שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לסכל פנייה להאג: הצוות המשפטי שפועל לצד הלוחמים
    צוות מטכ"לי מיוחד מתחקר את האירועים החריגים בגבול הרצועה, גם במטרה להגן על החיילים מול הדה-לגיטימציה. ההמלצות: רק בתום הסבב האלים

     

     

    בבית הדין בהאג כבר אמרו כי "הם מתעדים כל התפתחות בשטח וכל פשע" - וגם צה"ל נערך לאפשרות של עימות משפטי לאחר העימותים בשטח: כ-120 פלסטינים שחלקם הארי, לפי צה"ל, הם פעילי טרור מובהקים, נהרגו תוך חודש וחצי מאש לוחמים בעימותים בגדר הגבול עם הרצועה. כמחציתם נהרגו שלשום (יום ב'), בשיא העימותים.

     

    ברקע התמיכה והגיבוי שמקבלים הכוחות מהדרגים הבכירים בצה"ל, שמתבטאים גם בהודעות דובר צה"ל על "ירי שבוצע תחת נהלי הפתיחה באש", פועל גם צוות מטכ"לי מיוחד. הוא מתחקר את האירועים החריגים באופן פרטני ובאופן כללי גם את הדרך בה נערך צה"ל לקמפיין מחאות הגדר של חמאס.

     

    בראשות המנגנון עומד תת אלוף מוטי ברוך, מח"ט הנח"ל לשעבר, וחברים בו גם קצינים מהפרקליטות הצבאית שבוחנים את האירועים בגבול. קציני המנגנון כבר תשאלו חיילים ומפקדים שהיו מעורבים בתקריות חריגות שבהן נהרגו פלסטינים לא חמושים.

    פעילות צה
    חיילים בגבול רצועת עזה(צילום: דובר צה"ל)

    חיילים צה
    (צילום: AFP)
    התפרעויות פלסטינים גבול רצועת עזה (צילום: EPA)
    ההתפרעויות בגבול רצועת עזה(צילום: EPA)

    התפרעויות פלסטינים גבול רצועת עזה (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
     

    במנגנון אספו חומרים כמו מידעים מיומנים מבצעים וליקטו ממצאים שיתגבשו - רק בתום הסבב האלים בגבול - לכדי מסקנות והמלצות. רק בשוך המהומות, ייתכן שכבר בשבוע הבא, יוחלט אם להורות על פתיחת חקירה פלילית בנוגע לתקרית כלשהי בגבול שהסתיימה במותם של פלסטינים לא חמושים. בכך נמנעת האפשרות שחיילים או קצינים ייחקרו כחשודים תוך כדי לחימה.

     

    המידע שאוסף המנגנון הוא תחת חיסיון ופעילותו מתקיימת במקביל לתחקירים מבצעיים שעורכים בפיקוד הדרום לאירועים השונים. מבדיקת ynet עולה כי רוב התקריות החריגות שנבדקות על ידי המנגנון לא מעלות חשדות שמצדיקות פתיחת חקירה פלילית, אך במקרים בודדים בחודש וחצי האחרונים קיים פוטנציאל להצדקת חקירה פלילית של מצ"ח.

     

    חלק מהקצינים שתושאלו ככל הנראה גם פנו לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני מהסניגוריה הצבאית. בניגוד ליהודה ושומרון, אזור בו נפתחת חקירת מצ"ח אוטומטית על כל תקרית בה נהרג פלסטיני לא חמוש באירוע שאינו מלחמתי מובהק (דוגמת הפרת סדר), במקרה של הרוגים עזתים הדבר שונה. הסיבה: צה"ל מחזיק ושולט כריבון בשטחי הגדה, בעוד שטח הרצועה אינו ישראלי ונשלט על ידי אויב.

    התפרעויות פלסטינים גבול רצועת עזה (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
     

    התפרעויות פלסטינים גבול רצועת עזה (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
       

    העובדה שהמנגנון פועל ואוסף מידעים תוך כדי תנועה ולא בדיעבד אמורה להקל על דרך גיבוש ההמלצות והגשת הלקחים, אך באותה מידה עלולה גם להצר את חוקרי מצ"ח שיפעלו, אם וכאשר, רק בחלוף שבועות או חודשים ממועד התקרית שיחקרו.

     

    יחד עם זאת, לפי הערכות של גורמים בצבא, הפצ"ר שרון אפק שמלווה את פעילות המנגנון (וביקר באוגדת עזה לפני כשבועיים) לא יהסס להורות על פתיחת חקירה פלילית במקרה קיצון בו יתברר שלוחם ירה למוות בפלסטיני לא חמוש, ללא כל הצדקה מבצעית, בניגוד מובהק להוראות הפתיחה באש וחרף הנחיות מפקדיו.

     

    גם סרטונים שיפיצו פלסטינים שבהם נראים פלסטינים לא חמושים נהרגים מירי של צלף ישראלי עשויים להוביל לפתיחת חקירה פלילית, אם יתברר כי לא הייתה הצדקה לירי.

    התפרעויות פלסטינים גבול רצועת עזה (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
     

    מטרה נוספת של המנגנון המטכ"לי היא להגן על לוחמי צה"ל בזירה הבינלאומית מול ביקורות הדה-לגיטימציה שמוטחות בצבא, ובדרישות לחקור את הכוחות בבתי משפט זרים. סיבה נוספת לפעילות המנגנון היא למנוע חקירות סרק של מצ"ח, גם בשלבים מתקדמים יותר. המנגנון פעל גם לאחר מבצע צוק איתן. רוב התקריות שבדק מהמלחמה בקיץ 2014 לא הסתיימו בהמלצה לפתוח בחקירה פלילית.

     

    התובעת הראשית בבית הדין בהאג, פאטו בנסודה, אמרה היום שהיא עוקבת מקרוב אחרי המהומות בעזה, ו"תנקוט כל פעולה מוצדקת" להעמיד לדין. "הצוות שלי עוקב בשקדנות אחרי כל התפתחות בשטח ומתעד כל פשע לכאורה שעלול להיות בתחום הסמכות השיפוטית", הזהירה בנסודה ואמרה כי "האלימות חייבת להיפסק".

     

    אלן בייקר, מנהל המרכז הדיפלומטי במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, התראיין היום לאולפן ynet על האיום הפלסטיני להגיש תלונות נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. "האמת היא שמבחינה משפטית אין להם מעמד בהאג", אמר בייקר. "רק מדינות יכולות להיות צד וחוקה של בית הדין הפלילי הבינלאומי".

     

    לפי בייקר, "הפלסטינים הפכו את בית הדין הפלילי הבינלאומי למעין 'טריבונל חצר' שלהם ופעם בשבועיים הם הולכים ומתלוננים. זה הדבר האחרון שבית הדין הזה צריך, בגלל שכל הרעיון היה שהוא לא יהיה גוף פוליטי והם מנסים כל הזמן להפוך אותו לגוף פוליטי".


    פורסם לראשונה 15/05/2018 23:25

     

    אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש השתתפו בהכנת הידיעה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים