שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלו הסיבות שערבים בישראל חיים פחות שנים מיהודים
    הישראלים בריאים יחסית ומרוצים יחסית ממערכת הבריאות, חושף דו"ח מצב הבריאות השנתי של מכון טאוב. אז מדוע שוב נחשפים נתונים קשים על הפערים בין תוחלת החיים של הערבים והיהודים במדינה?

    מכון טאוב מפרסם היום (ג') את הדו"ח השנתי שסוקר את מצבה של ישראל בנושאי חברה וכלכלה. בין היתר מפרט הדו"ח גם את מצבה של מערכת הבריאות בישראל. הישראלים נחשבים לבריאים יחסית, כפי שמעידה תוחלת החיים הגבוהה במדינה, ובסקרים מתגלה בקרב הישראלים שביעות רצון רבה מהטיפול הרפואי שהם זוכים לו.

     

    המערכת לא ערוכה להתמודד עם תוחלת החיים שעולה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המערכת לא ערוכה להתמודד עם תוחלת החיים שעולה(צילום: shutterstock)

    לצד זאת, יש סימנים מדאיגים לכך שמערכת הבריאות עלולה להיקלע לקשיים. היא אינה ערוכה להתמודד עם העלייה המהירה בגיל האוכלוסייה ועם העלויות שמגמה זו צפויה להשית על מערכת הבריאות ועל המשק בכלל. בנוסף, הדו"ח עורך השוואה בין תוחלת החיים של יהודים לערבים ומפרט את הסיבות להבדלים בין שני המגזרים.

     

    עלייה בהוצאה הפרטית על בריאות – המטופלים רוצים לבחור מנתח

    על פי הדו"ח, ההוצאה על בריאות בישראל מצטמצמת ביחס למדינות אחרות, ונצפית מגמת צמיחה בהוצאה הפרטית על בריאות. ההוצאה על בריאות מסך כלל התוצרת הגולמית בישראל נותרה יציבה וסובבת בשני העשורים האחרונים סביב שבעה אחוזים - נתון הנמוך בכ-5.2% מהממוצע במדינות ה-OECD (המדינות המפותחות) וב-10% מבארצות הברית. על פי עורכי הדו"ח, מדאיגה יותר העובדה שההוצאה בישראל נותרת יציבה למרות הזדקנות האוכלוסייה ועליית מחירי הטיפולים הרפואיים לאורך השנים.

     

    גרף דו
     

     

     

    עוד עולה מהדו"ח כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהוצאה הפרטית על בריאות. אחת הסיבות לכך שמשקי בית בישראל מוציאים סכום גדול יותר על שירותי רפואה היא צמצום ההוצאה הציבורית על בריאות. 

     

    מעדיפים לבחור מי ינתח אותנו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מעדיפים לבחור מי ינתח אותנו(צילום: shutterstock)

    העלייה ניכרת בהתרחבות חלקם של הביטוחים הרפואיים הפרטיים - שהוכפל מאז תחילת המאה. על פי הדו"ח נראה שבמקרים רבים הלקוחות רוכשים כפל ביטוחים כדי לכסות שירותים שכבר היו זכאים להם, מבלי שיהיו מודעים לכך. אמנם יש תקנות בתחום שנועדו למנוע מצב זה, אך אכיפתן מסובכת בשל חוסר מודעות של הצרכנים, לצד חוסר עניין מצד המבטחים לציית להן.

     

     

    גרף דו

     

    בבתי החולים הציבוריים בישראל אי אפשר לבחור את הרופא המנתח, וזמני ההמתנה לפרוצדורות מסוימות או לפגישה עם רופא מומחה עשויים להיות ארוכים. על פי מחברי הדו"ח, האפשרות לבחור את הרופא המטפל ולקצר את משך ההמתנה לטיפול הן הסיבות המרכזיות לרכישת ביטוחי בריאות פרטיים. פחות משליש מהמשתמשים בשירותי רפואה פרטיים עושים זאת כדי לקבל טיפול שאינו ניתן במערכת הציבורית. 

     

    גרף דו

    תוחלת החיים של ערבים נמוכה בהשוואה ליהודים

    תוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית נמוכה יותר מהנתון בקרב האוכלוסייה היהודית, וגם מתוחלת החיים הממוצעת ב-23 המדינות המפותחות. אף על פי שתוחלת החיים בשני המגזרים עלתה עם השנים, בקרב נשים הפער בין ערביות ליהודיות נותר כ-4 שנים, ובקרב גברים הוא אף גדל מ-5.1 שנים בשנת 1996 ל-4 שנים ב-2015. יחד עם זאת, תוחלת החיים של ערבים בישראל ב-2015 הייתה גבוהה יותר מאשר בכל המדינות המוסלמיות, לרבות מדינות עשירות כמו קטאר, איחוד האמירויות ובחריין.

     

    אחד מגורמי התחלואה המובילים. סוכרת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אחד מגורמי התחלואה המובילים. סוכרת(צילום: shutterstock)

    יש הבדלים גם בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים, אולם הפער הזה הצטמצם לאורך הזמן: תמותת התינוקות הצטמצמה ב-7.3 מקרי מוות לאלף תינוקות במגזר הערבי וב-8.2 במגזר היהודי. למרות צמצום הפער מדד תמותת התינוקות במגזר הערבי כיום גבוה פי שלושה מאשר במגזר היהודי. חלק גדול מהפער מוסבר בריבוי מומים מולדים באוכלוסייה הערבית – לעיתים בשל סיבות תרבותיות כמו נישואי קרובים.

     

    על פי הדו"ח ההפרשים בתוחלת החיים בין המגזרים אינם נובעים מתמותת תינוקות בלבד אלא מסיבות נוספות כמו תאונות וסוכרת. סוכרת היא אחד מגורמי התחלואה המובילים בישראל, ונטל התחלואה שהיא גורמת גדל בקצב מהיר בהרבה מאשר באירופה. חלקם של הערבים החולים בסוכרת גבוה מאוד כמעט בכל קבוצות הגיל. כמעט בכל הגילאים אחוז החולות הערביות גדול מאחוז החולים, ופער התחלואה בין ערביות ליהודיות גדול במיוחד.

     

    המעמד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הערבית בישראל נמוך יותר בממוצע מאשר באוכלוסייה היהודית. שיעור האקדמאים הערבים נמוך כמעט בחצי משיעורם בקרב יהודים (19 אחוזים לעומת 41 אחוזים) וההכנסה נטו של משקי הבית נמוכה יותר (9674 שקל לעומת 16,539 שקל). ברחבי העולם נמצא קשר בין מעמד חברתי-כלכלי גבוה לבריאות טובה יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים