פרופריוספציה - החוש שימנע מאיתנו ליפול
איך אנחנו יודעים להתמצא במרחב שבו אנחנו נעים כל הזמן? מתברר שיש מערכת עצבית שמסייעת לנו בכך. מתי היא עלולה לא לתפקד, איך נוכל לזהות את זה ומה אפשר לעשות כדי לטפל בבעיה?
צפו בתרגילים שישפרו את חוש הפרופריוספציה:
חשבתם פעם למה אתם הולכים בצורה שונה כאשר אתם עייפים, או מדויקים פחות בתנועות שלכם לאחר נקע בקרסול, גם אם הוא כבר חלף מזמן? אחד הגורמים המשמעותיים בתהליכים אלו – היא היכולת שלנו להתמצא במרחב בו אנו חיים ונעים כל הזמן – וליכולת זו קוראים פרופריוספציה.
פרופריוספציה הינה מערכת של חישה, דומה בהקשר זה ליכולת שלנו לחוש חום או קור, רק שכאן המערכת מיידעת אותנו על מיקום חלקי גופנו השונים, האחד ביחס לשני בזמן שאנו נעים.
בנוסף, המערכת הזו מיידעת אותנו על היחס בין גופנו על שלל איבריו לבין הסביבה בה אנו מתנהלים והחפצים השונים בה (למשל: בזמן הליכה בחדר מסוים – מה המרחק בינינו לקיר שלפנינו, לשולחן מימיננו וליחס בין רגל ימין לרגל שמאל במהלך ההליכה שלנו).
מכאן אנו מבינים את החשיבות של המערכת הפרופריוספטיבית שלנו לתת לנו מענה בפעולות היומיום שלנו לאפשר לנו להתנהל במרחב התנועתית שלנו ביעילות ועם פוטנציאל פציעה ונזק נמוך.
הדרך בה המערכת מתפקדת
הפרופריוספציה הינה מערכת שבנויה על קבלת מידע על שינויים בתנועה ושינויים ביחס בין עצמות וחלקי הגוף לבין עצמם ובינם לבין עצמים במרחב בזמן אמת – תוך תיקון מתמיד ומשוב לתיקון עתידי של התנועה.
המידע מגיע ממגוון איברים, אברונים ומערכות בגופנו, והעיקריים שבהם הם: קולטנים שפזורים על איבר החישה הגדול ביותר שקיים בגופנו – הלא הוא העור שמכסה של כל הגוף.
כאשר הפרופריוספציה מתפקדת בצורה תקינה – אנו יכולים לזוז בצורה יעילה וחסכונית מבחינה אנרגטית, שכן השרירים פועלים בתיאום מיטבי ומירבי – דבר שמונע בזבוז וגיוס מוגבר או לא מתואם מספיק של השרירים המשתתפים במטלה הרלוונטית.
בצורה כזו לא מגיעים מהר מאוד למצבי עייפות שעלולים להוביל לסרבול בתנועה, לתבניות איזון שרירי לקוי ואף לפציעות. הפרופריוספציה למעשה מאפשרת לנו את יכולת הבסיס לנוע בצורה טובה תוך התחשבות במכלול המרכיבים שלנו.
בנוסף קולטנים מצויים גם בנקודות מפתח שקשורות לתנועה בגוף האנושי, כמו למשל במפרקים השונים, ברצועות שנמצאות בעל המפרק ומתחת לעור (לעיתים ישנן גם רצועות עמוקות יותר מתחת לרמת קפסולת המפרק ולהן משמעות חשובה בייצוב והקניית משוב ברמת הפרופריוספציה.
כך למשל, הרצועה הצולבת הקדמית בברך שחשיבותה רבה מאוד בייצוב הברך בתנועה בכלל ובתנועות המשלבות כוחות פיתול וגזירה בפרט או אברונים הקיימים בתוך השרירים עצמם ובנקודות החיבור של השרירים לעצמות (הצומת בין השריר לעצם – שבנויה מרקמת חיבור שנקראת גיד).
על כל המערכות הללו מנצחת ביד רמה מערכת העצבים המרכזית (CNS – Central Nervous System) הבנויה מהמוח ומחוט השדרה, אליה תגיע האינפורמציה ברמת המודע והתת מודע (רמה רפלקסיבית – שמסתיימת בחוט השדרה ומתרחשת כאשר יש צורך בתגובה מהירה ומיידית יותר, כמו למשל הרמת יד מקומקום רותח או בלימה ברכב כשאר הולך רגל התפרץ לכביש) שם יתבצע תהליך של קלט – עיבוד – פלט שיגרום לביצוע פעולה, תיקון על פעולה קיימת, עצירה וכו'.
כך נדע שתפקוד המערכת תקין
חשוב להבין איך המערכת משתלבת בפעולות היומיום שלנו:
כאשר אנחנו נתקלים במכשול, מטלה חדשה או דרישה להתנהל בסביבה חדשה (למשל בניין חדש שאנחנו לא מכירים) – מערכת העצבים המרכזית שלנו (המוח וחוט השדרה) מתכיילים בצורה יותר חדה ומקבלים אינפורמציה רבה, תדירה וממוקדת יותר מכל המערכות האפשריות: מערכת הראייה, השמיעה, הריח וגם ברמה של פרופריוספציה.
כאשר המערכות תקינות, לרבות יכולת הפרופריוספציה שלנו – מערכות מקבילות יכולות פחות להוות גיבוי עבורה (למשל: במצבים שונים, בדגש על סביבה מוכרת – נוכל לעצום את העיניים ולהסיר מערכת שיווי משקל משמעותית שלנו – מערכת הראייה, ועדיין המערכת הווסטיבולרית באוזן התיכונה והיכולות הפרופריוספטיביות של שלל אברי הגוף – יחפו על עצימת עיניים ויאפשרו שליטה על הגוף שלנו בצורה סטטית ואף דינמית – תוך כדי תנועה).
מצב של תפקוד לא תקין - פציעות ופגיעות בתנועה
ומה קורה כאשר הפרופריוספציה פגועה וישנה ירידה בתפקוד?
פגיעה בפרופריוספציה יכולה לנבוע מכל פגיעה שתיצור הפרעה או האטה בקשר בין מערכת העצבים ואברי התנועה בגוף. למעשה כל דבר שישפיע על המשולש של קלט-עיבוד מידע ופלט יכול להפריע לפרופריוספציה.
כך אדם שסובב את הברך במשחק כדורגל, ילד שנפל וקיבל מכה בצד הגוף, אדם לאחר אירוע מוחי והדוגמאות רבות ומגוונות.
בכל המקרים שצויינו – לרוב (מלבד מקרים חריפים, כמו שבר או תאונה קשה) תהיה יכולת לייצר תנועה, אך היא לא תהיה "נקייה" ומדויקת ותגרור הפעלה מוגברת ולא מאוזנת של המערכת המייצבת הדינמית (השרירים בגופנו) דבר שמעודד סרבול בתנועה, עייפות וגורם לכך שהגוף יהיה מועד יותר לפציעות ופגיעות אורטופדיות.
סיבות נוספות שעלולות להוביל לירידה ביכולת מערכת הפרופריוספציה, מלבד פציעות ופגיעות ברמה האורטופדית יכולות להיות קשורות למחלות הפוגות בשיווי משקל או חוסר תזונתי כלשהו, למשל: אירוע מוחי, פרקינסון, אפילפסיה, חסר בוויטמין מסוים ועוד.
בהקשר זה חשוב לציין כי חוסר בפעילות גופנית באופן שוטף ועלייה בגיל הם גורמים תורמים לירידה ולעיתים לירידה קיצונית בפרופריוספציה ויכולות שיווי המשקל שלנו – דבר שמהווה גורם קריטי בירידה תפקודית כללית שלנו ובסיכון לפציעות ונפילות.
כך תתמודדו עם מערכת לקויה
הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם ליקויים במערכת הפרופריוספציה בגופנו היא על ידי תרגול ועבודה על שיווי משקל.
את התרגול יש לבנות בעזרת איש מקצוע המוסמך לכך, שייתן את הכלים המתאימים לשיפור תפקוד המערכת בפעולות היומיום בכלל, ובפעולות ספורטיביות ושיקום לאחר פציעה שפגעה במערכת בפרט.
התרגול יתחיל ברמות אתגור קלות ופשוטות ויתקדם לפי יכולות המטופל לעבודה עם אביזרים מערערי שיווי משקל, עצימת עיניים, תרגולי משקל שונים ועוד.
הכותב הוא פיזיותרפיסט מוסמך (M.P.T ,B.P.T) בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורטופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסי הכשרה למאמנים ומטפלים
לפנייה לכתב/ת 
