שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המשוריין מ-1955 חזר לנסוע: "מנגישים את ההיסטוריה לצעירים"
    האוטובוס המשוריין העביר לוחמים, אמצעי לחימה ואספקה למובלעת הישראלית בהר הצופים, אחרי מלחמת העצמאות. "חיילי האו"ם עשו באוטובוס ועלינו בדיקה קפדנית", נזכר ישראל קרן מיחידת "מצוף". יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון שיפצה את האוטובוס

     

      

     

    משרד הביטחון הכשיר למצב נסיעה אוטובוס משנת 1955 שהוביל לוחמים, אמצעי לחימה ואספקה להר הצופים, בימים בהם הוא נחשב למובלעת ישראלית בתוך ירדן. "אני זוכר שהנסיעה הייתה תמיד עם חלונות סגורים. היה מחניק מאוד", סיפר אחד מלוחמי יחידת "מצוף", יוסף קיסטר, בשיחה עם ynet.

     

    במהלך מלחמת השחרור הותקפה שיירה ישראלית בדרכה להר הצופים ו-76 אנשים נהרגו. בעקבות זאת  החליטו בצה"ל להקים יחידה מיוחדת שתכין את השטח לכך שהירדנים יתקפו. על פי הסכם הפסקת הנשק עם ירדן ב-1948, הותר לישראל להעלות להר רק 35 אזרחים ו-85 שוטרים. בניגוד להתחייבות מול האו"ם וכשהם מחופשים לסטודנטים, חיילי יחידת "מצוף 247" שהוקמה בשנת 1955, עלו מידי שבועיים להר, באמצעות שני אוטובוסים משוריינים.

     

    אוטובוס משוריין, הר הצופים 1948 (צילום: מוטי קמחי)
    האוטובוס המשוריין שהוחזר לפעילות(צילום: מוטי קמחי)


    אוטובוס משוריין, הר הצופים 1948 (צילום: מוטי קמחי)
    שלומי מעין מיחידת המוזיאונים ליד האוטובוס(צילום: מוטי קמחי)

    אוטובוס משוריין, הר הצופים 1948 (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    אוטובוס משוריין, הר הצופים 1948 (צילום: מוטי קמחי)
    מימין: אריה שניפר, יוסף קיסטר וישראל קרן, שהיו ביחידת מצוף(צילום: מוטי קמחי)

    "שירתנו על ההר כחיילי חובה, אבל התחפשנו לתלמידי אוניברסיטה ולעובדים", סיפר ישראל קרן, שבאותם ימים הוצב על ההר כחימושניק. "אני זוכר שבכל פעם שהגענו לשער שער מנדלבאום (שהפריד בין ירושלים הירדנית והישראלית, א"ב), חיילי האו"ם עשו באוטובוס ועלינו בדיקה קפדנית".

     

    במהלך השנים הצליחו לוחמי היחידה להבריח להר אמצעי לחימה רבים, תחמושת, מטעני חבלה, מוקשים, ואפילו שלושה ג'יפים מסוג ויליס C.J-5, שלושה תול"רים ותותחי קרקע 20 מ"מ. "אני זוכר שהנהג תמיד נסע עם חלונות וחרכים סגורים. היה מאוד מחניק בנסיעה הזאת", שחזר יוסף קיסרט, שהגיע להר כלוחם בגולני. "אני זוכר שבכל פעם שהאוטובוס היה מגיע לשיח' ג'ראח היו זורקים עלינו אבנים. בהר היינו תמיד עם נעליים, כי בבוקר שמרנו או חפרנו ביצורים ובשעות היום עשינו תצפיות וסיורים".

     

    אריה שניפר, שבאותם ימים שימש כחובש קרבי על ההר, הפך במהרה לעוזרו של מפקד היחידה, מנחם שרפמן. "הוא נראה כמו ערבי והיה מפקד עם אישיות בלתי רגילה", אמר. "מאז השחרור אנחנו נפגשנו פעם בשבוע ולפני מותו הוא אמר לי, יש לי בקשה אליך - אני מבקש שתספר את סיפור היחידה לדורות הבאים". בשנת 1967, עם איחודה של ירושלים, הוחלט על פירוק יחידת "מצוף".

     

    שלומי מעין, ראש יחידת המוזיאונים במשרד הביטחון, אמר כי "באמצעות האוטובוס אפשר להנגיש את ההיסטוריה והמורשת לקהל הצעיר ולחיילי צה"ל. האוטובוס מאפשר ללמוד על המורשת ועל סיפורי המחתרות והלוחמים שהקימו את המדינה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים