הצלם הולך יחף
ספר צילומים חדש מעורר ויכוח מר בין שני הצלמים המפורסמים - דנקן וקארטייה ברסון
דויד דאגלס דנקן, הצלם האמריקני שהיה מקורב לצייר פבלו פיקאסו ואף תיעד את חייו ויצירתו של הצייר, מוציא לאור ספר פורטרטים של הצלם הצרפתי הנרי קארטייה ברסון, שאגב, רותח על כל העניין.
קארטייה ברסון, אחד הצלמים המפורסמים ביותר בעולם, עדיין מצלם בגיל 92. למרות הפרסום הבינלאומי, הקולגות יודעים לומר כי אם יש משהו שברסון שונא במיוחד, הוא לעמוד לפני המצלמה. לפני כמה שנים אמר באחד הראיונות: "אני מעביר את חיי בניסיון להשאר בלתי מוכר, להיעלם, על מנת שאוכל להיות מתבונן מהצד". לאחרונה אמר: "פלאש הוא כמו אונס".
בשנים האחרונות ברסון החליף את הצילום בציור ושמר על פרופיל נמוך. הוא התראיין מעט לטלוויזיה וארבעים ושלושה צילומים שברובם צולמו על-ידי אשתו, הצלמת מרטין פראנק, מוצגים בספר שיצא ב"מאגנום", סוכנות הצילום שאותה עזר להקים בשנת 1947. אך, כאמור, מדובר בצילומים נדירים שלו. שנאתו הממושכת לצילום מסבירה את מורת רוחו מהספר החדש, "Faceless", שמורכב מאסופה של 37 פורטרטים שלו שצילם דויד דאגלס דנקן, בן ה- 85.
הצהרת כבוד כלפי הצלם
ברסון ניסה ללא הועיל למנוע את פרסום הספר, שיצא לאור בארה"ב החודש. בצרפת כפי הנראה תעזור לו העובדה שחוקי ההגנה על הפרטיות נוקשים יותר. אחרי שקיבל עותק של הספר לפני שפורסם, הוא כינה אותו "בינוני". דאנקן הסביר את ההוצאה לאור ללא רשות של הספר: "אני רואה בספר הצהרת כבוד כלפי הצלם הטוב בעולם. עשיתי את זה בכבוד גדול, זה היה פשע שלא לפרסם את התמונות... תארו לעצמכם אם היינו מוצאים תמונות של ואן גוך בארל, זה היה הפסד גדול לא לפרסם אותם. צילמתי את התמונות בחיבה רבה, כבוד ואחריות". דנקן הוסיף ואמר: "אני לא מבין איך הוא יכול להתנגד לפרסום כאשר הוא עצמו זכה לעושר ולתהילה בזכות כך שצילם אנשים ללא ידיעתם". לדבריו של דנקן, צילומי הפורטרטים ארכו לא יותר מחמש דקות כשבתחילה בכלל לא היתה לו כוונה לפרסם אותם. המחשבה הזו הגיעה רק במהלך פיתוח הנגטיב. במכתב שכתב דנקן לקארטייה-ברסון הוא כתב: "אולי תמצא את האיש שאני מעריץ בין העמודים הללו. בתוך 37 הפריימים ששלחתי לך מוצג איש יוצא דופן. פרסום הספר לא יביא אלא כבוד לשנינו".
בראיון לעיתון צרפתי אמר ברסון על הספר: "זהו ספר רע, לחלוטין לא מעניין, בינוני, אסופה של תצלומים חטופים, מה שיוצא ממצלמה כשהמצלמה עובדת. אין כאן ולו פורטרט אחד. אין עין מכוונת מאחורי הצילומים. פורטרט זה משהו אחר, זה עניין עדין".
