נורת אזהרה
אם מישהו היה צריך הסבר למה משטרה חלשה היא סכנה משמעותית הוא קיבל אותו ברהט ביום שישי. המון שמתקיף רכב משטרה במדינה ריבונית צריך לשמש נורת אזהרה. כשזה קורה פעם אחר פעם זו כבר לא אזהרה — אלא עובדה.
במדינה דמוקרטית יש למשטרה רשות וסמכות להפעיל כוח על הפרט כדי להגן על הכלל. זה אולי לא תקין פוליטית, ופחות מודגש על רקע התמקדות באלימות משטרתית, אבל כדי לייצר אכיפה צריך שאזרחים יחששו משוטרים ולא להיפך. שיראו במשטרה מקור סמכות ואכיפה. שיפחדו. אפשר לפסוח על הטענות המוכרות על מדינות משטרה. בארצות־הברית, הדמוקרטיה הגדולה, מפחדים משוטרים. הכללים לאזרחים ברורים בכל מגע עם שוטר: אין תהיות איפה עובר הקו האדום וזה לא משנה אם מדובר בעצירה לצד הכביש לבדיקת רישיונות או במעצר. בישראל הקווים מטושטשים, וכל מגזר שמפעיל אלימות רואה במשטרה יעד לגיטימי. בין המודל של השוטר הקהילתי החביב וחסר השיניים נוסח השוטר אזולאי לבין מודל השוטר הקשוח — האחרון יעיל יותר מול אלימות. האם קורות טעויות? כן. אבל זה לא משנה את הצורך בכך שתושבים ישראלים, בין אם ברהט או במאה שערים, יעדיפו לחזור לבתים מאשר להתעמת עם המשטרה.
הזכות להפגין או למחות לא כוללת אלימות, חסימת צירים ללא רשיון או פגיעה ברכוש ציבור. כל עוד לא תהיה הרתעה — נמשיך לחיות תמונות כאלה.
כשבוחנים את מקבץ האירועים מהשבועות האחרונים מגלים ששני מעגלים שונים מסתתרים מאחורי התקרית ברהט. הראשון הוא אובדן שליטה מתמשך על המתרחש בנגב. כמות המילים שנשפכו בעיתונות — כולל מכותב שורות אלה — על חוסר המשילות, הבנייה הבלתי חוקית, הביגמיה והפשיעה במגזר הבדואי, משתווה רק לכמות ההצהרות של הפוליטיקאים. בפועל אין תוכנית אסטרטגית ממשלתית למגזר הבדואי שכוללת הרבה מקלות לאכיפה לצד גזרים. יש רק מילים וצעדים קטנים מידי.
המעגל השני, והוא אולי החשוב יותר בהקשר של התמונות האלה מרהט ותוצאות ההפגנה בחיפה משבוע שעבר, זה הגיבוי והתמיכה בעבודת המשטרה.
בשנתיים האחרונות נוצר תהליך דה לגיטימציה למשטרת ישראל מכל הכיוונים. החמור שבהם הוא דווקא מהפוליטיקאים. התמודדות עם הפגנות הבדואים זוכות לביקורת מצד שמאל, התמודדות עם הפגנות מתנחלים זוכות לביקורת מצד ימין ולבסוף חקירת אישי ציבור ובראשם ראש הממשלה הפכו את המשטרה ליעד — חלק מקמפיין שמציג את המשטרה כגוף עם אג'נדה פוליטית. על כל אלה מנצחת התקשורת — ובהקשר הזה אפשר למצוא אחדות דעים כמעט — שמתווכת את המשטרה לציבור בדרך כלל כגוף אלים וחסר תועלת. ככה זה לא יכול לעבוד. משטרה זקוקה לכוח וללגיטימציה מהציבור שעליו היא אמורה לשמור. בלי אלה העסק קורס. נדמה לי שאין מישהו שלא מבין זאת.
זה זמן חירום: את התקלות הפנימיות תוכל המשטרה לתקן בכוחות עצמה, אבל את האווירה וחוסר הרצון לקבוע יעדים ברורים מול ההפקרות בנגב — יצטרכו אחרים לתקן. זה חובת הציבור להפסיק לקטר ולדחוף את הפוליטיקאים. המשטרה לא מספיק טובה? צודקים, אבל בלי לחזק את המשטרה לא יעזרו תיקיות מאיראן או קשרים טובים עם טראמפ. אלה החיים עצמם.
