הפועל באר שבע גדולה מסך חלקיה / טור
זה היה נראה כאילו זה לא יקרה שוב, אבל האלופה שוב הוכיחה שהיא קבוצה גדולה ומועדון ענק. רן בוקר מסכם את האליפות השלישית ברצף של האדומים
זה קרה בדקה ה-51. אצטדיון טוטו-טרנר געש, קפץ וצהל - אליפות שלישית ברציפות להפועל באר שבע. הפעם אכתוב נטו על כדורגל. לא אכתוב כמה שזה חשוב לכדורגל שהאישה היחידה שהיא בעלת קבוצת כדורגל מסתכלת על כולם מלמעלה בענף כל כך גברי.
גיליון הציונים של שחקני האלופה
לא אכתוב על כמה שהדבר הזה שנקרא הפועל באר שבע הפך לתרבות בעיר. שילדים קטנים בני 5 הולכים עם סבא ואמא שלהם לאיצטדיון טרנר. לא אכתוב כמה שהפועל באר שבע מוכיחה לכולם שאם רוצים אין זו אגדה. אלונה ברקת אמרה בחגיגות האליפות הראשונה שהזכות לחלום לא שייכת לאף עיר.
לא אכתוב על כך שהמהפך הזה שהפועל באר שבע הפכה לאלופה ולקבוצת צמרת בכדורגל - הוא חלק מהתהליך שעוברת החברה הישראלית בשנים האחרונות. שהחיים לא מתחילים ונגמרים בתל אביב.
והנה, אני עומד במילתי וכותב על כדורגל נטו. בעונה שהכל הלך הפוך - מפרשת החומרים של שיר צדק, דרך הפציעות של מיגל ויטור, בעיות המשמעת של מיכאל אוחנה, ההתמוטטות של אליניב ברדה שכמעט עלתה לו בחייו. לזה תוסיפו רכש כושל כמו איסאק קוואנקה, ואפילו פרשת הקללות המכוערות למאור בוזגלו בטרנר. בעונה כזאת - עם הגנה מאולתרת הצליח בכר ללכד קבוצה שגדולה מסך חלקיה. אף אחד לא יותר גדול מהמועדון. אף אחד לא יותר גדול מהקבוצה.
בחלקים לא קטנים מהעונה הייתה תחושה שהנה, זה הולך ונגמר. שהקבוצה על אדי דלק אחרונים, אבל אז עם עבודה מקצועית ומנטלית ועם חיזוק נכון בדמותו של חנן ממן, הצליחה הפועל באר שבע להוכיח את מה שכבר הוכיחה בעבר - היא קבוצה גדולה ומועדון ענק.
במהלך כל העונה שמעתי תלונות על התנהלות "לא שקופה" של ברקת בפרשת שיר צדק. אצטט לכם שיחה אחת עם עיתונאי ספורט בכיר שהיה חלק ממתנגדי שיטת הדממה של ברקת ובכר שנדמה לי שתשים סוף לסיפור הזה. "מי אתה רוצה שתיקח אליפות?" שאלתי. "באר שבע", הוא ענה. "באמת"? שאלתי בפליאה, "כן" הוא ענה, "זה המועדון הכי נקי שיש לנו בארץ". אז אחרי שהוכתרנו כמועדון הנקי ביותר בארץ - ברשותכם נתפור את החליפות. כי הפועל באר שבע אלופה. אה, ועוד משהו - אל תתבלבלו, אנחנו כאן כדי להישאר. אם למישהו זה לא היה ברור עד עכשיו.
לפנייה לכתב/ת 
