שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    טראומה ולחץ נפשי: "בצפון יש עשרות אלפים לא מטופלים"
    מרכזי חוסן הוקמו לאחר מלחמת לבנון השנייה, אך נסגרו בשל היעדר תקציבי. המתיחות בצפון הובילה לזינוק בכמות הטלפונים שהתקבלו במוקד ארגון שמסייע לאזרחים הסובלים מטראומה ומלחץ נפשי. מומחה בתחום מזהיר: "המספרים גדלו, קורא לממשלה לפתוח מחדש את המרכזים"

     

    ליל התקיפה האיראנית והתגובה הישראלית הפר את השקט היחסי שבו חיו מאות אלפי תושבי הצפון בעשור האחרון. מערכות ההגנה הישראליות וכוחות הצבא מנעו אמנם נזקים בנפש, אך לא מעט מתושבי הסביבה מרגישים חרדה לאור האירועים.  

     

    פרופסור מולי להד, מומחה לתחום טיפול בטראומה, חוסן ושיקום, המשמש כנשיא מרכז "משאבים", לצד היותו פרופסור במכללת תל חי, מספר כי מספר הטלפונים למוקד הארגון קפץ ביומיים האחרונים באחוזים ניכרים. "מעשר שיחות בשבוע קיבלנו למוקד השבוע 25 פניות", הוא מספר. "בין האנשים שהתקשרו למוקד היו מטופלי עבר שהכרנו וכן אנשים חדשים שמרגישים אי נוחות. כשאנו שואלים אותם, מסתבר לנו שהם הרבה שנים יושבים עם חרדה והעובדה שמשהו יכול להתפתח מעוררת אצלם אי שקט".

    כוחות צה
    טנקים ברמת הגולן(צילום: עידו ארז)
     

    שלושה מרכזי חוסן הוקמו באזור הצפון בשנת 2006 בתום מלחמת לבנון השנייה ויחד איתם נבנו חמישה בדרום. אלא שכמה שנים מאוחר יותר נסגרו המרכזיים הצפוניים בין היתר בשל היעדר תקציבי. "ב-2006 טיפלנו בקריית שמונה והצפון ב-13 אלף מטופלים. מאז קו העימות רק גדל והתרחב ואני מאמין שפוטנציאלית יש פה עשרות אלפים שסובלים ולא מטופלים", מדגיש פרופסור להד. "אני קורא למשרדי הממשלה לפתוח מחדש את מרכזי החוסן שהיו כאן, לא מחר ולא מחרתיים אלא היום. המבנים קיימים, יש לאתר את האנשים שעבדו בהם או להכשיר אנשים. אם זה ייעשה זה ייתן תחושת חוסן לתושבי האזור".

     

    לדברי פרופסור להד, הסימן הכי טוב לדעת שאתה בלחץ זה אם משהו בהתנהגות שלך השתנה. זה יכול להיות שינה לא יציבה, אי שקט, או מחשבות חוזרות כל היום. אצל ילדים, לדבריו, הסימנים יכולים להתבטא ביותר שאלות על המצב, הצמדות להורים או היפוך של ההתנהגות, כך שילד שהיה רועש הופך לשקט והפך.

     

    לגבי התקף חרדה, מסביר להד כי התסמינים מזכירים לרוב התקף לב וכולל תחושה של דופק מהיר, זיעה קרה, ומחשבות על כך שהמצב הולך ומתדרדר. "אם אדם חושש שמדובר באירוע לבבי שיילך לרופא", הוא מדגיש. "אבל אם הוא חושב שמדובר בהתקף חרדה יש כמה דברים שהוא יכול לעשות. הראשון הוא לנשוף כמה שיותר החוצה ואז לנשום, הדבר השני הוא להתחיל לפתור תרגילים מתמטיים של חשבון פשוט והשלישי הוא לשתות מים. אם המדדים יורדים לאחר שלוש פעולות אלו כנראה שמדובר בהתקף חרדה".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים