיוע ולייעוץ משפטי לנשים (WCLAC) במזרח ירושלים, שמקבל מימון מהאיחוד האירופי - 2.5 מיליון יורו בשנה האחרונה - משתמש במשאביו לצורך קריאה להעמדת בכירים ישראלים לדין בטריבונלים בינלאומיים. זאת במסגרת חברותו במועצת ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים (PHROC).

 

בתחום החינוך קיימת התערבות ישירה של הרשות הפלסטינית בבתי הספר במזרח העיר. משרד החינוך של הרשות פרסם בתחילת השנה הנחיית אזהרה מפני "טופס הרישום של עיריית הכיבוש לרישום תלמידי ירושלים הפלסטינים". במקביל, ארגון פלסטיני בשם "ועד ההורים המרכזי" פתח במבצע "לטיהור ילקוטי הלימוד של ילדינו בעיר אל-קודס מתוכנית הלימוד הישראלית".

 

אין זה מפתיע למשל ששב"כ חשף לאחרונה כי "מוסד איליה" שפועל בכסות של מתנ"ס לצעירים במזרח ירושלים, פעל למעשה מטעמו של ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.

 

ממשלות אירופאיות מממנות ארגונים ישראלים ופלסטינים הפועלים להשפיע מבחינה פוליטית על המדיניות הישראלית במזרח ירושלים. בכלל זאת הארגון הישראלי "עיר עמים", שעלה לאחרונה לכותרות כאשר הגיש עתירה כנגד העברת השגרירות האמריקאית לבירה. כמו כן, הארגון "עמק שווה" קיבל מענק בסך 267 אלף יורו במטרה "לקדם שינוי במדיניות הישראלית בנוגע להסדרת אתרי המורשת והממצאים הארכיאולוגיים בשטחים הכבושים".

 

אם לא די במעורבותן של מדינות אירופה והרשות למילוי הוואקום, הרי שמדינות המפרץ וטורקיה משחקות גם הן תפקיד חשוב בניסיון להשפיע על מזרח ירושלים. בחודש שעבר הודיע מלך סעודיה סלמן בפתח הכינוס ה-29 של הליגה הערבית על הקצאת 150 מיליון דולר לטובת "שימור המורשת האיסלאמית במזרח ירושלים."

 

בנוסף, בתחילת החודש דווח על מענק בסך רבע מיליארד דולר מצד סעודיה, טורקיה ואיחוד האמירויות לטובת חיזוק הווקף ומוסדות אסלאמיים במזרח ירושלים. זאת כשברקע זורם הכסף הטורקי על בסיס קבוע באמצעות קרנות צדקה טורקיות (חלקן אף הוצאו מחוץ לחוק).

 

המדינות והשחקנים הרבים נכנסים לוואקום המשילותי ומשפיעים על חייהם של 40% מתושבי הבירה. בזמן שבישראל מדברים על הסמליות של ירושלים, פועלים גורמים זרים - חלקם עוינים - לקביעת עובדות בשטח. לכן, בין אם ממשלת ישראל חפצה בהיפרדות או בריבונות, יום ירושלים השנה צריך להוות עבורה קריאת השכמה לקבל החלטה.

 

כל עוד ישראל רואה עצמה אחראית על תושבי מזרח ירושלים, אסור לה להעלים עין מכניסתם של גורמים אלו לעיר. אך בהעדר מענה ומדיניות סדורה, מצב זה עלול לצמצם את מרחב הפעולה של ישראל ולייצר עבורה תנאים חדשים ואתגרים משמעותיים יותר במזרח ירושלים.

 

  • אודליה אזולאי היא חוקרת בדסק ישראל במכון NGO Monitor

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים