שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לדבר עם הילדים על המצב או להמתין?
    מצד אחד לא רוצים להלחיץ, מצד שני אי אפשר להתעלם מהחדשות. אז מה כדאי לומר לילדים ואיך להסביר להם בהתאם לגילם מה קורה מבלי לגרום לבהלה?
    התעוררנו הבוקר לחדשות בהן מציאות חיי התושבים בצפון בארץ שוב השתנתה, ובאופן טבעי הורים רבים, בכל רחבי הארץ תוהים האם וכיצד להתייחס ולהסביר את המצב הבטחוני לילדיהם.

     

    דיבור מסייע בהתפתחות תחושת ביטחון

    נתחיל בנקודת הנחה משמעותית שבה ילדים מרגישים בשינויים שמתרחשים, הן בשגרת היום-יום, הן ברגשות הוריהם ובכלל בכל שינוי שקורה, ועל כן ההמלצה שלנו היא שילדים צריכים לדעת את האמת, בהתאם לגילם ובאופן מותאם.

     

    מרבית הילדים בצפון הארץ כבר מבינים כי מתרחש שינוי כלשהו במציאות ויש צורך להסביר זאת. ללא הסבר ילדים נוטים להשלים מידע מתוך הדימיון, ובמקרה כזה הם עשויים ליצור לעצמם סיפור קשה ומאיים הרבה יותר.

     

    ילדים שומעים פיסות מידע גם מחבריהם, משיחה בין הגננת לסייעת, בין שכנים מחשיפה רגעית לחדשות וכו'. כהורים עלינו לעשות עבור הילדים סדר ולהעביר מסרים של הגנה והרגעה. גם אם הילדים לא הביעו עניין או שידרו סימני מצוקה כלשהם, עלינו לשתף אותם במתרחש.

     

    ילדים קולטים מידע בכל מקום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ילדים קולטים מידע בכל מקום(צילום: shutterstock)

    ילדים בגילאי הגן המתגוררים באזור הצפון זקוקים להסבר קצר המתמקד במתן מידע ותחושת הגנה. בנוסף, חשוב יהיה לשוחח איתם גם על רגשות שמתעוררים בעקבות השינוי במצב הביטחוני (עלולים לחוש פחד, לחץ וכו').

     

    עם ילדים בוגרים יותר יתעוררו כנראה שאלות מורכבות יותר ועלינו להיות פתוחים וכנים עימם, גם אם אין אנו יודעים לספק את כלל התשובות עבורם.

     

    איך עוזרים לילדים?

    1. ילדים קולטים את רגשות הוריהם

    כאשר הורה רץ בבהלה למקלט, הילדים חשים את מצוקתו ומבינים שהם בסכנה. כך גם תינוק יחווה את העוררות הפיזיולוגית של אמו ויזהה מצב מצוקה. משמעות הדבר שהורה רגוע ככל האפשר, יעזור לילדיו לווסת את מידת הלחץ שלהם, ויכול במידה מסוימת למנוע מהם לחוות מצוקה קשה. הורה רגוע יעזור לילד להיות רגוע. נסו לנהל את המתח והלחץ שלכם במצבים אלה.

     

    2. מה אומרים?

    חשוב תחילה להבחין בין ילדי הצפון שחווים את המתקפה בשלב זה לילדים שאינם חווים זאת באופן ישיר. ילדי הצפון בגילאי גן זקוקים בשלב זה למידע קונקרטי ותמציתי, ולמסרים של הרגעה והגנה. למשל ניתן לומר: "הבוקר היו אזעקות ורצנו למרחב המוגן. יש אזעקות שמספרות לנו שבשמיים יש טיל מסוכן. האזעקה שומרת עלינו ואומרת לנו ללכת למרחב המוגן, שם אנחנו בטוחים ומוגנים, שם גם אנחנו/הגננת/המורה נהיה ונשמור עלייך".

     

    ניתן להכין באופן דומה ילדים שאינם גרים באזור הצפון, על מנת למנוע בהלה.

     

    ילדי בית ספר יסודי זקוקים לתיווך דומה: מידע תמציתי ומסר מרכזי של הגנה. ההבדל הוא שייתכן ולהם יהיה נחוץ יותר לשוחח על כך וחשוב לאפשר זאת ולא להדוף באמצעות משפטים כמו: "לא יקרה כלום, אל תדאג".

     

    להסביר בהתאם לגילם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להסביר בהתאם לגילם(צילום: shutterstock)

    3. להרגיש זה נורמלי, גם אנחנו מרגישים

    ילד צריך לשמוע על רגשות ההורה באופן שיוכל לעזור לו להבין שרגשותיו טבעיים ומשותפים לו ולאחרים. דיבור שכזה יהפוך את תחושותיו לדבר שבשגרה ויסייע לו לביסוס תחושת הביטחון והאמון בכך שההורה מגן עליו. המסר הוא שפחד ולחץ הם טבעיים ומתעוררים גם אצל ההורים. ניתן לומר שחבריו בבית הספר או בגן גם חשים תחושות אלו ושהן משותפות לעוד הרבה ילדים ומבוגרים.

     

    4. הכנה ברורה

    ככל שהמצב צפוי יותר, אנו וילדינו חשים יותר וודאות, דבר שמפחית את רמת החרדה. באם שגרת חיינו משתנה באופן ממשי, כדאי לספק לילדים הכוונה ברורה על התנהגות בשעת חירום, הן בבית, בבית ספר או בחוץ. המידע הקונקרטי עוזר לילדים לחוש בשליטה. ניתן גם לערב את הילדים בהתכוננות למצב החירום, הכנת ציוד ומשחקים אהובים והכנסתם לחדר המוגן, הכנת פנסים וכו'. שילובם יסייע גם בתחושת השייכות שלהם, הבגרות והעצמאות.

     

    אפשר להפוך את החוויה לחיובית יותר, למשל לתת שם חלופי למרחב המוגן - מחנה צחוקים או חדר פאזלים, ולתכנן יחד פעילות משותפת לזמן השהות במרחב המוגן.

     

    עוד בערוץ הורים:

    "אימא טובה היא אימא אשמה"

    מיכל ינאי: "הכי קשה לי? לקום לילדים בלילה"

    כמה זמן נטו הורים נמצאים עם ילדיהם?

     

    5. חבקו את הילדים והפגינו כלפיהם אהבה והבנה

    המסר שכדאי להעביר לילדים בעתות אלו, שאתם תמיד עבורם ולצידם ושתעברו את המצב הזה ביחד כמשפחה מאוחדת. חשיבתם של ילדים צעירים אינה מפותחת והם נוטים לראות בהוריהם ככל יכולים, דבר שמאפשר לכם לספק להם תחושת הגנה נפלאה במצבים אלה.

     

    6. חשיפה מבוקרת לתכני חדשות

    כדאי לשמור על הילדים מחשיפה מוגזמת לתכני חדשות או מראות לא מותאמים בטלוויזיה.

     

    7. משחק וביטוי לא מילולי לתחושות לחץ וחרדה

    מתאים לכלל הילדים ובפרט לילדי גן או לילדים גדולים יותר שמתקשים לשתף ברגשותיהם ובמחשבותיהם. עבודה וביטוי יצירתי של תחושות, באמצעות ציור, בישול, כתיבת סיפורים לחברים או לבני המשפחה, עשויים לסייע ואף לתווך את רגשות בני הבית. משחקי דימיון המשלבים כניסה למרחב מוגן, או כל תוכן שקשור למצב הביטחוני מסייעים לילדים להתמודד עם המצב.

     

    8. הירגעות ונשימה

    שימו מוזיקה נעימה בבית, זו הזדמנות נהדרת לתרגל עם הילדים שלכם שיטות להירגעות משותפת ואישית. דימיון מודרך בו אנו מוצאים עצמינו מדמיינים זמן רגוע ושליו עשוי לקרב את בני המשפחה ולהפחית את תחושת החרדה.

     

    9. היו ערניים לסימנים קיצוניים של ילדכם

    ילדים בגילאים שונים יגיבו בצורות שונות למצבי דחק וחרדה, ועל כן יש לשים לב לשינויים מהותיים בהתנהגות הילדים.

     

    פעוטות עשויים להגיב בחזרה להתנהגויות רגרסיביות (הרטבה חוזרת, התעוררויות בלילה, היצמדות להורים וקושי בפרידה). ילדים בוגרים יותר יכולים להגיב באי שקט, תגובות כעס קיצוניות ועוד. בגיל ההתבגרות נצפה בהסתגרות קיצונית, שינויים דחופים במצבי הרוח ועוד.

     

    באם השינויים הופכים לקיצוניים, ניתן לפנות לעזרה מקצועית שתסייע בהבנה מעמיקה של הקושי ובמתן כלים להתמודדות נכונה.

     

    טל רחמים בירן, מנהל היחידה לטיפול בגיל הרך במרכז ד"ר טל ואפרת פיינשטיין, עובדת סוציאלית קלינית


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חבקו את הילדים והפגינו כלפיהם אהבה והבנה
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים