שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חברות זרות יוכלו להתמודד על הזיכיון על ים המלח, מועד סיום הזיכיון ב-2030 יוקדם
    הכלכלן הראשי, יואל נוה, הגיש לשר האוצר היום את דו"ח הביניים בנושא היערכות הממשלה לקראת תום תקופת הזיכיון של כיל בים המלח בשנת 2030. בין היתר, כוללות ההמלצות: יציאה למכרז חדש, שאליו יוכלו לגשת גם חברות זרות, והקמה של חברה ממשלתית שתקבל את הזיכיון, אם אף חברה לא תהיה מוכנה לשלם מחיר מינימום

    משרד האוצר פרסם הערב (ד') את המלצות הביניים של הצוות הבין־משרדי לעניין פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח. ההמלצות מוגדרות כהמלצות ביניים, מאחר שהדו"ח יפורסם לשימוע ציבורי ורק לאחר מכן יגובשו ההמלצות הסופיות. הדו"ח פורסם היום לאחר שהוגש לשר האוצר, משה כחלון, משום שהכלכלן הראשי באוצר יואל נוה, שעמד בראש הצוות, מסיים היום את תפקידו לאחר ארבע שנים.

     

    לדו"ח המלא לחצו כאן

    לקריאת נספחי הדו"ח לחצו כאן

    כיל תחויב במחיר מינימום, או שמפעלי ים המלח יולאמו

    תקדים: המדינה תובעת 397 מיליון שקל מהחברות שגרמו לאסון בנחל אשלים

     

    מהדו"ח עולה כי הממשלה תצא למכרז עם מחיר מינימום לזיכיון על משאבי הטבע של ים המלח כדי לעודד תחרות. כמו כן, הממשלה תקים חברה ממשלתית שתנהל את כריית המחצבים אם לא תימצא חברה פרטית שתרצה לרכוש את הזיכיון. הזיכיון של כיל על הפקת משאבי טבע מים המלח יסתיים ב־‭.2030

     

    כחלון צפוי לאמץ את ההמלצות, לאור הביקורת הציבורית הרבה סביב ההטבות שקיבלו האחים עופר לאורך השנים במיוחד דרך החזקת כיל ולאור המתיחות סביב אירועים קודמים כמו דו"ח ועדת ששינסקי 2 שהסדיר את מיסוי האשלג המופק מים המלח.

     

    שר האוצר הבהיר כי הוא "סומך את ידיו על המלצות הצוות וצפוי לאמץ את הדו"ח לאחר השימוע הציבורי. בתום השימוע יעברו ההמלצות לחשב הכללי ליישום".

    מפעל ים המלח (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    מפעל ים המלח(צילום: רויטרס)
     

     

    פתיחות לזרות

    ההמלצות תואמות במידה רבה לטיוטת ההמלצות שפורסמה לראשונה ב"כלכליסט" בינואר השנה, לפיהן תצא המדינה במכרז חדש, אליו יוכלו לגשת גם חברות זרות ולא רק ישראליות (נושא זה הודגש לאור סירובו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד לאפשר לפוטאש הקנדית להשתלט על כיל).

     

    כדי להתמודד עם הסעיף בזיכיון הנוכחי שמאפשר "זכות סירוב ראשונה" לכיל, כלומר לזכות במכרז בתנאים של החברה המנצחת, במידה וחברה אחרת תנצח, הציע הצוות הבין־משרדי כי ייקבע מחיר מינימום שיחושב על ידי האוצר.

     

    למעשה במידה רבה המלצות הצוות הן מעין רשימת מטלות שמיועדת לחשב הכללי, למרות שבראש הצוות עמד הכלכלן הראשי באוצר, והוא הורכב מנציגי ממשלה רבים - משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, אגף התקציבים, חשכ"ל, רשות המסים והייעוץ המשפטי של אוצר, משרד המשפטים, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה.

     

    עיקר העבודה בשלבים הבאים תוטל על החשב הכללי, שבלאו הכי אותן משימות, כמו ניהול מכרזים משמעותיים, מכירת נכסי המדינה והערכת השווי של הנכס הן באחריותו.

     

    במסגרת אותו הצוות החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו היתה אמורה לקבוע כיצד יחושבו הנכסים של כיל, אותם תצטרך לרכוש המדינה ממנה בתום הזיכיון. העבודה שנעשתה על ידה הועברה לחשב הכללי הנוכחי, רוני חזקיהו, אולם טרם פורסמה לציבור.

     

    הצוות קובע כי עדיף שגוף פרטי יקבל את הזיכיון, כדי להשיא רווחים גדולים יותר. למרות הסיכונים הכרוכים במחויבות של המדינה לטווח ארוך מול חברה פרטית, ממליץ הצוות לא להלאים את המפעלים. 

     

    הבעיה העיקרית שעמה נדרש הצוות להתמודד היא היתרון המובנה שיש לכיל, שבשליטת עידן עופר, במכרז שייערך על הזיכיון. בזיכיון של כיל יש סעיף שמאפשר לחברה לקבל את הזיכיון באותם התנאים שיינתנו לחברה אחרת שתזכה במכרז. כמו כן, לכיל יש עוד שני יתרונות משמעותיים: גישה למידע על פעילות המפעלים והחזקה במפעלים שמייצרים מוצרי המשך מהמשאבים המופקים מים המלח.

     

    הצוות הבין־משרדי נדרש למצוא פתרונות שיאפשרו לייצר תחרות אל מול היתרונות של כיל, שעלולים להבריח חברות אחרות. הפתרון שנמצא, של מחיר מינימום עבור הזיכיון, לא מבטל את היתרון המובנה של כיל במכרז, אבל מבטיח שהמדינה לפחות תקבל את המחיר המינימלי.

     

    בנוסף, הצוות מציע להתחיל להקים כבר כיום תשתית לחברה ממשלתית שתקבל לידיה את הזיכיון במקרה שבו אף חברה לא תסכים לשלם את מחיר המינימום שייקבע. הצוות ממליץ להקים כבר עכשיו שלד לחברה, הכולל את מבנה החברה, את תוכנית העבודה ואת בעלי התפקידים המרכזיים, כדי שהחברות המתמודדות במכרז יבינו שלא יוכלו לקבל את הזיכיון אם לא יסכימו לשלם את מחיר המינימום.

     

    עוד קובע הצוות, כי יש להקים צוות נפרד שיאשר כל השקעה חדשה של כיל בים המלח החל ב־2020, ‬ שכן המדינה תידרש לפצות את כיל על השקעות כאלו בתום תקופת הזיכיון.

     

    במקרה כזה מציע הצוות להקדים את תום הזיכיון בתיאום עם כיל, כדי להגדיל את הוודאות לצמצום תקופת הביניים. הצוות מציע לנסות לבטל את סעיף היתרון של כיל במסגרת משא ומתן מול החברה. אם זה לא יקרה, בצוות מציעים לפרסם את המכרז רק ב-‭2029‬ כדי שלא ייווצר מצב שבו כיל מחזיקה במפעלים כמה שנים כאשר היא כבר יודעת שלא תישאר בהם אחרי 2030.

     

    המכשול העיקרי הוא הקושי להעריך כמה שווה יתרת הזיכיון לכיל. לצד החלופה העיקרית הצוות הציע כמה חלופות, בה אחת שבמסגרתה ייערך מכרז לזיכיון של ‭ 40‬ שנה, כאשר עד ‭ 2030‬ יועברו דמי הזיכיון לכיל והחל מ-‭2030‬ למדינה. הצוות מעריך כי בחלופה זו יש יתרונות גם עבור המדינה וגם עבור כיל, ולכן ייתכן מאד כי החברה תסכים לה.

     

    חלופה נוספת היא יציאה מוקדמת למכרז, שתאפשר לכיל ולבעל הזיכיון החדש לבצע הסכמים והסדרים להעברת הזיכיון בצורה מסודרת. בצוות טוענים שהחסרונות עולים על היתרונות בחלופה הזאת, לאור חשש מתקופת ביניים ארוכה מדי שבה כיל תמשיך להפעיל את המפעלים תוך כדי ידיעה שלא יישארו בבעלותה.

     

    עוד חלופה היא לקיים משא ומתן על הענקת זיכיון חדש לכיל מעבר ל-‭,2030 ‬ כאשר תנאי הזיכיון החדש ייכנסו לתוקף באופן מיידי. במסגרת המשא ומתן ידונו המדינה וכיל על התשלום שתשלם עבור הזיכיון. פתרון זה אמור למנוע את תקופת הביניים הבעייתית, לאפשר להכניס את התנאים החדשים לזיכיון עוד לפני 2030 ולחסוך למדינה את הצורך לשלם לכיל על הנכסים שלה. בצוות מניחים שאם המדינה תצטרך לשלם לכיל, הדבר יציף מחלוקות משפטיות ויגרור את הצדדים לבית המשפט.

     

    התחרות תפגע בערך

    עם זאת, הצוות מתריע כי אם המדינה תימנע מהליך תחרותי, היא לא תוכל לממש את מלוא פוטנציאל הערך של הזיכיון. כמו כן הם מתריעים כי פערי המידע בין כיל למדינה יקשו עליה לקבל מחיר הולם לזיכיון במשא ומתן. כדי להתמודד עם הבעיות הללו, הצוות מציע אפשרות נוספת: להאריך את הזיכיון רק ב־10‑15 שנה בתמורה לכך שהמדינה לא תצטרך לשלם לכיל על הנכסים. לאחר מכן, ממליץ הצוות בחלופה, ייחתם זיכיון חדש ללא סעיף היתרון של כיל, שייכנס לתוקף עוד לפני ‭ .2030 ‬

     

    הצוות מציין כי ייעשה חישוב כלכלי, ואם יתגלה כי כיל מרוויחה מהתנאים החדשים, היא תוסיף תשלום בהיקף דומה לרווח עבור הזיכיון החדש הזמני. 

     

    לאור בעיות רבות בזיכיון הקיים, הצוות ממליץ לכתוב זיכיון חדש לחלוטין ‑‬ משימה שתוטל על אגף החשב הכללי. במסגרת טיוטת הדו"ח גובשו 19 המלצות לכתיבת הזיכיון החדש. כך, למשל, הצוות ממליץ להוציא ממנו שטחים שאינם קשורים ישירות למפעלים, הקיימים בו כיום.

     

    הצוות גם מציע לשנות את מבנה התמלוגים המורכב שהביא את המדינה לבוררות שנמשכת כבר שנים מול כיל. בנוסף, ממליצים שם להגביל את שאיבת המים ולהטיל עליה היטל חדש, בשל ההשפעות השליליות שיש לה, כמו העצמת תופעת הבולענים באזור. 

     

    בסעיף נוסף מציע הצוות לפרט את ההתחייבויות המלאות של בעל הזיכיון בנוגע לקציר מלח מקרקעית הבריכות שמהן מופק האשלג. המלח נערם בקרקעית בריכות אלו, באופן שמגביה את מפלס המים ומסכן את המלונות השוכנים לחופן. הצוות מציע גם להתייחס לסנקציות שיוטלו על הזכיין אם לא יעמוד באחריות שלו,‬ סנקציות שכיום אינן קיימות.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים