כך הושגו ההבנות לשקט בעזה

ההודעות של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, כאילו הושגה הפסקת אש בינם לבין ישראל, אינן נכונות. הן נועדו ליצור רושם כאילו בחילופי האש אתמול והלילה הושג תיקו בין הארגונים הפלסטינים לבין צה"ל וכאילן הארגונים הפלסטינים הצליחו להשיג מצב של הרתעה הדדית, שבו צה"ל נאלץ לשנות את דפוס הפעילות שלו כתוצאה מהאש על יישובי הנגב המערבי.

מה שהושג בסך הכול לפנות בוקר אלו הבנות בין שני הארגונים הפלסטינים לבין אנשי המודיעין המצרי. הפלסטינים התחייבו להפסיק חד-צדדית את האש בתקווה שישראל תפעל על פי העיקרון "שקט יענה בשקט". הסיפור מאחורי ההבנות הללו מרתק, והוא  מסביר את אירועי היממה האחרונה.

נזק בבית באשכול מירי לפנות בוקר(צילום: בראל אפרים)

נזק במגרש כדורגל בנתיבות מירי בלילה(צילום: אביחי מרציאנו, רדיו דרום)

השתלשלות האירועים נראית כזו: הג'יהאד האיסלאמי פתח בבוקר בירי פצמ"רים לישראל. חמאס, שחשש שיוקרתו תיפגע, הצטרף לירי אחרי שצה"ל תקף פעם ראשונה ברצועה. אחר הצהריים, כשנמשכו חילופי האש, הוריד צה"ל את עוצמת התגובה ועבר לירי טנקים. המצרים ראו בכך הזדמנות והציעו להנהגות החמאס והג'יהאד, שאיתם הם בקשר רצוף, להפסיק את האש.

נראה כי קציני המודיעין המצרים אמרו לבני שיחם מעזה, שלישראל יש מדיניות קבועה שלפיה אם הפלסטינים לא יורים, ואינם מנסים לחדור לשטח ישראל, אז ישראל לא תיזום מצידה עימותים באש. זה קרה כאמור לפנות ערב, אבל חמאס והג'יהאד, אחרי התייעצויות ביניהם, הודיעו למצרים שהם דורשים הודעה מפורשת של ישראל ושל צה"ל על הפסקת האש. הודעה כזאת דרושה להם כדי להציג לקהלים שלהם כאילו נוצר מצב חדש, הרתעה הדדית, "שווים מול שווים". מראית העין הזאת נועדה לחפות על כישלונותיהם בשבועות האחרונים ב"צעדות השיבה" ובמתקפה של חוליות טרור על הגדר.

כואב אבל נסבל

המצרים לא קיבלו את הסכמת ישראל למה שחמאס דרש. לקהיר יש עניין כפול למנוע הסלמה ברצועה: הראשון - לאפשר להילחם בדאעש בסיני, בעוד חמאס מרסן את פעילי דאעש ברצועה המכונים "סוררים", לעזור לחבריהם בסיני. האינטרס השני של המצרים הוא להוכיח שיש להם השפעה ברצועה, ועל ידי כך לזכות ביוקרה בעולם הערבי ובזירה הבינלאומית.

בירושלים, כאמור, סירבו לשחק את המשחק והודיעו למצרים שישראל לא תגיע לשום הסכמות עם חמאס ועם הג'יהאד האיסלאמי כל עוד הם יורים. רק אם יושג שקט, ישראל תפסיק לתקוף ברצועה. הארגונים הפלסטינים הגיבו בזעם, שיגרו בערב וגם בלילה עשרות פצמ"רים ורקטות וטרטרו את תושבי עוטף עזה לממ"דים. רקטה מתוצרת איראן התפוצצה במגרש כדורגל בנתיבות, רקטה נוספת פגעה במחסן בית באשכול. אבל רוב הירי יורט על-ידי כיפת ברזל.

צה"ל, בהתאם לתוכניות המוכנות מראש שכבר הוצגו לקבינט, הרים את רף התגובה ולפנות בוקר תקף עשרות מטרות בשטח הרצועה. התקיפה בלילה, כמו הקודמת שהייתה באמצע היום, כוונה בינתיים רק נגד מטרות צבאיות של חמאס והג'יהאד האסלאמי. זאת על מנת לתת אפשרות לארגוני הטרור להפסיק את האש מבלי לספוג אבידות.

בצה"ל יודעים מצוין כי לחמאס ולג'יהאד האסלאמי יש תרגולת קבועה: ברגע שהם יוזמים פתיחה באש הם מוציאים את אנשיהם ממתקנים וממפקדות בידיעה ברורה שצה"ל יפגע בהם. לכן גם יכול היה צה"ל לתקוף מתקנים ומפקדות חשובים של שני הארגונים, בידיעה ברורה שלא יהיו נפגעים ושהוא לא מכריח את הפלסטינים להסלים את האש. התגובה הייתה כואבת אבל נסבלת מבחינתם של הפלסטינים, כי לא היו להם אבידות. ואז, סביב 1 בלילה, הודיעו למצרים שהם מוכנים להפסיק חד צדדית את האש בהנחה שישראל תמשיך לנקוט במדיניות של שקט יענה בשקט. המצרים מסרו זאת לישראל - ואז הורה צה"ל לקיים הבוקר לימודים כסדרם ברצועת עזה.

הירי שבא אחרי 1 בלילה היה של ארגונים קטנים המכונים "סוררים". בחמאס עשו בשעות שחלפו מאז מאמצים למנוע מהם להמשיך ולירות. 

צה"ל דורש פעולות להקלה על תושבי עזה

השתלשלות הדברים גם בתחום הצבאי וגם בתחום המגעים שמאחורי הקלעים, בין המצרים לפלסטינים, הוא פרי תכנון צה"לי שהקבינט הישראלי קיבל אותו. על פי תוכנית זו, ירי לעבר שטח ישראל ייענה בתגובות של חיל האוויר וכוחות היבשה והים של צה"ל, שהנזק שיסבו לחמאס ולג'יהאד ילך ויעצים, בשלבים. צה"ל הגיע למסקנה שבמלחמה בארגוני טרור, הוא צריך לשמור לעצמו את היכולת להסלים את התגובה במדרגות, כדי שלא ייאלץ כתוצאה מכל סבב חילופי אש, להיכנס למבצע נוסף ברצועה.

גם בדרג המדיני סבורים שאין לנו מה לחפש ברצועה ובוודאי שאיננו רוצים לשלוט בה ולקבל אחריות לשני מיליון תושבים. אבל בירושלים הגיעו להחלטה שאם בכל זאת צה"ל ייאלץ להיכנס לרצועה – שלטון חמאס יחדל להתקיים. על כל המשמעויות הנובעות מכך.

לישראל אין כרגע תחליף טוב לשלטון חמאס ברצועה, כיוון שאין מי שייקח שם את השלטון, ואנרכיה ברצועה רק עלולה להתפוצץ לישראל בפנים. לכן, נזהר צה"ל שלא להפעיל את כל עוצמתו ולגרום את כל הנזק שהוא יכול לגרום כבר במכות הראשונות. צה"ל קבע לעצמו "מדרגות הסלמה" שאותן הוא מפעיל במינון מדויק ככל האפשר במטרה לאפשר לארגונים הפלסטיניים לצאת מההסלמה בלי להודות בכישלון.

טיל יירוט של כיפת ברזל, אתמול ליד אשקלון(צילום: AFP)

(צילום: דובר צה"ל)

זה בדיוק מה שקרה אתמול והלילה. אחרי המכה השנייה שצה"ל הנחית על מתקני החמאס והג'יהאד האסלאמי, העזתים הבינו ששום דבר טוב לא יצא להם מהמשך הירי, והפסיקו. לפני כן הם הודיעו למצרים שהם מפסיקים בידיעה ברורה שהמצרים יודיעו את זה לישראל.

אבל הרגיעה שהשתררה הבוקר עדיין שבירה, ואסור לפי שעה להיכנס לשאננות. צה"ל שיקם את ההרתעה אבל כבר ראינו שלעיתים קרובות הפלסטינים ברצועה פועלים גם למרות שההרתעה הצבאית קיימת ושבירה. לכן צה"ל ממשיך לדרוש, ובתמיכת שר הביטחון, שישראל תנקוט פעולה אקטיבית יותר לשיקום מצבם ההומניטרי של תושבי הרצועה. הם זקוקים למים נקיים, לחשמל, לשירותי בריאות וביוב. והם זקוקים להפוגה מהלחץ שהם נמצאים בו באורך בלתי פוסק, ממש כמו תושבי עוטף עזה.

לכן, בנוסף לסיוע הכלכלי דרושה ברצועת עזה הסדרה פוליטית ארוכת טווח, שבמסגרתה לא יוכלו חמאס והג'יהאד האיסלאמי להתעצם צבאית. זה לא הרבה אבל זה גם לא מעט, ואסור לחכות שהמצרים ישיגו זאת. מצרים פועלת לאט, כפי שראינו ב"צוק איתן". צריך לרתום גורמים נוספים שישיגו הסדרה כזאת ושיקום כלכלי בסיסי של הרצועה.