שתף קטע נבחר

עדות דרמטית של קצין בדובדבן: כך השתבש מבצע מסוערב ללכידת מבוקש

רכב ועליו לוחמי יחידת הקומנדו שהה בעיירה פלסטינית עוינת לצורך מעצר מחבל מבוקש. בשלב מסוים הרכב איבד את הבלמים, והכוח היה עלול להיחשף. קצין החימוש, שהיה אמון על החילוץ, תיאר בתביעה לקבלת נכות את הלחצים הנפשיים בהסתבכות לפני 7 שנים: "פחדתי פחד מוות, התפללתי שהכוח ייצא בשלום"

כשהרכב המסוערב, עמוס בלוחמי דובדבן , איבד את הבלמים באמצע העיירה הפלסטינית העוינת - הצצה נדירה לשיבוש במבצע של מסתערבי צה"ל: תקרית רגישה, שבמהלכה נתקע רכב מסוערב גדול ועליו כ-20 מסתערבי דובדבן בלב עיירה פלסטינית עוינת בגדה, חושפת טפח מהדילמות וההפתעות שעמן מתמודדים הלוחמים המוסווים של מערכת הביטחון בפעילותם המסוכנת.

 

התקרית אירעה אמנם לפני שבע שנים, אך משיחות עם מפקדים של יחידות מסתערבים עולה כי הם נדרשים כל העת להתמודד גם עם שיבושים או עיכובים לא מצופים מסוג זה, שמתרחשים תוך כדי תנועה במרחב עוין ובניגוד לתוכנית המקורית.

 

האירוע עצמו התרחש כאמור בעומק השטח הפלסטיני, כשרכב מסוערב, שכמותו היה אז יחיד בצה"ל, נכנס לשטח A כדי לתפוס מחבל מבוקש שהוגדר כיעד חם לסיכול פיגוע מיידי. פרטי הדרמה מהתקרית התגלו בתצהיר שהוגש באחרונה למשרד הביטחון על ידי קצין חימוש שהיה אמון על הכנת וטיפול הרכב המיוחד.

 

הקצין לקה במחלת הסוכרת בעקבות הלחצים הנפשיים האדירים שחש באותה התקופה, תבע נכות ובשבועות האחרונים, לאחר מאבק משפטי ממושך, אכן אושרה לו הנכות הצה"לית בגובה של 40%.

 

"נכנסים, תופסים ויוצאים" 

"הרכב היה מוסווה כפלסטיני והכיל יכולות מיוחדות", תיאר הקצין לשעבר בתצהירו, שבו גולל את רגעי הדרמה מאותו הלילה, "הרכב יצא באישורי לפעילות אחרי שעבר את בדיקות בוחן הרכב הנוגעות לכשירותו. הרכב יועד למבצע בפעילות המכונה 'ניתוח כירורגי', נכנסים, תופסים ויוצאים מבלי שהכפר מודע או התעורר לנוכח הפעילות הלילית. הפעילות הייתה חסויה ואם היא מתגלית אז היא עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את חיילינו ואזרחינו. רק אלוף הפיקוד (מרכז. י"ז), מפקד הגזרה, מפקד היחידה והכוח המבצע, היו מודעים למבצע בשיתוף השב"כ. הכפר שאליו הם נכנסו היה בעייתי מבחינה טופוגרפית, והכיל עליות ומורדות רבות בגלל הרריותו".

 

באמצע הלילה, בזמן שהכוח התקדם עם הרכב באופן חשאי אל בית המבוקש, הוא איבד לפתע את הבלמים. קצין החימוש תיאר: "משמעות הדבר היא שהכוח כרגע בסכנה. נערכתי להיכנס לכפר לחילוץ הרכב, אך הייתי מודע לכך שאין לי את היכולת לעשות זאת מאחר שלא מדובר ברכב מבצעי שגרתי כמו סופה, זאב או דוד, רכבים שהם בשימוש קבוע של צה"ל. ההיערכות לחילוץ הרכב המסוערב הייתה מורכבת ולא ברורה. כשהייתי בשטח ההיערכות הייתי לחוץ וחרד שיגלו את הלוחמים בשל אי תקינות הרכב.

 

"כשפעילות מסוערבת נחשפת הדבר מתפרסם בכל העולם. ניסיתי להתקשר לחבר שהיה ברכב אך היו בעיות קליטה. הבנתי רק שיש בעיית בלמים ושהם תקועים בשטח עוין. ניסיתי להפעיל מערך חילוץ. השחר החל לעלות וחיילינו היו בסכנת חיים. הרכב היה תקוע בכפר 4-3 שעות, והייתי מתוח וחרד וידעתי שגם אם אכנס לכפר לא אוכל לחלצו. הסתכלתי על צג המערכת שמראה את הכוח, והתפללתי לראות אותו זז ויוצא בשלום מהכפר. האפשרות שהייתה היא לגרור את הרכב עם שופל, מה שהיה גורם לרעש גדול, מעיר את הכפר וחושף את הלוחמים".

 

הקצין תיאר את התחושות הקשות שחווה באותם רגעים קריטיים של חוסר אונים: "הייתי בתוך מערבולת, האחריות הייתה עליי. פחדתי פחד מוות מה יהיה כשאכנס לכפר ולא אצליח לחלץ את הרכב. עברו לי מחשבות על הנזקים שייגרמו בגלל חשיפת המבצע והסכנה ללוחמים. כל האירוע היה על הגב שלי. הרגשה איומה של אשמה כבדה".

"עברו לי מחשבות על הנזקים שייגרמו בגלל חשיפת המבצע" (ארכיון) (צילום: AFP) (צילום: AFP)
"עברו לי מחשבות על הנזקים שייגרמו בגלל חשיפת המבצע" (ארכיון)(צילום: AFP)

בסופו של דבר המבצע הסתיים בהוצאת הרכב על ידי נהג מקצועי שהגיע במיוחד למקום. למחרת, הקצין ננזף על ידי מפקדיו ותחקיר מעמיק החל בשל האירוע, אך בכך לא הסתיימה הדרמה. הכוח נערך לאותו המבצע בלילה שאחרי, ועל הקצין הוטל להכשיר את הרכב שעמו ייכנסו המסתערבים. לאורך כל היום עסק הקצין בהכנת הרכב המסוערב, מסוג אחר, לאחר לילה לבן ומתוח במיוחד. זמן קצר לפני היציאה למבצע, גילו הכוחות שנורות הרכב נשרפו.

 

"מדובר ברכב ייחודי שאין שני לו בצבא, והמשמעות היא שאין את חלקיו בהישג יד בצבא. שוב קרה דבר בלתי צפוי שעשוי להכשיל את המבצע בגללי", תיאר הקצין. "הרגשתי שאני לא עומד בזה ובלילה התחלתי לחפש סניף פתוח של הום סנטר בירושלים כדי למצוא נורות מתאימות. גם פירקתי מרכבים אחרים נורות אך הן לא התאימו. מפקדיי מאוד כעסו עליי, בטונים גבוהים, כיצד אני לא עומד בהנחיות ומפשל שוב. בשטח היו לוחמים שהמתינו עם אינדיקציה חיובית מהשב"כ לגבי מיקום המחבל, רק בתנאי שייצאו מיד לשטח. גם אלוף הפיקוד היה מודע לפשלה שהייתה כביכול בגללי. מדובר במבצע בעל עלות כספית גדולה והיערכות גדולה של כוחות, מעבר לעובדה שהמחבל הסתובב בינתיים חופשי".

עו"ד סבן ()
עו"ד סבן

בסופו של דבר, משיחות רבות שערך הקצין, עלה כי לאחד מאנשי הקבע ביחידה יש רכב פרטי זהה. הוא הוקפץ מביתו, פירק את הנורות והרכיבן ברכב המסוערב. הכוח יצא למשימה באיחור של שעתיים וחצי, ולכד את המחבל. "הייתי במצב מאוד מביש", סיכם הקצין, "אני המפקד וחתום על כשירות הרכבים, אך איני יודע לחלץ רכבים ואין לי ניסיון בתיקון רכבים. ביומיים הללו בקושי אכלתי, לא עצמתי עין וחשתי מועקה כבדה. פחדתי מהדחה וחששתי מתגובות סביבתיות. כל מה שבניתי במשך חמש שנים בצבא ושלושה תפקידים שסיימתי בהצטיינות, התפורר בפניי במשך 48 שעות. התביישתי וחשתי שמאוכזבים ממני".

 

חברו ליחידה, רב סרן א', ששימש בתפקיד תומך לחימה אחר ביחידה, הצהיר במסגרת תביעתו של הקצין: "אנו לפעמים נמצאים בחוסר ודאות מוחלט ונדרשים לתת פתרונות בזמן אמת ובמהירות. לפעמים היחידה עוברת מרגיעה מוחלטת למצב של פעילות שכל חלקיה עובדים ב-100%. באותו ליל איבוד הבלמים, הקצין הגיע למצב שממנו חשש בכל תפקידו, בסיטואציה מאוד מלחיצה. מדובר היה באירוע קיצוני שלא מתרחש חדשות לבקרים. כשהוא קורה, יש דילמה אם להמשיך במשימה או להוציא בשלום את הכוח מהכפר העוין במינימום חיכוך. מצב העולם של הקצין ביחידה היה לא טבעי, ברמות לחץ גבוהות, אך באירוע כזה שאין לו היכולות להתמודד עם התקלה, זהו קש ששובר את גב הגמל, מוציא מאיזון וגורם לזעזוע נפשי עמוק".

 

כאמור, משרד הביטחון דחה בתחילה את תביעתו של הקצין, שיוצג על ידי עו"ד אלי סבן, ורק לאחר שערער לבית משפט השלום בראשון לציון, התקבלה תביעתו להכיר בסוכרת כמחלה שנגרמה בשל המתחים כתוצאה מאותם ימים דרמטיים בשירותו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים