שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    המלאך גבריאל: מהפאבלות של סאו פאולו לנבחרת ברזיל

    לפני המונדיאל הקודם גבריאל ז'סוס עוד צבע אבני שפה בשכונה שלו ושיחק טורנירים כשהפרס היה פחית משקה. עכשיו, בגיל 21 בלבד, הוא התקווה של הסלסאו לגביע עולם שישי בתולדותיה

    בשיתוף אדידס

     

    בפאבלת ז'ארדים פרי בסאו פאולו מתקיים באופן קבוע טורניר כדורגל בין הרחובות השונים – כל רחוב מקים קבוצה והפרס לקבוצה המנצחת הוא פחית של משקה תוסס.

     

    "זו הייתה מלחמה על הפחית הזו. זה היה הכל בשבילנו, באמת. הפחית הזו הייתה חשובה לנו יותר מגביע הליברטדורס (הגביע שמוענק לאלופת דרום אמריקה). אם זכינו בתואר, היינו מעבירים את הפחית מאחד לשני, והטעם לא היה דומה לשום דבר שאי פעם הכרנו. 'גביע הסודה' עבורי היה פי 10 יותר טוב משמפניה, באמת, פי 10 יותר טוב".

     

    גבריאל ז'סוס (צילום: גטי אימג'ס)
    גבריאל ז'סוס חוגג כמו שהוא אוהב. ילדות לא קלה(צילום: גטי אימג'ס)

     

    כמו שאפשר להבין, החיים של גבריאל ז'סוס (21), עכשיו אחד מהכוכבים של מנצ'סטר סיטי, אבל פעם ילד שנאבק לחיות בפאבלות בברזיל, לא היו הכי קלים בעולם. אביו עזב את משפחתו עוד לפני שהוא נולד ואמו, ורה לוסיה, נאלצה לגדל אותו ואת שלושת אחיו לבדה. כשהיה בן 4 בלבד, עברה המשפחה לפאבלת ז'ארדים פרי ומהרגע הראשון היה אפשר לראות שיש בבחור הקטן ההוא משהו מיוחד.

     

    "היינו מניחים ארבע אבנים ויוצרים איתן שני שערים וזה הכל. כשהיינו בחופש, התחלנו לשחק בשבע בבוקר וסיימנו רק בלילה. עד 2012 גבריאל תמיד שיחק איתנו, כשהוא עבר לפלמירס, הוא הפסיק", נזכר רודולפו אוגוסטו (24), אחד משלושה חברים של ז'סוס, שעברו ביחד איתו למנצ'סטר, כדי שיצליח להתמודד עם השינוי הגדול באורח חייו.

     

    "המעבר הזה הוא אתגר עבורי ולפעמים אפשר להרגיש בודד", מתאר הכישרון בן ה-21 את החיים באנגליה. "כשהגעתי לכאן לראשונה, הרגשתי כאילו איבדתי הכל. אמא שלי הייתה טסה הלוך וחזור בין אנגליה וברזיל, והיה לי קשה מאוד להיות רחוק ממנה – היא הכל בשבילי. פעם הייתי רואה ילדים עם האבות שלהם והרגשתי לבד. זה היה לי קשה. אבל עכשיו כשמישהו שואל אותי על אבא שלי, אני אומר שאמא שלי היא אבא שלי".

     

    גבריאל ז'סוס (צילום: AFP)
    ציור קיר של ז'סוס בפאבלה בה גדל בסאו פאולו, ז'ארדים פרי(צילום: AFP)

     

    ההתעקשות של פפ גווארדיולה עליו הוכיחה את עצמה למרות סכום ההעברה העצום לשחקן בגילו – 33 מיליון אירו, זה קרה בינואר 2017, לפני שהיה אפילו בן 20, אז הסיטיזנס הודיעו על החתמתו של "טטיניה". עוד כששיחק בליגות החובבניות של סאו פאולו, ז'סוס, אז בן 13 בסך הכל, הראה טכניקה יוצאת דופן ולא פחד לרגע להתמודד מול שחקנים גדולים ממנו פיזית.

     

    "כל המגרשים שם הם עפר, ומשחקים מול המרמנג'ו, 'המבוגרים החזקים'", נזכר ז'סוס. "המשחקים מאוד פיזיים. אני זוכר שכולם הסתכלו עליי ואמרו 'אוקיי ילד, אנחנו הולכים להפוך את החיים שלך לגיהינום'. הם נתנו לי מכות בכל פעם שנגעתי בכדור. זה היה משוגע – הם באמת התכוונו להכאיב לי. הרבה דברים מאוד לא נעימים קרו על המגרש".

