שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתיחות עם טורקיה? הכלכלה תישאר כנראה מחוץ למשחק
    למרות המתיחות הפוליטית ביחסים בשנים האחרונות, ישראל וטורקיה ידעו לשמור על יחסים כלכליים תקינים. האם קשרי המסחר יצלחו גם את המשבר הנוכחי? בחברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, אשרא, מאמינים שהתשובה חיובית. ככה זה כשלאף אחד מהצדדים אין רצון לסכן את היקף הסחר בין המדינות הנאמד במיליארדי דולרים. "פגיעה ביחסי המסחר בין המדינות לא תועיל לארדואן"

    חילופי ההאשמות בין שלטונות ישראל וטורקיה על רקע האירועים הביטחוניים בגבול עזה והחזרת הנציגים הדיפלומטיים מעלים מחדש את החשש ליציבות היחסים השבריריים בין המדינות, שידעו לא מעט מהמורות בשנים האחרונות.

     

    יצואנים? אלה חמשת היעדים החמים לייצוא בשנה ה-71 למדינה

     

    אלא שמנסיון העבר במצבים דומים וגם מניתוח של המציאות העכשווית עולה כי הסיכויים שהמתיחות הנוכחית תפגע בעתיד היחסים הכלכליים בין המדינות, נמוכים למדי. הסיבה העיקרית: לאף מדינה אין תמריץ לפגוע ביחסי המסחר הקיימים המסתכמים במיליארדי דולרים.

     

    טורקיה היא שותפת סחר חשובה של ישראל. היקף הסחר בין ישראל וטורקיה הסתכם ב-2017 בכ-4.3 מיליארד דולר, עלייה של 11% לעומת 2016. יצוא הסחורות מישראל למדינה זו עלה בכ-10% לכ-1.4 מיליארד דולר, מה שהופך אותה ליעד היצוא השביעי בחשיבותו עבור ישראל.

     

    75% מהיצוא לטורקיה הוא של כימיקלים ותזקיקי נפט, כאשר טורקיה היא סוג של תחנת מעבר לשוקי אירופה, והיתר (אחוזים בודדים לכל תחום) - מוצרי מתכת, מנועים וציוד חשמלי, מכונות וציוד, מינרלים, מוצרי נייר ודפוס, טקסטיל ותרופות. זוהי אחת הסיבות לכך שעל אף המתיחות ביחסים בשנים האחרונות, יחסי הסחר בין המדינות נמשכו יחסית כסדרם.

     

    היצוא לטורקיה אמנם עלה בשנת 2017 בכ-10% לאחר ירידה בשנים הקודמות, אך הירידות והעליות היו תוצאה ישירה של התנודות בענף הכימיקלים ותזקיקי הנפט – ולא של התנודות ביחסים המדיניים. כך שאם לשפוט על פי התנהגות העבר, לא צפוי שינוי דרמטי ביחסי המסחר גם הפעם.

    נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פגישה עם תרזה מיי ב בלונדון בריטניה (צילום: EPA)
    ארדואן. היקף הסחר בין ישראל וטורקיה הסתכם ב-2017 בכ-4.3 מיליארד דולר(צילום: EPA)

    ישראל גם מייבאת מטורקיה בהיקף ניכר, שהסתכם אשתקד בסכום שיא של כ-2.9 מיליארד דולר (לפי נתוני מכון היצוא). ענפי היבוא העיקריים: מתכות פשוטות (19%), כלי רכב, כלי טיס ושיט (18%), מכונות וציוד חשמלי (14%), טקסטיל (9%), פלסטיקה וגומי (8%), מזון, משקאות וטבק (8%). מנתונים אלה עולה, כי פגיעה משמעותית ביחסי הסחר בין המדינות תהיה כואבת לשתיהן.

     

    בניגוד לאינטרסים של ארדואן

    מהלכיו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, יצרו בשנים האחרונות פילוג קשה בעם הטורקי. מדובר בין היתר בדיכוי עיתונאים ומתנגדים, הטלת הגבלות שונות על רשתות חברתיות וצנזורה של הממשל, שימוש באלימות ממשלתית ברחובות, הכפפת רשויות למרותו ושינוי בפועל של שיטת המשטר. התנהלות זו הובילה, בין היתר, לניסיון ההפיכה הכושל ביולי 2016.

     

    בנוסף, טורקיה סובלת בתקופה האחרונה ממתיחות עם הכורדים, שגררה גל פיגועים של המחתרת הכורדית, ה- pkk. ההצטרפות ללחימה בדאע"ש יצרה לטורקיה חזית נוספת, כל זאת על רקע גל פליטים ששוטף את המדינה.

     

    גם בפן הכלכלי לא חסרות לטורקיה בעיות, למרות השיפור במדדי הכלכלה מתחילת השנה: טורקיה סובלת מאינפלציה המרימה את ראשה, תלות רבה במטבע זר, עלייה בהוצאות הפיסקאליות ושיעור אבטלה גבוה של כ-10%. כל אלו מעמיקים את חוסר הוודאות בטורקיה בשנים האחרונות, שרק הולך ומתעצם, כאשר ארדואן מנסה לשמר את היציבות, במיוחד לאחר כשלון ההפיכה. פגיעה ביחסי המסחר לא משרתת את הצורך של ארדואן בשמירה על היציבות. באופן כללי ניתן לומר, כי לארדואן יש מספיק בעיות מבית ופגיעה ביחסי המסחר בין המדינות לא תועיל לו בעת הנוכחית.

     

    לצד האתגרים האלה, טורקיה נהנית מכמה יתרונות בולטים בפן הכלכלי, ובראשם מיקומה הגיאוגרפי והיותה כלכלה גדולה ודינמית, בעלת קשרים עמוקים עם אירופה. שותפות הסחר המרכזיות של טורקיה הן סין, רוסיה, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת, עיראק, אירן ואיחוד האמירויות.

     

    טורקיה מדורגת ע"י אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ, ברמת סיכון 5 (דירוג אשרא מדרג את סיכון המדינה בסולם מ-1 עד 7, כאשר 7 הוא הסיכון המקסימלי). לשם השוואה, בריטניה היא בדירוג 0 כמו רוב מדינות מערב אירופה, ארה"ה וקנדה.

    רוב מדינות אפריקה מדורגות 6-7. בדירוג 5 (כמו טורקיה) אפשר למצוא למשל את ברזיל ואזרבייג'ן. הודו וסין מדורגות בדירוג 3 (פחות מסוכנות) ורוסיה 4.

     

    מכל הסיבות האלה, אנו באשרא סבורים שבטווח הנראה לעין, המתיחות המדינית לא צפויה להיות מתורגמת לשדה הכלכלי וכי לא צפויה פגיעה משמעותית בסחר בין המדינות. נכון לעכשיו, הדבר הנכון ביותר עבור היצואנים הוא להמשיך ולשדר "עסקים כרגיל", אך להיות קשובים להתפתחויות במדינה, על מנת שבמידת הצורך יוכלו להגיב בצורה זריזה לשינויים השונים.

     

    הכותב הוא מנהל הסיכונים הראשי של אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: EPA
    נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן
    צילום: EPA
    צילום: יח"צ
    נמרוד עציוני
    צילום: יח"צ
    מומלצים