שתף קטע נבחר

"המסע לירושלים לא הושלם. עכשיו תורנו"

לפני 11 שנה פרסם אברהם אדגה, סופר יוצא אתיופיה, מכתב מרגש אל הנספים בסודן בדרכם לישראל. היום (א'), יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, מסלה אסייהן וספיר אייטגב, צעירים יוצאי העדה כותבים לו מכתב תגובה: "אנחנו חרדים שאנשים ישכחו את אברה מנגיסטו. את הגיור לחומרה, את הזלזול, העוול והטלת הספק ביהדותנו". קריאה לסדר

"בארץ בה חלמתם לחיות בשלווה עדיין דנים, ואולי ימשיכו לדון לנצח נצחים, בשאלה האם יש בכלל דבר כזה: יהודי שחור שמוצאו מאתיופיה. כאילו כתוב בספר הספרים שאבותינו היו צחורים". כך כתב אברהם אדגה, מחבר הספר "המסע אל החלום", ביום הזיכרון לאלפי הנספים בסודן במהלך המסע לישראל, מחשש שזכרם יתפוגג בחלוף הדור שחווה אותו על בשרו.

 

המכתב המלא של אברהם אדגה:

מכתב אל הנספים בסודן בדרכם לישראל

 

היום (א') יום הזיכרון לאלפי הנספים בסודן במהלך המסע לישראל, המצוין על פי החלטת ממשלה במקביל ליום ירושלים, בחרו שני יוצאי אתיופיה בני 18 החברים בחוות ההכשרה בתנועת הנוער העובד והלומד - מסלה אסייהן, קומונר בעפולה עלית וחבר בגרעין "דנא", וספיר אייטגב, קומונרית בקיבוץ גשר הזיו וחברה בגרעין "ג'ונאם" - להשיב לאדגה במכתב מרגש.

 

אברהם היקר,

אנחנו מסלה אסייהן וספיר אייטגב, חברים בחוות ההכשרה בתנועת הנוער העובד והלומד.

 

ערב יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, אנחנו מבקשים לענות לך על מכתבך לאותם נספים. לפני כשבועיים באת לפגוש אותנו במועצת החניכים שהתכנסה לקראת יום הזיכרון. בשיחה אתך, הרגשנו שאנחנו מחויבים לספר את ההיסטוריה שלנו, לבקש ולדרוש לשמוע את סיפורי הורינו, ללמוד את כמיהתם, להיאבק למען חברה טובה ומתוקנת יותר.

 

בני נוער מהנוער העובד והלומד בטקס לזכר יוצאי אתיופיה שנספו בדרך לארץ (הנוער העובד והלומד)
"אנחנו לא עברנו את המסע על בשרנו - וגם אנחנו חרדים. אנחנו חרדים שאנשים ישכחו את אברה מנגיסטו". בטקס בשנה שעברה(הנוער העובד והלומד)

 

הרגשנו שנרקמת שותפות בינינו למרות פער הגילאים, הארת בפנינו את העובדה שעלינו להוכיח שזה לא היה לשווא.

 

חלום העלייה לארץ המובטחת לא היה לשווא.

תשלומי המחיר הכבדים לא היו לשווא.

חייהם של 4,000 אנשים אהובים ויקרים לנו, שנספו בדרכם לישראל לא היו לשווא.

 

במכתבך אתה כותב שאתה מפחד שהם יישכחו.

 

אנחנו, בתור יהודים, לא מוכנים לשכוח. אנחנו לא מוכנים לתת לסיפור שלהם, לאומץ ולהקרבה שלהם להישכח.

בלעדיהם החיים לא היו נראים כמו שהם נראים, בלי ההקרבה שלהם והבחירות שלהם אנחנו לא היינו פה.

 

לרגעים אנחנו חושבים לעצמנו - איזו זכות יש לנו לשכוח את המעשה הכי אמיץ שאדם יכול לעשות – ללכת אל הלא נודע רק בשם הכמיהה לירוסלם, רק בשם היותם ציוניים, רק בשל היותם יהודים.

 

גם אנחנו חרדים

במכתב כתבת "בארץ שחלמתם לחיות בה, האנשים חיים בקצב מסחרר והזיכרון שלהם קצר מאוד. אנשים שאפילו לא זוכרים את המלחמה של הקיץ האחרון, ובוודאי שאין להם זמן לזיכרון העבר. אני חרד שזיכרונכם יישאר נחלת מעטים ויתפוגג לו בחלוף הדור שחווה את המסע על בשרו".