     

    גבריאל ז'סוס מניף את הגביע (צילום: EPA)
    ההתעקשות של פפ עליו הוכיחה את עצמה(צילום: EPA)

     

    החישול שעבר ז'סוס כשחקן צעיר בברזיל הכין אותו באופן מושלם לאינטנסיביות בליגה האנגלית וההשתלבות שלו בפרמייר-ליג הייתה מהירה באופן מפתיע, בטח לשחקן ברזילאי צעיר ללא ניסיון קודם באירופה.

     

    בעונה וחצי שלו בסיטי, ז'סוס כבש 24 שערים ובישל עשרה נוספים ב-53 הופעות בסך הכל, ב-15 מהן בכלל עלה כמחליף – כנראה שגם הוא לא האמין שההשתלבות שלו תהיה כל כך טובה בליגה שלא מעט ברזילאים נכשלים בה או מעדיפים לוותר עליה בגלל הקושי הפיזי והאינטנסיביות הגדולה, בטח ביחס לספרד למשל.

     

    ברזיל בונה עליו

    ז'סוס צפוי להיות החלוץ הצעיר ביותר שעולה בהרכב של נבחרת ברזיל במשחק פתיחה שלה במונדיאל מאז 1958, אז היה זה ז'וזה אלטפיני בן ה-19 – אבל כמו כל דבר בחייו, זה לא הגיע בקלות. לפני ארבע שנים ברזיל כזכור אירחה את גביע העולם וכל המדינה התגייסה כדי להפוך את הטורניר הזה לבלתי נשכח.

     

    לפני כשנה, ז'סוס עצמו פרסם בעמוד הטוויטר שלו תמונה של בחור צעיר בן 17 שצובע את אבני השפה בסאו פאולו בצהוב וירוק בתקופת המונדיאל – אותו בחור היה גבריאל ז'סוס עצמו. כבר אז הוא היה חלוץ מוכר בברזיל וכיכב בפלמירס עם 22 שערים ב-37 הופעות – כשהוא בסך הכל בן 17, כן?

     

     

    היכולת האדירה שלו בברזילראו (הליגה המקומית במדינה) לא נעלמה מעיניו של צ'יצ'י, מאמן הסלסאו, שהגיע כדי לשקם את הנבחרת אחרי המכה הקשה שהיא קיבלה בחצי גמר המונדיאל מול גרמניה (7:1 למי ששכח) והכישלון המתמשך של דונגה.

     

    צ'יצ'י הצליח לאחד את ברזיל מחדש, אבל משהו היה חסר לו – חלוץ מוביל עליו אפשר לבנות גם לשנים הבאות, ולא ברירת מחדל כמו פרד למשל ב-2014. ז'סוס, האיש שהצעיד את הנבחרת האולימפית של ברזיל לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדה הביתית ב-2016, נקרא למשימה ובספטמבר של אותה שנה הוא קיבל את הזימון המיוחל ואף פתח בהרכב מול אקוודור בקיטו.

     

    גבריאל ז'סוס (צילום: AFP)
    "כל כך גאה לראות את זה קורה"(צילום: AFP)

     

    גבריאל ז'סוס (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

     

    אף אחד לא ציפה, אפילו לא גבריאל עצמו, לבכורה כל כך מושלמת – ז'סוס כבש פעמיים ב-0:3 של הסלסאו, שמאותו רגע רצה לבדה בפסגת הבית הדרום אמריקאי עד להבטחת הכרטיס למונדיאל. ז'סוס סיים את המוקדמות עם שבעה שערים בעשר הופעות ומיד הפך ליקיר האוהדים, שכבר לא יכולים לחכות ולראות מה הוא יספק ברוסיה.

     

    רק השבוע נחשף ציור קיר ענק שלו מעל מגרש כדורגל בשכונה בה גדל, ז'ארדים פרי, עם החגיגה שכל כך מזוהה איתו - הטלפון. ז'סוס כמובן היה נרגש והתייחס לכך באינסטגרם: "כל כך גאה לראות את זה קורה איפה שהכל התחיל עבורי. תודה לאדידס ולשכונה שלי".

     

     

    כמה נרגש ז'סוס מהזימון למונדיאל? הוא טוען שמיד כשגילה שהוא בסגל הסופי, הוא רץ לקנות את אלבום המדבקות הרשמי כדי שיוכל להדביק שם את דמותו. "כולם מדברים על זה, כולם רוצים להשיג את המדבקה שלי, זה מדהים".

     

    בשיתוף אדידס

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים