שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כתבה בפייסבוק "קלפטומנית" ו"גנבת" - ותפצה
    גולשת פרסמה תמונות של אישה שהסתכסכה עם אחיה וליוותה אותן בשורת גינויים והאשמות קשות. בית המשפט קבע שמדובר בלשון הרע
    בית המשפט השלום בבאר שבע קבע לאחרונה שפוסט בפייסבוק שכלל כינויי גנאי והאשמות כגון "גנבת" ו"קלפטומנית" מהווה לשון הרע. השופטת רחלי טיקטין עדולם קבעה שכותבת הפוסט, שגם פרסמה תמונה של המכרה שאיתה היא מסוכסכת, הפרה גם את חוק הגנת הפרטיות. שאלת הפיצויים שתשלם תוכרע בהמשך.

     

    את הפוסט היא פרסמה בעקבות סכסוך חריף שפרץ בין אחיה לבין התובעת, כשהגיע לעזור לה לארוז את ביתה לפני מעבר דירה: התובעת טענה שהאח גנב ממנה תכשיטים ומוצרי קוסמטיקה ואילו הוא טען שהיא סוחטת אותו. בנושא הוגשו תלונות הדדיות שנגנזו.

     

    התובעת טענה שמהרגע שבו דרשה החזר בגין התכשיטים שלטענתה גנב ממנה, החלה אחותו להתעלל בה נפשית, ביזתה אותה, השפילה אותה וייחסה לה מעשים פליליים, גם במרחב הווירטואלי וגם במציאות.

     

    בפוסט המדובר פורסמו תמונתה של התובעת ותמונה של קעקוע הנמצא על גופה תחת הכותרת "קלפטומנית". בהמשך נכתבו שורת אזהרות וכינויים כגון "שודדת", "פורצת לבתים", "גונבת כסף ותכשיטים" ו"מחלת הגניבות קלפטומנית". מעבר לשמה המלא של התובעת, צוינו פרטים אישיים נוספים ובהם עיר מגוריה ומקום עבודתה הקודם.

     

    בתגובה טענה האחות בבית המשפט שיש לקחת בחשבון את הרקע לדברים – הפעלת לחצים ואיומים של התובעת על אחיה והאשמתו בגניבה שלא ביצע. לדברי הנתבעת, אחיה הסכים לשלם לתובעת 17 אלף שקל משום שפחד שתגרום לו נזק עצום. היא הוסיפה שעומדת לה הגנת "אמת בפרסום", ולדבריה ניתן להשוות זאת למצב שבו רוצח מגיש תביעת לשון הרע נגד מי שפרסם נגדו שהוא ביצע הריגה.

     

    אבל השופטת רחלי טיקטין עדולם הבהירה שהפוסט מהווה לשון הרע, שהרי הכותבת ייחסה לתובעת מעשים פליליים ותיארה אותה כמעין מבוקשת שיש להיזהר מפניה. אמירות אלה, ציינה, מהוות השפלה קשה וכל אדם סביר יפרש אותם כך, כפי שאחת המגיבות בפייסבוק כתבה: "ה' ישמור מי זאת??? מפחידהההה".

     

    הטענה להגנת "אמת בפרסום" נדחתה: השופטת ציינה שפנייה מוקדמת של התובעת לבית המשפט לתביעות קטנות אמנם נדחתה, אולם באותו פסק דין לא נקבע כל ממצא שלפיו היא גנבה דבר מה.

     

    השופטת טיקטין עדולם דחתה גם הטענה שלפיה הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב משום שבוצע לכאורה ברגע של כעס וכאב. היא הפנתה לתכתובות ווטסאפ שהצביעו על כך שהפרסום היה מתוכנן ולא נעשה בעינדא דריתחא. "הנתבעת מתגרה בתובעת ומספרת לה איך היא הולכת לפרסם שהתובעת היא גנבה מבוקשת. אמרה ועשתה", נכתב.

     

    כמו כן נקבע שאם מטרתה של הכותבת הייתה להזהיר מפני התובעת, הרי שהדרך לעשות זאת היא באמצעות פנייה למשטרה, ולא בהטחת האשמות בפייסבוק והצגתן כאילו היו עובדות מוכחות. לנוכח הפרטים האישיים שפורסמו בפוסט קבעה השופטת שמדובר בפגיעה בפרטיות. בסיומו של פסק הדין נקבע מועד לדיון בשאלת הנזק, שממנו ייגזר סכום הפיצוי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים