שתף קטע נבחר

מי דואג מהשינוי בקבלת האזרחות בפורטוגל?

שמועות והטעיות גרמו לבלבול בקרב יהודים צאצאי המגורשים המבקשים להוציא אזרחות במדינה. בפועל מדובר בהתפתחות צפויה ולגיטימית בהליך

הרשויות בפורטוגל חידדו לאחרונה את הדרישות לקבלת אזרחות, מה שיצר שמועות ואף פרסומים שגויים בנושא. בשורות הבאות אציג את התמונה המדויקת ואנסה לפרט מי צריך לדאוג ומי לא.

 

לפני שלוש שנים חוקקה פורטוגל חוק המאפשר מתן אזרחות ליהודים שהם צאצאי הגירוש מלפני יותר מ-500 שנה, שבא בעקבות גירוש יהודי ספרד. כעת החלו הרשויות לבחון את תוצאות החוק ולעדכן את הדרישות.

 

הליך הוצאת האזרחות לצאצאי המגורשים בפורטוגל קסם לרבים, בין היתר בשל העובדה שהיא חברה באיחוד האירופי ואזרחיה יכולים לעבוד, ללמוד ולשהות בכל מדינות האיחוד. האזרחות מקנה גם זכויות כגון לימודים גבוהים בחינם או אפשרות לרכוש נכסים. נוסף לכך, דרכון אירופי מאפשר ויזה אוטומטית לארה"ב וכניסה למדינות שעמן אין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים. זאת ועוד, באם אין נתונים חריגים, הליך קבלת האזרחות נמשך כשנתיים, ובמהלכו אין צורך לצאת מגבולות המדינה או לעמוד במבחני שפה.

 

ככלל, כל הליך בירוקרטי בתחילתו הוא פשוט יחסית ועם הזמן הרשויות צוברות ניסיון ומתחילות להציב דרישות כדי להתמודד עם לקונות וכשלים שלא חושבו מראש. הליך קבלת האזרחות הפורטוגלית איננו חריג לכלל זה. גם כאן הרשויות לומדות את ההליך ומעדכנות את דרישות הסף בהתאם לניסיון שמצטבר. לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא בתיקונים קטנים.

 

השלב הראשון בקבלת האזרחות הוא כמובן הוכחת קשר משפחתי למגורשים. את הליך הוכחת הצאצאות ניתן לקיים ישירות מול הרשויות בפורטוגל או על ידי קבלת אישור על כך מאחת משתי הקהילות היהודיות בפורטוגל שהוסמכו לכך.

 

הקהילות קיבלו מנדט מרשות האוכלוסין בממשלת פורטוגל לקבוע קשר משפחתי וזיקה היסטורית. בעבר לא הייתה אחידות ברמת הדרישות שהציבו הקהילות. בחלק מהמקרים דרשו עמידה בתנאי סף נמוכים מאוד, כגון הוכחה ששם המשפחה של הפונה הוא שמו מלידה. במקרים אחרים, הדרישה הייתה נרחבת מאד וכללה את הצורך להביא הוכחות גניאולוגיות ועצי משפחה.

 

כשהרשויות בפורטוגל הבינו שיש מקרים שבהם האישור ניתן בקלות יתרה הן הבהירו בפברואר האחרון שאישור מטעם הקהילה היהודית צריך להינתן על סמך נתונים חזקים יותר משם משפחה בלבד.

 

הבהרת ממשלת פורטוגל, שהופנתה לקהילות, כללה בתוכה הנחיה להעניק אישור רק בהתאם להוכחות ברורות כמו עצי משפחה. בכל מקרה, ודאי שאין המדובר כאן ב"הסכם" ביניהן, אלא בהנחיה ברורה מטעם הרשות המוסמכת למי שקיבל ממנה מנדט בעניין.

 

ראש הקהילה היהודית בליסבון, גבריאל שטינהרדט, הסביר כי "לא חלה שום החמרה בפועל, והדרישה של הרשם המרכזי במשרד המשפטים הפורטוגלי החל מפברואר 2018 להוסיף את עץ היוחסין של המבקשים, היא דרישה לגיטימית ואף מתבקשת. בסך הכול מבקשים לפרט מכל אדם ככל שהוא יודע לגבי אילן היוחסין שלו, כדי שאפשר יהיה לבדוק שאכן מקור משפחתו קשור למגורשי פורטוגל. ממילא קהילת ליסבון מבקשת זאת ברוב המקרים, וכעת זו דרישה גם של הרשם".

 

בפועל, בשוק הישראלי יש עורכי דין שמגישים מאז תחילת הדרך בקשות מלאות ומפורטות לקהילות היהודיות, וישנם גופים אחרים שהגישו בקשות לאישור רק על סמך שם משפחה.

 

לרשויות בפורטוגל הזכות לבדוק תיק גם לאחר אישור הקהילה, ועל כן, מי שהוגשה בעבורו בקשה הנסמכת רק על שם משפחה – אמור להיות מודאג מההנחיות החדשות. החמרה בדרישות איננה אמורה להשפיע על אלו שהגישו בקשות מוכחות ומפורטות.

 

עדיין, דרישות הסף לקבלת אזרחות של ממשלת פורטוגל הן קלות בהרבה בהשוואה לספרד או מדינות אחרות באיחוד האירופי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
פורטוגל
צילום: shutterstock
סוזן ידיד שרבן
עו"ד אדם ידיד
סוזן ידיד שרבן
מומלצים