אוהד בית"ר במכתב פתוח לבני בן זקן
בני, נפלה בחלקך העונה הזדמנות שלא הרבה מאמנים זוכים לה, על אחת כמה וכמה בתחילת הקריירה. כשמקבלים הזדמנות כזו, קופצים עליה, מחזיקים אותה חזק ולא עוזבים. עושים הכול בשביל להצליח, כדי להראות שאתה ראוי לה. אחרי הדרך המטורפת שעברת, בני, יש לי רק בקשה אחת אליך – תביא לנו ת'גביע!
בני, בתחילת העונה הכנת את הקבוצה שלך למשחקים מול עירוני נשר, מכבי אחי נצרת, קטמון, אפילו הספקת לשחק נגד הפועל ת"א. ואז מונית למאמן בית"ר ירושלים, ובמקום להכין את הקבוצה שלך למשחק נגד הפועל כפר סבא, פתאום אתה מכין את הקבוצה למשחק מול בני סכנין, ואז להפועל באר שבע, למכבי ת"א ולמכבי חיפה. וואו!
בני, בתחילת העונה, האצטדיון הביתי שלך היה בעפולה. יצאת למשחקים בנשר, בהרצליה, ואפילו הגעת לטדי למשחק מול קטמון (במשחק האחרון שלך כמאמן עפולה. התכוננת כבר שם?). ואז ב-28/9 מונית למאמן בית"ר, ופתאום טדי היה האצטדיון הביתי שלך, ויצאת למשחקים בסמי עופר ובטרנר. וואו!
בני, בתחילת העונה שיחקת מול עשרות, לפעמים מאות אוהדים, ובטח במשחקים מול הפועל ת"א וקטמון היו איזה אלפייה או שתיים. פתאום בכל משחק שלך יש אלפי אוהדים ויותר. ועכשיו, בסוף העונה, אתה משחק מול יותר מ-30,000 אוהדים ואצטדיון מלא. וואו!
בני, בתחילת העונה הזכירו אותך אולי פעם או פעמיים בשבוע באתרי האינטרנט. שידרו את המשחקים שלך בערוץ הקיבוץ של הליגה הלאומית. אף אחד באמת לא התעניין במה שקורה בהפועל עפולה. ואז, ב-28/9 מונית למאמן בית"ר, ופתאום כל דבר קטן שאתה עושה וקשור לבית"ר זוכה לדיווח, חשיפה וסיקור. אי-אפשר לטאטא שום דבר מתחת לשטיח. פתאום אתה מופיע בכותרות הראשיות של העיתונים והאתרים. פתאום אתה פותח את מהדורת חדשות הספורט. וואו!
בני, עברת כל כך הרבה העונה. קראו לך "בובה" ו"יס מן של טביב", אמרו שאתה לא מחליט שום דבר, שההוראות אליך מועברות בהודעות במהלך משחק. ירדו לך על החיים, על האימונים, על האדישות, על ניהול המשחק. חוץ ממשאית, נראה לי עבר עליך הכול. אבל תן לי מאמן אחד שלא היה מתחלף אתך. וואו!
בני, קיבלת חוויה שלא תקבל בשום מקום. עונה בבית"ר, זה כמו עשר בקבוצות אחרות. אף פעם לא שקט. סאגת בניון, הסיפור עם שכטר והחוזה, המריבונת עם באר שבע, אף פעם לא משעמם. אתה צברת ניסיון בעונה אחת שלא תצבור בשום מקום. וואו!
בני, ניצחת משחקים גדולים וגם קיבלת בראש. סיפקת תצוגות יפות, אבל גם לפעמים היה נראה כאילו הכל מקרי. זה נראה כאילו לא משנה מה היה, נשארת תמיד באותה גישה, נשארת שקט, רגוע, שקול, על גבול האדישות. וואו!
בני, במציאות בכלל ובכדורגל בפרט, זוכרים לך את מה שהשגת ולא את הדרך. זוכרים לך את השורה התחתונה, התוצאה הסופית. תשיג גביע עם בית"ר ותהיה מלך, וגם אם תזכה ולא תישאר בבית"ר בעונה הבאה, הדלתות ייפתחו בפניך וקבוצות בליגת העל ירוצו אחריך. הפסד היום יהפוך את הסיפור להרבה יותר קשה. איך אומרים? לא זוכרים את הסגן של בר כוכבא.
בני, נפלה בחלקך העונה הזדמנות שלא הרבה מאמנים זוכים לה, על אחת כמה וכמה בתחילת הקריירה. כשמקבלים הזדמנות כזו, קופצים עליה, מחזיקים אותה חזק ולא עוזבים. עושים הכול בשביל להצליח כדי להראות שאתה ראוי לה.
בני, לסיום, יש לי בקשה אחת אליך – תביא לנו ת'גביע!
לפנייה לכתב/ת 