 

 

משחק שיצרו בני נוער מהנוער העובד והלומד בטקס לזכר יוצאי אתיופיה שנספו בדרך לארץ (הנוער העובד והלומד)
משחק שיצרו בני נוער מהנוער העובד והלומד בטקס לזכר יוצאי אתיופיה שנספו בדרך לארץ(הנוער העובד והלומד)

 

אנחנו לא עברנו את המסע על בשרנו - וגם אנחנו חרדים.

אנחנו חרדים שאנשים ישכחו את אברה מנגיסטו.

אנחנו חרדים שאנשים ישכחו את המחאה של 2015.

את סיפורו של יוסף סלמסה ז"ל.

את "פרשת הדם" לפני כ-22 שנה והיחס המשפיל להורינו.

את הגיור לחומרה, את הזלזול, העוול והטלת הספק ביהדותנו.

 

אנחנו חרדים מהמציאות שמרגילה אותנו להיות העומד מן הצד, לדאוג רק לעצמנו, לשרוד.

חברה שאנשים רק מבקרים את העוולות שבה, אבל לא מוכנים לקום ולשנות אותה - תקפא. משהו אחר, אנשים אחרים, דברים אחרים ישפיעו עליה. אין ריק.

 

בחברה שלנו היום קל להתייאש, קל להשלים עם המציאות, קל לבחור בנוחות. האנשים שבוחרים לא לשנות את החברה, בסופו של דבר משלימים איתה ומבינים שהם צריכים לדאוג רק לעצמם.

 

הם השאירו בידינו את הדרישה לחלום ולקוות

אם לא אנחנו נקום ונחנך בה, ימשיכו אנשים להטיל ספק ביהדותם של אחרים, ימשיכו אנשים להחליט שיש אנשים שיש להם זכות לעלות לארץ ויש כאלו שלהם אין, ימשיכו אנשים לפלג את החברה שלנו לעניים ועשירים, לשחורים ולבנים, לחזקים ולחלשים.

 

 

בני נוער מהנוער העובד והלומד בטקס לזכר יוצאי אתיופיה שנספו בדרך לארץ (הנוער העובד והלומד)
"החלטנו לחנך את החניכים שלנו על סיפור העלייה של הורינו, על הסיפור שלנו ושל הקהילה שלנו, על הכמיהה החזקה שהייתה להם בלב"(הנוער העובד והלומד)

 

השאלה בסופו של יום איזו חברה אנחנו רוצים שתהיה כאן? איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות?

האם באמת בחירתם של מאות ואלפי אנשים לצאת למסע לירוסלם אכן לא הייתה לשווא?

 

אנחנו לא מוכנים להשלים עם המציאות כמו שהיא היום. החלטנו לחנך את החניכים שלנו על סיפור העלייה של הורינו, על הסיפור שלנו ושל הקהילה שלנו, על הכמיהה החזקה שהייתה להם בלב. כי זה משנה.

 

הסיפור הזה משנה לחברה הישראלית, לכל מי שחי בה - אנשים בחרו לצאת למסע כי הם חלמו חברה טובה יותר, בין לאדם לאדם. כי הם האמינו שאפשר וצריך.

 

הם השאירו בידינו את הדרישה לחלום ולקוות, מתוך אמונה בנו שנהיה דור ההמשך לכמיהה.

ועלינו להיות דור ההמשך.

אנחנו חייבים.

כי המסע עוד לא הושלם.

עכשיו תורנו.

 

  • לפרטים על טקסי יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל שיתקיימו ברחבי הארץ לחצו כאן.
  • גם תנועת הנוער העובד והלומד תציין את זכר ארבעת אלפים יוצאי אתיופיה שנפלו בדרכם לישראל. כ-1,500 חניכים ואורחים צפויים להתכנס בטקס הנעילה המרכזי, שכולו פרי יצירתם של חניכי התנועה. השנה הופקו ע"י הנוער העובד והלומד משחק קופסה ותערוכת "המסע אל החלום", שיוצגו לבאי הטקס, ושמטרתם לספר את סיפור העלייה של יהודי אתיופיה.

   הטקס יתקיים באמפי חוף נתניה בכתובת כיכר העצמאות 3. החל מהשעה 19:30.

 

  • מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל- shlomit-sh@ynet.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
  • לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הנוער העובד והלומד
מסלה אסייהן
הנוער העובד והלומד
הנוער העובד והלומד
ספיר אטגייב
הנוער העובד והלומד
הנוער העובד והלומד
המשחק שיצרו בני הנוער לזכר הנספים
הנוער העובד והלומד
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים