שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    בית הרחק מהבית
    הם עצרו את חייהם, השאירו את המשפחה מאחור והגיעו לישראל להתגייס לצה"ל ולקחת חלק בסיפור הישראלי. אולם להיות לבד בארץ זה לפעמים לא קל. הבית של בנג'י ברעננה מציע לחיילים בודדים וחיילות בודדות בית חם, עוטף וקהילתי. בקרוב, בזכות הקרן הקיימת לישראל, ייהנו משירותיו הרבה יותר מהם

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    משפחתו של בנג'י הילמן, אחד מהחללים הידועים ביותר של מלחמת לבנון השנייה, קיבלה את מותו בהלם גדול – שהפך במהרה לתובנה לגבי הדרך שבה הם רוצים להנציח את זכרו. התוצאה: "הבית של בנג'י" ברעננה, בית חם לחיילים בודדים וחיילות בודדות.

     

    שאול רורקה, בן דודו של בנג'י ומנכ"ל הבית של בנג'י, מספר כי "בנג'י התחתן שלושה שבועות לפני הקרב שבו נפל יחד עם ארבעה מחייליו, והיה אמור לצאת לירח דבש באותו חודש. המוות שלו גרם לכולנו להתקבץ ב'שבעה', לשבת ולשמוע את אלפי האנשים שהגיעו והלכו: חברים, קצינים וחיילים שלו מהעבר ומההווה".

    הבית של בנג'י. "מקום שנותן שקט"  (צילום: באדיבות הבית של בנג'י)
    הבית של בנג'י. "מקום שנותן שקט" (צילום: באדיבות הבית של בנג'י)

    רורקה נזכר כי במפגשים האלה "עלו המון דברים, שעל חלק מהם לא ידענו בכלל כי בנג'י לא היה דברן גדול ולא השוויץ במה שעשה. מה שחזר על עצמו הכי הרבה היה הנושא של חיילים בודדים - איך בנג'י לקח את הטיפול בהם בתור ערך עליון, ויתר מעצמו ומכיסו, נשאר בסופי שבוע איתם כי לא היה להם לאן ללכת".

     

    כששמעו על כך, החליטו במשפחה של בנג'י להוציא לפועל פרויקט לזכרו, שיתמקד בטיפול בחיילים בודדים. "השבעה הזו שינתה את מהלך החיים שלי. באותו

    זמן הייתי יזם היי-טק, עם חברה שהקמתי. חקרתי בתור איש עסקים במשך כמה חודשים מה מקבל חייל בודד. ראשית, הבנתי שמה שחשוב לחייל הבודד הוא סוף השבוע שלו, המקום אליו הוא חוזר. הבנתי גם שהם לא תמיד מקבלים פתרונות שמתאימים לצרכים שלהם", הוא מסביר.

     

    רורקה הבין שצריך לעשות שינוי. "עשינו מה שאנחנו חושבים שהוא היה רוצה. יצאנו להרפתקה של שבע שנים, קיבלנו אדמה מעיריית רעננה, גייסנו כספים מכל העולם ודיברנו עם חיילים בודדים על מנת לתכנן בית ייעודי שיתאים לצרכים שלהם", הוא משחזר.

     

    כיום, בבית של בנג'י יש חדר פרטי לכל חייל בודד לכל השירות, שלוש ארוחות ביום, כביסה וניקיון. "רצינו שיתייחסו אליהם כמו בני משפחה שהגיעו הביתה", אומר רורקה. "לגרום להם להרגיש שהם לא בודדים. במיוחד בקורס או טירונות, החייל חוזר עייף וגמור. הוא לא צריך לנקות בשביל עצמו. הוא אמור להגיע לבית, לנוח, לצבור אנרגיה ולחזור להיות החייל הכי טוב. כך חשב בנג'י וכך אנחנו מבצעים".

     

    בבית פועל גם מרכז הכוונה לחיילים בודדים לאחר שחרור, מתוך מטרה לעזור להם להתאקלם בחיים האזרחיים, וכדי שלא יעזבו את הארץ. "ב-2017 עזרנו ל-330 חיילים לצאת לאזרחות", מפרט רורקה. "זו תוכנית של חצי שנה בליווי אישי. מעל 90% ממי שעבר אותה נשאר והתאקלם בישראל".

     

    על התפעול של הבית ומרכז ההכוונה אחראים בין היתר יותר מ-400 מתנדבים קבועים מרעננה והסביבה. "בלי כל המתנדבים לא היינו מצליחים להפעיל את הבית", אומר רורקה. "הם עושים עבודה מופלאה ואנחנו אומרים תודה על כך כל יום".

     

    החיילים מעידים על הערך העצום שהבית נותן. איב יאנג, חיילת בודדה מארה"ב שנבחרה השנה למצטיינת נשיא ומשרתת כלוחמת הגנה אווירית, מספרת: "הגעתי מעט בחשש ומהר מאוד גיליתי שהאנשים בבית של בנג'י מאוד חמים ופתוחים, הסגל והמתנדבים. זה הפך לבית, עם קהילה חזקה מאוד. ביום העצמאות יצאתי מהצבא עצובה כי כולם חזרו למנגל עם המשפחות, אבל ברגע שנכנסתי לבית, כולם שמחו לראות אותי, ותוך רגע אחד מהרגשה מבואסת של 'איפה המשפחה שלי', שמחתי מאוד וחשבתי לעצמי 'זו המשפחה שלי'".

     

    יאנג אומרת כי "כולם בבית באותו מצב, ולכן כולם אחד בשביל השני. המתנדבים מדהימים: הם מוותרים על חלק מהשבת שלהם כדי לבשל ולשטוף לי את הכלים. יש מי שאף פעם לא רואה את החיילים בסופ"ש, ומנקה אחרינו".

     

    היא מתכננת אחרי השחרור לגור בירושלים: "זו העיר האהובה עליי. אני כבר מתכננת עם אנשים מהבית לשכור דירה ביחד. זה הכוח של הקהילה הזו - אנשים שהשתחררו חוזרים לארוחות, הם נשארים חברים. זו קהילה מתמשכת וחזקה".

     

    אייל קדרון הגיע מארה"ב ומשרת כלוחם בצנחנים: "חיכיתי שלושה חודשים להיכנס לבית של בנג'י בגלל רשימת ההמתנה. מהיום שנכנסתי הבנתי שזה מקום מטורף, דבר אחר לחלוטין. הם מטפלים בהכל. אין דבר שצריך לדאוג לו כשאתה מגיע הביתה. מנקים אחרינו, יש משפחה של אנשים טובים שעושה בשבילי כביסה, האוכל מעולה. תמיד שואלים אם אנחנו צריכים משהו".

    איב יאנג. "זו המשפחה שלי" (צילום: יובל נבות)
    איב יאנג. "זו המשפחה שלי"(צילום: יובל נבות)
      

    קדרון מספר על "בריכה, חדר כושר, הנחות מיוחדות לחיילים מהבית, ובעיקר שקט - זה נותן שנייה לנשום כשאתה חוזר מהצבא, וזה מה שהכי חשוב". קדרון משתחרר בקרוב "ומתכנן להיעזר במרכז ההכוונה. זה מראה שהם רוצים שאנשים יישארו בישראל אחרי השירות, זה מצוין".

     

    ב-2013, כאשר הבית נפתח, הוא כלל 48 חדרים. "כבר בחודשים הראשונים ראינו שרשימת ההמתנה גדולה, עוד לפני שהכירו אותנו במערכת", אומר רורקה. ב-2016 נפתחו חדרים נוספים ומספרם הגיע ל-75. "כדי לשמור על אינטימיות, החלטנו שאנחנו רוצים להגיע עד 90 חיילים, וראינו שיש יכולת לבנות עוד 12 חדרים חדשים", מספר רורקה.

     

    לשמחתו, נמצאה הדרך. "נציגי קק"ל פנו לעמותה ואמרו שהם רוצים לעזור לחיילים בודדים, מרגישים שזה דבר חשוב למדינה, והם שמעו על הפתרון שלנו ורוצים לבדוק אופציה לעבוד ביחד", מספר רורקה. "סיפרתי להם על התכנון להוספת חדרים, הם קיבלו אישור לתרומה באופן כמעט מיידי, וסוכם על בנייה של אגף חדש, אגף קק"ל בבית של בנג'י, בעלות של 2.2 מיליון שקלים".

     

    מדובר בסוג פעילות חדש עבור קק"ל. יחיאל כהן, סגן מנהל מרחב מרכז בקק"ל, אומר: "אני שמח שנכנסנו לפרויקט הזה. אני חושב שסיוע לחיילים בודדים ובניית בית חם עבורם זו ציונות לשמה ועשייה מבורכת".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף קרן קימת לישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים