שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אימוץ תוך שנה וללא חקיקה: כך ייראה הקוד האתי באוניברסיטאות
    פרסום ראשון: האוניברסיטאות התחייבו להכניס את הקוד האתי לתקנוניהן תוך שנה אך הליך החקיקה בוטל. אימוץ סעיפים נגד השתתפות בחרם על ישראל, אי אפליה של סטודנטים בשל דעותיהם ואיסור תעמולה בהוראה יישארו עתה לשיקול דעתן של האוניברסיטאות. בנט מברך על המהלך, אך גורמים במועצה להשכלה גבוהה טוענים: הנוסח מרוכך וחסר משמעות

     הקוד האתי, שאמור להסדיר את נושא הפוליטיזציה במערכת ההשכלה הגבוהה, צפוי להיכנס לתקנוני האוניברסיטאות בתוך שנה. כך נודע ל-ynet. בלשכת שר החינוך, נפתלי בנט, שהוביל את המהלך, מברכים על תוצאותיו ומתגאים בשיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות.

     

    מנגד, מבקרי המהלך טוענים כי מדובר על נוסח מרוכך שאינו דומה לנוסח הראשוני, ומציינים, בין היתר, את זה שחובת הדיווח למועצה להשכלה גבוהה ירדה ממנו, שהליך החקיקה שלו בוטל ושהוא נותן מרחב גדול של עצמאות לאוניברסיטאות. "כל אוניברסיטה יכולה עכשיו לקחת את ההמלצות הללו כראות עיניה ולשלב אותן ברמה כזאת או אחרת ולהחליט על האכיפה", אומר גורם בכיר באוניברסיטאות.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    במרכז הקוד, שעורר סערה עם פרסמו לפני כשנה, עומדים חמישה סעיפים מרכזיים העוסקים בפוליטיזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה על היבטיה השונים: איסור על השתתפות בחרם על ישראל, אי אפליה לטובה או לרעה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות, אי הטיה, לטובה או לרעה של חבר סגל או מועמד לכך, בתהליכי מינוי ראשון או בקידום בדרגה, אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה, אי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה כאילו היא עמדתו של המוסד שבו הם מכהנים.

     

    השר בנט הצהיר כי תוך שנה סעיפים הללו ייכנסו לתקנוני האוניברסיטאות. "הקוד האתי נולד מתוך צורך אמיתי בעולם האקדמיה, והוא פשוט - להשאיר את הפוליטיקה בחוץ", אמר שר החינוך. "מבלי לשנות את עצמאות המוסדות, ותוך מתן ביטוי למאפייניו הייחודיים של כל מוסד - תישמר החירות האקדמית וחופש הביטוי לצד איסור קריאה לחרם. שיתוף הפעולה עם שותפינו בועד ראשי האוניברסיטאות מבורך, ואני מודה להם על תמיכתם בתהליך חשוב זה שייטיב עם כל אחת ואחד ממאות אלפי הסטודנטים בישראל. התנופה באקדמיה תימשך בכל תחום אליו נידרש".

     

    מנגד, גורמים במערכת ההשכלה הגבוהה מספרים כי הנוסח הסופי הוא מרוכך מאוד, ובוודאי רחוק מהקוד האתי הראשוני אותו חיבר פרופ' אסא כשר. "מלכתחילה לא הייתה דרך אמיתית לכפות על האוניברסיטאות את הקוד האתי", אומר חבר במועצה להשכלה גבוהה. "באף שלב המל"ג לא התכוון לכפות את זה על המוסדות והמתווה הסופי רק מחדד את זה שזו הייתה בועה אחת גדולה. בגדול, יש פה לחץ מסוים של הציבור ואנשים מסוימים שאומרים שיש מרצים שמתנהגים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת. גם היום המוסד יטפל במרצה שלא מוכן, למשל, לקבל סטודנט לכיתה במדי צה"ל. עכשיו נותנים עוד כלים שבמילא לא יעשו הרבה. כל המחשבה שהקוד האתי הולך לעשות משהו זה קשקוש גדול. כל המהלך הזה הוא מלכתחילה הוא בזבוז זמן. אני לא מאמין בקודים אתיים וזה קשקוש".

     

     

    "אני אישית לא מאמין בקודים אתיים בשומקום", אומר ד"ר אופיר העברי, חבר המועצה להשכלה גבוהה. "יש חוק ויש מוסר. קודים אתיים מיועדים לכאלו שלא מאמינים בהם. זו בדיחה וספציפית כל המהלך הזה התחיל ונגמר בכלום".

     

    "אני מברך על השגת הסיכום ועל כך שאין כוונה לכפות בחקיקה קוד אתי אחיד לאקדמיה אשר היה פוגע בצביונה", אמר פרופ' יוסי קלפטר, יו"ר וועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת תל אביב. "מדובר בצעד חשוב לשמירה על החופש האקדמי בישראל הקבוע בסעיף 15 לחוק המל"ג. בעקבות הסכמות אלו המעצבות את התנהלות המוסדות בעתיד נמנע מחקיקה בנושא".

     

    סגן יו"ר מל"ג, פרופ' אדו פרלמן, אמר: "אני מברך על הסיכום החשוב שיעלה במל"ג בישיבתה הקרובה. סיכום זה הוא תוצר של העבודה המעמיקה שהתקיימה לאורך השנה האחרונה במל"ג ובוועדותיה".

     

    יו"ר תנועת "אם תרצו" מתן פלג, שתנועתו הובילה את קידום הקוד האתי, אמר: "אם חמשת הסעיפים המצוינים בקוד האתי כרגע, אכן ייכנסו לתקנוני המשמעת של המוסדות להשכלה גבוהה, הרי שמדובר בצעד חיובי בכיוון הנכון. יחד עם זאת, אסור בשום אופן להסתפק רק בכך. אם מבחינת שר החינוך זו תוצאת המאבק בתופעת הפוליטיזציה והאנטי ציונות באקדמיה - הרי שמדובר במעט מדי ומאוחר מדי. שלא לומר כניעה לשמאל הפוליטי הקיצוני שקובע את הטון בקמפוסים. בשנה שבה מוסדות אקדמיים הובילו את המאבק הפוליטי נגד מדיניות הממשלה בנושא המסתננים, בשנה שבה מרצים הובילו חרם אקדמי גלוי נגד אוניברסיטת אריאל ומרצים אחרים השתתפו בהפגנות תמיכה בעזה, בחמאס ובנכבה - הרי שתשובת שר החינוך לכך היא קול ענות חלושה. החברה הישראלית ראויה למאבק מקיף ותקיף יותר נגד הסוגייה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים