שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טעם חייתי: הדיאטנית של הפילים והטיגריסים בספארי
    מה אוכל קוף שצריך דיאטה? איזה קינוח אוהב הפיל ומה עושים כשאי אפשר להביא לדוב הנמלים מנה יומית של 30 אלף נמלים? שלומית שרון, התזונאית של הספארי ברמת גן, בונה את התפריטים של החיות

     

    צילום: תומריקו עריכה: רחל קרחי

    צילום: תומריקו עריכה: רחל קרחי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    (כתבת: גיל קורוטקי, צלם: תומריקו, עורכת: רחל קרחי)

     

    "מה אני עושה עכשיו? אני מפנקת ג'ירפה", עונה לי שלומית שרון, התזונאית של הספארי ברמת גן, עם חיוך גדול בעודה מגישה עלים ירוקים וגדולים אל עבר הלשון המושטת של היצור הגבוה.

    דקלה הג'ירפה נראית כמעריכה את צ'ופר הצהריים הבלתי צפוי וחוטפת מידה את העלים בתאווה.

     

    " זה מעין חטיף ביניים", מסבירה לנו שרון. "האוכל הרגיל שלהן, תלוי בגובה כי בטבע הן אוכלות בגובה וחשוב לנו להגיש להם אותו באופן שהכי קרוב לצורה הטבעית בה הן אוכלות. שזה לא פשוט יוגש להן, שהן יצטרכו להשקיע יותר. אחד האתגרים בגידול של בעלי חיים בגני חיות הוא לאפשר להם להתנהג כמה שיותר טבעי. ואם אנחנו שותלים עצים בחצר כדי שהג'ירפות יוכלו לאכול עלים טריים מהעץ, זה סבבה, אבל בשלב מסוים העצים פשוט יגמרו".

     

     (צילום: ארז ארליכמן) (צילום: ארז ארליכמן)
    (צילום: ארז ארליכמן)

     

    שרון, שעובדת בספארי כבר 14 שנה התחילה בתור מדריכה של הסיורים. לאחר שסיימה את לימודיה בפקולטה לחקלאות. בחוג לבעלי חיים קיבלה את ההזדמנות להתעסק עם התזונה של חיות הבר בספארי, תחום שרק בודדים בארץ מתעסקים בו.

     

    "התמחיתי בתחום של מעלי גירה וכשהתחלתי כאן הייתי די בשוק כי זה חיות בר. אף אחד לא באמת יודע מה הטיגריס אוכל בטבע ומה ההרכב שהוא מקבל או איזה עלים הג'ירפה אוכלת ומה בעצם צריך. התחלתי לחקור והבנתי שאני לא לבד בעולם ושיש מחקרים שנעשים בטבע על ידי מעקב אחרי בעלי חיים בטבע ומתוך ההרכב של האוכל שהם אוכלים אנחנו צריכים לדעת למה לכוון"

     

     (צילום: ארז ארליכמן) (צילום: ארז ארליכמן)
    (צילום: ארז ארליכמן)

     

    איך בעצם בונים לבעל חיים תפריט?

     

    "קודם כל, מתחילים מבעל חיים דומה מבחינה פיזיולוגית. למשל אם אני בונה תפריט לפיל אני יודעת שמערכת העיכול שלו מזכירה באופן מסוים מערכת עיכול של סוס. מאוד חשובה העבודה עם הצוות של המטפלים, כי אני בן אדם אחד ולא מגיעה לראות כל יום את כל בעלי החיים לפעמים אפילו לא פעם בחודש.

     

    התחום בגני חיות אחרים בעולם מחולק, זאת אומרת שיש כמה אנשים שאחראים על התזונה של בעלי חיים ממינים שונים. אני למשל פחות חזקה בזוחלים ועופות, אז אני מתייעצת המון עם אנשי מקצוע שמבינים בתחום".

     

    יש תפריטים שמותאמים אישית לבעל החיים? לא רק לפי המין שלו?

