המורים שמגדירים מחדש למידה משמעותית

*התכנים במדור זה מוגשים בשיתוף עם המוסדות האקדמיים המציגים

דור ה-Y רגיל לתקשר דרך מסכים, אימוג'ים וקיצורים - כיאה למי שנולדו לתוך המהפכה הטכנולוגית וצמחו במקביל לשינויים היומיומיים שהיא עוברת. בבית הספר הם פוגשים מורים ובוגרי הוראה שמרביתם גדל עוד בדור ה-X והמרחב הלימודי נראה, על פניו, כקווים מקבילים המתקשים להיפגש. על הפער הזה מגשרת ההכרה כי הלמידה, הן עבור התלמידים והן עבור המורים, צריכה גם היא להשתנות. והכוונה לא רק לקום מהכיסא, אלא גם לצאת מהכיתה.

לפני כמה שנים הכריז משרד החינוך על מעבר ללמידה משמעותית. העיקרון המנחה מתבסס על הקביעה לפיה תהליכי הלמידה מערבים אלמנטים חווייתיים, רגשיים, אותנטיים ואקטואליים לעולמו הפנימי של הלומד, המגבירים את תוצרי הלמידה, ההנעה והסיפוק.

המכללה האקדמית אחוה לקחה את זה צעד אחד נוסף קדימה ופתחה בשלל תכניות לימודי הוראה חדשניות וייחודיות, המתאימות לצרכים המשתנים של דור העתיד ולטכנולוגיות עדכניות.

כלי טכנולוגי-פדגוגי(מרכז הסימולציה: שלומי אבוטבול)

הכלים של העתיד

דגש מיוחד הושם על 'למידה מבוססת פרויקטים' (PBL), גישה ייחודית המעבירה אחריות על הלמידה לתלמיד, לצד מתן אוטונומיה למורה/גננת והתייחסות אליהם כאל מעצבי תכניות לימודים.

כך, לדוגמה, נבנה מחדש קורס 'משחק בקרב תינוקות ופעוטות בגן' המשלב עשיה ולתוכו שולבה המעורבות החברתית של הסטודנטים. מעבר לעבודה המעשית בשטח, שהינה חלק מהלימודים בתואר, במסגרת הקורס, נפגשו הלומדים לכמה שעות בכל שבוע עם ילדים בעלי קשיים בתחום הרגשי-חברתי. כל סטודנט היווה דמות משמעותית עבור הילד והתחבר אליו ברמה הפרטנית והרגשית. לאחר מכן נפגשים הסטודנטים לשיעורים קבוצתיים בהם דנים בהצלחות ובשינויים שהתרחשו בהתפתחות הילד, כמו גם בדילמות ובקשיים עימם התמודדו.

"בעידן הטכנולוגי והדיגיטלי הכל קורה בשניות, ואילו בקורס הזה מתמודדים הסטודנטים עם תהליך ארוך שרק בסופו ישנה תוצאה", מסבירה ד"ר מיכל גטניו-קאלוש, מדריכה פדגוגית ומרצה במסלול לגיל הרך, ומי שהייתה בצוות שהוביל את הטמעת הגישה במכללה. "הרעיון הוא שסטודנטים לחינוך יחוו למידה מבוססת פרויקטים, וכאשר יעבדו בבתי הספר ובגנים, יוכלו ליישם את עקרונות המודל. אני מאמינה שכל סטודנט בקורס שהצליח לגעת בנפשו של הילד, השפיע על עולם ומלואו, ובמקביל הרוויח למידה יישומית ומשמעותית של הסוגיות השונות בקורס, וזאת בעייני בשורה חשובה מאוד".

חושבים מחוץ לקופסה: פרחי הוראה במכללת אחוה(צילום: יח"צ)

תכנית לימודים מבוססת פרויקטים משמשת חלופה ללמידה המסורתית. הלמידה דינמית ומשמעותית וכרוכה בהתמודדות עם בעיות מ'העולם האמיתי'. מחקרים מראים שהלמידה הפעילה מובילה להפנמה של הנושאים הנחקרים הרבה יותר מלמידה שבמרכזה עומדים ספרי לימוד. באופן כזה המעורבות והמוטיבציה של התלמידים בתהליך גדלות, וכך גם ההישגים.

הכל תלוי BE

ההכשרה באמצעות סימולציה הפכה בשנים האחרונות למגמה גוברת והולכת במגוון תחומים בארץ ובעולם. השימוש בסימולציה כולל הדמיה של תרחיש המתאר מציאות שבה נדרשת תגובה בזמן אמת למקרה כלשהו בתחום הדעת. ההתנסות בסימולציה כוללת גם תחקיר רפלקטיבי קבוצתי ואישי המאפשר לשחקנים ולצופים לפתח מיומנויות וכלים רלבנטיים לתחום הדעת ולתרחיש המוצג.

מרכז הסימולציה במכללה האקדמית אחוה מאפשר תהליכי למידה-הוראה בסביבה עתירת טכנולוגיות מתקדמות. המרכז, הנקרא 'BE', מסמן את השילוב המאוזן בין הידע הדיסציפלינארי והממד הבינאישי. "חדר הסימולציה הוא כלי טכנולוגי-פדגוגי עבור סטודנטים וסטאז'רים שלכל אחד מהם מותאמת סדנה ייחודית לפי הצרכים העולים מהשטח", אומרת ד"ר אורנה לוין, מרצה בכירה בחוג לספרות בבית הספר לחינוך והמנהלת האקדמית של מרכז הסימולציה.

"הסדנה כוללת בחינת סיטואציות מהשטח בתנאי מעבדה, כתיבת תסריט דינאמי שמתאר קונפליקט שעלה מתוך ההכשרה המקצועית, סטודנט מתנדב שנכנס לחדר יחד עם שחקן ובמשך 5 דקות הם יוצרים סיטואציה המדגימה את החוויה הלא פשוטה בעוד המתנסה בוחן את היכולת שלו להתמודד איתו ולפתור אותו. לאחר מכן מתקיים תחקיר מאפשר ללומד לדבר על זה, להכיר טוב יותר את עצמו ואת הצד המקצועי, כשהמהות היא להפוך ידע קוגניטיבי לביצועי. להבין איך מתנהלים בפועל מהראש ולא מהבטן".

למידה מבוססת פרויקטים(שלומי אבוטבול)

לדבריה של ד"ר לוין, מטרות המרכז הן בין היתר, להשתמש בסימולציות ככלי פדגוגי מרכזי בהכשרת מורים, בפיתוח מקצועי של מורים ובעלי תפקידים, כך שיהוו מודל שניתן ליישמו גם במוסדות החינוך, לרבות בתי ספר וגני ילדים, "הדגש העיקרי הוא על מתן כלים יישומיים לשטח לפי מסלול ההכשרה של הסטודנט על-ידי פיתוח מיומנויות תקשורת שמקדמות במקביל את הפיתוח המקצועי שלו ברמה מודעת וטובה. במקום איך להתנהל מתנסים בהתנהלות עצמה".

הכל בראש

דוגמה נוספת ללמידה משמעותית מבוססת חדשנות וייחודיות ניתן למצוא בקורס נוירו-בלשנות הנלמד כחלק מלימודי התואר להוראת אנגלית, שקם במטרה להסביר כיצד המוח רוכש, לומד, מבין ומייצר שפה ותקשורת, ומה קורה מבחינת עיבוד שפה כאשר אזורים או פונקציות מסוימות של המוח נפגעות. במהלך הקורס, נחשפים הסטודנטים למחקרים העדכניים ביותר בתחום הנוירו-בלשנות, ומושם דגש על הבסיס הביולוגי (מבנה ותפקוד המוח) המאפשר לנו לעבד ולרכוש שפות שונות.

"הבנה של תפקוד המוח ותהליכים קוגניטיביים בסיסיים הנחוצים לעיבוד ולמידת שפה זרה, מקדמים למידה דיפרנציאלית ומהווים בסיס לבניית תכניות התערבות לתלמידים המתקשים בבתי הספר", מסבירה ד"ר יוליה מוצ'ניק-רוזנוב מרצה לנויו-בלשנות וחקר השיח במחלקה לאנגלית במכללת אחוה, "ההבנה כיצד המוח עובד בזמן למידת שפה, עוזרת לפרחי הוראה ללמד בצורה יעילה יותר. בנוסף, הקורס הינו פרקטי ומועבר בשילוב למידה מבוססת פרויקט והרצאות פרונטליות - הנחשבים כאחת מהשיטות היעילות והידידותיות ביותר מבחינת מדעי העצב.

מנקודת מבט של מדעי העצב, הקורס דן בסוגיות כמו, למה אנחנו מדברים עם מבטא בשפה זרה והיכן שפת אם, שפה שנייה ושפה זרה מאוחסנות במוח? איפה אוצר המילים שלנו 'חי' במוח ולמה כל-כך קשה לנו לשלוף את המילה המתאימה ביותר? למה קורות פליטות פה ועל איזה תהליכים במוח זה מעיד? כיצד המוח מזהה ותופס מילים שאנחנו שומעים? למה חשוב לחוות חוויות לימודיות חיוביות, מבחינה נוירולוגית? ועוד.

"הסטודנטים לוקחים את התובנות של מדעי העצב שלמדו במהלך הקורס בעזרתן הם בונים פעילות המבוססת על למידה בשטח", אומרת ד"ר מוצ'ניק-רוזנוב. "הם חווים זאת על עצמם ומאוחר יותר משלבים זאת בכיתה. השיטה מאפשרת לסטודנטים להתנסות בעצמם בשיטת הלימוד אשר יישמו בעתיד".

ד"ר ראיסה גוברמן, דיקן בית הספר לחינוך במכללה האקדמית אחוה, מוסיפה ואומרת כי ממצאי המחקר והתובנה ששיטות ההוראה במאה ה-21 תהיינה שונות מאלה של המאה הקודמת, מעלים את החשיבות הרבה של חשיפת פרחי הוראה ומורים בפועל למגוון שיטות אותן ניתן ליישם בהוראה, "בשיעורים שלנו אנחנו עוסקים יותר ויותר בשאלה: 'כיצד ניתן להביא טכנולוגיות הוראה חדשניות לכיתת הלימוד על מנת לשפר את איכות ההוראה, את איכות הלמידה ואת ההישגים? והתשובה היא חשיבה מחוץ לקופסה בכל הנוגע ליצירת קורסים משמעותיים וחדשניים המשפרים לאין שיעור את תהליכי ההכשרה של הסטודנטים שלנו".

"העיקר בלמידה מחוץ לקופסה הוא לא התוצר, אלא התהליך, הדרך שאותה עוברים הלומדים. החוויה של המחנך ומעמדו משתנים על פי שיטה זו. הוא פועל באופן עצמאי ומעצב תכניות לימודים בהתאם לעניינו ולעניין של התלמידים", מסכמת ד"ר אתי גרובגלד מנכ"לית המכללה. "במכללה אנחנו מכשירים, בין השאר, מחנכים לעתיד ולכן חשוב לנו לעודד בניית מודלים חדשים להוראה ולמידה משמעותית בעזרת הסגל האקדמי. אנו מאמינים שהוראה חדשנית זו תוביל להעלאת ההישגים והמוטיבציה של הדור הצעיר".

ב-20.6 תקיים המכללה האקדמית אחוה יום עיון ויום פתוח בסימן יזמות בחינוך.