     

    "אם זה למשל בעל חיים זקן שקשה לו לאכול או למשל, שינוי בתפריט של בעל חיים שנמצא בהיריון. מותק הפיל הוא פיל מבוגר בן 58 וראינו שהוא ירד במשקל בצורה משמעותית, סובל מעצירויות והוא נשכב על הצד כי כואבת לו הבטן.

     

    מבדיקה של הצואה של מותק ראינו שהסיבים של החציר מאוד מאוד ארוכים, שזה אומר שהוא לא מצליח ללעוס כמו שצריך. אצל פילים ישנה תופעה ייחודית שיש להם סטים של ארבע שיניים טוחנות שמתחלפות במהלך החיים.

     

    כשמתחלף הסט האחרון, השיניים נשחקות לאט לאט והיעילות של האכילה הולכת ופוחתת, בגלל זה הרבה פילים בטבע מתים מרעב. המליצו לנו להגיש למותק את המזון "לעוס", כלומר לחתוך אותו לגודל כזה שהוא לא יצרך לעשות פעולה מסיבית עם השיניים".

     

     (צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג) (צילום: טיבור יגר, ספארי ר
    (צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג)

    מאיפה אתם מביאים את המזון שאתם נותנים לחיות?

     

    "אנחנו נותנים לבעלי החים שלנו מזון שהוא מסחרי, שמכינים אותו כמו המזון המעובד שלנו. פירות וירקות שאנחנו אוכלים שעברו השבחה גנטית ולכן מכילים הרבה פחות סיבים והרבה פחות חלבון. אני מאמינה, שאצל בעלי חיים שגדלים דורות על גבי דורות בגני חיות,  יש איזו התאמה מסוימת למזונות האלה, כי הם חיים פה טוב. אבל זה מאוד שונה ממה שהם אוכלים בטבע.

     

    את המסה העיקרית של הפירות והירקות אנחנו מקבלים מהשוק, תרומות של מעשרות. על פי החוקים של היהדות בעבר כשבית המקדש היה קיים היו מפרישים אותם בשביל הכהנים והלוויים. אנחנו מקבלים את זה מטעמי כשרות. זה משהו שהוא פסול למאכל אדם, לא בגלל שהוא לא טוב או לא איכותי. אנחנו הרבה פעמים מקבלים כאן פירות וירקות שהם מדהימים. יכולים לקנות קילוגרם דובדבנים ב-50 שקל וכאן זה מגיע בתור תרומה והולך לקופים.

     

    לאוכלי בשר, אנחנו מקבלים בשר שנפסל למאכל אדם. שוב, לא כי הוא לא טוב, אלא כי התקנות של משרד הבריאות הן מאוד מאוד קפדניות. בעלי חיים הם קצת פחות רגישים. הרבה פעמים מה שווטרינר יאשר לצבוע או לזאב, לא יהיה טוב למאכל של טיגריס או של נמר".

     

     (צילום: ארז ארליכמן) (צילום: ארז ארליכמן)
    (צילום: ארז ארליכמן)

     

    ואיך באמת מחקים את כל מה שהם מקבלים בטבע?

     

    "אפשר לראות את זה למשל אצל דובי נמלים. האנטומיה שלהם היא מאוד מעניינת. הפה שלהם הוא כמו צינור ארוך עם לשון שיכולה להגיע לאורך של 30 סנטימטרים ובעזרת הלשון שלהם שהיא דביקה, הם תופסים נמלים וטרמיטים וזה מה שהם אוכלים בטבע. עכשיו, דוב נמלים אוכל משהו כמו 30 אלף נמלים ביום. אין לנו את היכולת פיזית לאסוף כמות כזו, אז אנחנו מכינים להם דייסה שמבחינת ההרכב התזונתי שלה היא שוות ערך פחות או יותר.

     

    יש בה בשר אדום מאוד עשיר וביצה קשה, תפוחים, בננות, פפאיה, אגס, קוואקר ודבש. טוחנים בבלנדר למרקם שהוא כמו חומוס, מערבבים ומגישים להם בקערה והם מלקקים את זה בעזרת הלשון. הם די מרוצים מהעניין למען האמת".

     

     (צילום: ארז ארליכמן) (צילום: ארז ארליכמן)
    (צילום: ארז ארליכמן)

     

    גם בגני חיות יש מגיפה של השמנה כמו אצל בני אדם? איך מתמודדים עם זה?

     

    "אני לא יודעת אם נכון לקרוא להשמנה בגני חיות מגיפה, אבל לבעלי חיים חיים בגני חיות יש נטייה להשמין. הם הרבה פחות פעילים, הרבה יותר קל להם להשיג את המזון שלהם ואין סטרס גבוה. לא רבים על אוכל. ראינו למשל שהלמורים הם טיפה יותר מלאים ממה שזה אמור להיות. זה בסדר גמור. יש איזשהו טווח. אנחנו לא חייבים להיות מדויקים. חשוב לנו שהם ירגישו בטוב.

     

    אני לא אעשה להם דיאטה מאוד חמורה ואוריד להם את כל הפירות כי זה הכיף שלהם. הם נמצאים כל יום באותו מקום, עושים את אותו הדבר, החיים שלהם סך הכל די שגרתיים, ואוכל הוא חלק מאוד משמעותי ובא לנו שהם יאכלו טוב ושיהיה להם נעים. לא באופן שיסכן את הבריאות שלהם. אז קודם כל התחלנו להקפיד על כמויות. לשקול את המנה שלהם.

     

    לא שינינו בהרבה את ההרכב, פשוט דאגנו שהכמות תהיה קבועה כל יום. וברגע שאוכלים מסודר ומקפידים על איזשהי שיגרה, זה כבר עוזר לרדת במשקל. מעבר לזה ירדנו בצורה די משמעותית בכמות הפירות שהם מקבלים. בעבר הם היו מקבלים אך ורק פירות".

     

     (צילום: שי בן נפתלי, ספארי ר"ג) (צילום: שי בן נפתלי, ספארי ר
    (צילום: שי בן נפתלי, ספארי ר"ג)

     

    מה עם האכלות של מבקרים? מותר לנו?

     

    "אנחנו דואגים לחיות שלנו כמו שצריך. אנחנו לא מאפשרים לקהל להאכיל את בעלי החיים מכמה סיבות. קודם כל ברגע שקהל נותן אוכל אין לנו שום ביקורת על מה שהם אוכלים. אנשים באים ונותנים בתום לב פיתות או במבה או ביסלי, כי לחיות נחמד ונעים וזה ממש לא דומה למה שהם מקבלים בטבע.

     

    המטרה שלנו היא לשמור על התזונה שלהם כמה שיותר טבעית ונכונה. מעבר לזה הדברים האלה יכולים לגרום למריבות. אם אנחנו נותנים את הצ'ופרים אנחנו מפזרים אותם באופן שווה ודואגים שכולם יקבלו. אם בן אדם זורק פרי אחד לחצר מתוך כוונה טובה, הפרט הדומיננטי הוא זה שיתפוס ויאכל. אני מבינה את הצורך הזה כי זה יותר קשר וזה כמו שאנחנו אוהבים לבשל ולארח אבל צריך לחשוב על טובת בעל החיים".

     

    יש מזון מסוים שמקבלים פה ומגעיל אותך נניח?

     

    "אין לי אפילו בעיה עם ג'וקים וזחלים. לא נעים לי להגיד, אבל קצת מגעיל אותי עגבניות. אם אני צריכה לחתוך סלט זה רק עם כפפות ובחיים לא עם ידיים חשופות".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טעם חייתי: הדיאטנית של הפילים והטיגריסים בספארי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים