איסלנד: 191 לווייתנים על הכוונת
בעוד מספר ימים, אחרי שנתיים של הפסקה בציד הלווייתנים, איסלנד תחדש את מסעות הקטל בצפון האוקיינוס האטלנטי. מה אפשר לעשות כדי לעצור את זה?
בקיץ 2015 יצאה קבוצת תיירים אמריקאים לשיט צפייה בלווייתנים במפרץ פקספלוי הסמוך לרייקיאוויק בירת איסלנד. התיירים שילמו סכום נכבד כדי לצפות בלווייתנים, אבל במקום לראות יונקים ימיים גדולים ומלאי חן ששוחים במים הקרים, פגשו התיירים ספינת ציד כשלירכתיה קשור לווייתן מצוי מדמם שניצוד במפרץ.
אחד התיירים, טימותי בייקר, צילם את המראה המחריד ופרסם אותו מיד ברשתות החברתיות. אבל למרות המחאות והפרסומים באתרים שונים שום דבר ממשי לא נעשה בכדי למנוע אירועים כאלו לקרות.
חוזרים לצוד
אחרי שנתיים של הפסקה בציד הלוויתן המצוי (Fin whale), בתחילת יוני תחזור איסלנד לצוד אותם. מכסת הציד שאליה שואפים האיסלנדים ב-2018 גדולה במיוחד ותגיע ל-191 לווייתנים מצויים.
על היעד החדש הזה הכריז בחודש שעבר כריסטיאן לופטסון, הבעלים והמנכ"ל של חברת קוואלור (hvalur hf) האיסלנדית שפרוש שמה הוא "לווייתנים בע"מ".
קוואלור היא החברה היחידה באיסלנד שמתמחה בציד הלווייתן המצוי, שמוגדר כמין בסכנת הכחדה ונמצא ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי (IUCN). איסלנד היא אחת משלוש מדינות בלבד (יפן, נורבגיה ואיסלנד) המרשות לעצמן לפעול בניגוד לאמנה הבינלאומית של ה-IWC (international whailing commity) שאוסרת על צייד לווייתנים.
איסלנד אמנם חתומה על האמנה הזאת, אך נוטלת את החוק לידיה בעניין זה וסוחרת בבשר לווייתנים בניגוד גם לאמנת CITES שאוסרת על סחר בבעלי חיים.
100 ימים של ציד
איסלנד משווקת את כל בשר הלווייתן המצוי הניצוד במימיה ליפן, המדינה היחידה שבה יש ביקוש מסוים לבשר הלווייתן המצוי. ב2016- וב-2017 לא ניצודו לווייתנים מצויים בסמוך לחופי איסלנד עקב הגבלות חמורות בתקני הבריאות שהציבה יפן על משלוחי בשר הלוויתן שהגיעו לנמליה.
אך השנה יפן הקלה את הסטנדרטים והחברה האיסלנדית תשלח שתי ספינות למסע ציד לווייתנים עקוב מדם שאמור להתחיל ב-10 ביוני ולהימשך כמאה ימים, זאת למרות המחאות הציבורית והסנקציות הרבות של מדינות כגון ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי שאוסרות על עגינת ספינות בנמליהן ומאלצות את חברת קוואלור להשקיע בפתרונות אחרים ויקרים כגון מעבר דרך הקוטב הצפוני או שיט ומעבר יבשתי דרך קנדה.
סביב לחופיה של איסלנד חיים כ-15 סוגים שונים של לווייתנים, אך רק שניהם מהם ניצודים שם: הלווייתן המצוי, שהוא היונק השני בגודלו בעולם אחרי הלויתן הכחול (ומגיע לאורך של 25-20 מטר ולמשקל של 70 טון) ומוגדר כמין בסכנת הכחדה; והלווייתן הגוץ (Minke) הקטן יחסית (10-9 מטרים ומשקל של 10 טון "בלבד"), שאמנם אינו מוגדר כמין בסכנת הכחדה, אבל בשנים האחרונות נצפה פחות ליד חופי איסלנד, זאת בגלל שינוי האקלים, שגרם ללווייתני הגוץ להגר לאזור צפוני יותר בסמוך לגרינלנד בחיפוש אחרי מזון.
ב-1982 הכריזה ה-WIC על איסור מוחלט על ציד לווייתנים. איסלנד ויפן ניסו לבקש היתר שיאפשר להן להמשיך לצוד לווייתנים למטרות מחקר שימומן ממכירת בשר הלווייתנים הניצודים לשוק היפני, אך הצעותיהן נדחו. איסלנד החליטה לצאת מההסכם ב-1992, אבל נאלצה לשוב אליו אחרי שהוכרזו עליה הגבלות סחר חמורות בתחום הדגה.
אף על פי ששבה להסכם, איסלנד החליטה שאיננה כפופה לאיסור ציד הלווייתנים הגורף והיא הקובעת לעצמה את המכסה המותרת. האיסלנדים טוענים שהם יודעים לווסת את משאב הדגה שלהם באופן הטוב ביותר ולטענתם הם צדים לווייתנים בצורה שאינה פוגעת באוכלוסייתם. בנוסף, הם טוענים שהלווייתן המצוי כלל אינו נמצא בסכנת הכחדה בחצי הכדור הצפוני אלא רק בחצי הכדור הדרומי.
ציד לווייתנים אינו כלכלי
באופן אירוני, עוגנות ספינות הציד של חברת קוואלור, לויתנים בע"מ בסמוך לסירות שמשיטות תיירים לצפייה לווייתנים באותו נמל קטן במרכז העיר (אגב, שתי ספינות של החברה הוטבעו על ידי פעילי סביבה המתנגדים לציד לווייתנים עוד בשנות ה-80).
לפי הדו"חות הכספיים קוואלור נמצאת בהפסדים כלכליים ונמצאת תחת ביקורת מתמשכת של ארגוני סביבה באיסלנד ומחוצה לה, ועדיין מתעקשת להמשיך בציד שלה על אף חוסר הכדאיות הכלכלית. לשם כך הם מגלים יצירתיות רבה בפיתוח שווקים ושימושים חדשים לשלל הציד שלהם.
לאחרונה, למשל, הצהירה החברה על שיתוף פעולה עם אוניברסיטת איסלנד לצורך פיתוח מוצרים רפואיים מאברי הלווייתן להתמודדות עם מחסור בברזל ותוספת ג'לטין.
ארגוני הסביבה טוענים שזו בסך הכול דרך פופוליסטית לנסות ולזכות באהדה לפעילות החברה על גב הלווייתנים שניצודים למאכל.
בעבר ניסתה קוואלור גם לשווק מזון לבעלי חיים ביפן ובירה מקומית באיסלנד המבוססים על בשר לווייתנים, אך מוצרים אלו נפסלו לשימוש. גם האמברגו על כניסת ספינות נושאות בשר לווייתן לנמלים באירופה אינו מרפה את ידי החברה.
האנגלים שהם הצרכנים החשובים למוצרי הדיג של איסלנד אינם מעוניינים לצרוך מוצרים איסלנדים אם הרג הלווייתנים ימשיך וגם בארה"ב יש התנגדות חריפה לציד מסוג זה.
האיסלנדים אוכלים לווייתנים?
בניגוד למה שנהוג לחשוב, לפני המאה ה-20 לא היתה מסורת של ציד לווייתנים באיסלנד. האיסלנדים היו ברובם חסרי כל וחיו בתנאי מחייה קשים, לא היו ברשותם ספינות גדולות דיין, חניתות או אמצעים אחרים לציד לווייתנים.
הסאגות האיסלנדיות לא מתארות ציד לווייתנים, אלא רק מריבות של משפחות של ויקינגים על בשר לווייתנים מתים שנסחפו לחוף ושסיפקו להם מזון לזמן רב. רק במאה ה-19 החלו ציידי הלווייתנים הנורבגיים להגיע לאזור איסלנד ומאז חוסלו כ-35 אלף לווייתנים במי איסלנד.
כשהחלה חברת קוואלור בציד מסחרי של לווייתנים מצויים ב-2006 היא הזרימה לשוק המקומי כמויות עצומות של בשר לווייתן . התוצאה? טונות רבות של בשר לווייתן מצוי נזרק לשווא לאשפה (80 אחוז מכלל הבשר שניצוד), משום שהאיסלנדים ברובם המכריע כלל אינם צורכים בשר לווייתן. מחקר שערכה חברת גאלופ מראה כי רק כ-3.7 אחוזים מתושבי איסלנד צורכים בשר לווייתן כמה פעמים בחודש. בקרב הדור הצעיר ההתנגדות לצריכת בשר לווייתן גבוהה במיוחד.
החברות שמתמחות בציד לווייתנים ניסו לשנות טקטיקה ולטעון שהן רק מנסה לענות על הביקוש של התיירים שרוצים לאכול שיפודי לווייתן במסעדות המקומיות, משום שהם סבורים (בטעות) שמדובר במסורת איסלנדית.
עם זאת, סקרים חדשים מראים כי רק 12 אחוז מהתיירים באיסלנד אכלו בשר לווייתן במהלך שהותם באי והמספרים נמצאים בירידה. ירידה זו קשורה גם לקמפיינים פרסומיים מוצלחים של ארגוני סביבה, שקוראים לתיירים לבחור במסעדות הנושאות בכניסה את מדבקת "Whale free" ושאינן מגישות בשר לווייתן.
שיוטי צפייה בלווייתנים
התיירות תופסת חלק נכבד מהתוצר הלאומי של איסלנד והיא גדלה בקצב מרשים מדי שנה. 20 אחוז מכל התיירים יוצאים במהלך שהותם באיסלנד לשיוטי צפייה בלווייתנים ובעונת הקיץ הקרובה הציפייה היא שלפחות 400 אלף תיירים יצאו לשיוטים כאלו.
שיוטי הצפייה בלווייתנים מהווים אפוא מקור פרנסה חשוב באיסלנד ומחזות זוועה של לווייתנים שחוטים במים עלולים להזיק מאוד לכלכלת התיירות. לפגיעה פוטנציאלית זו יש להוסיף את העלות של הסנקציות הכלכליות הננקטות כנגד איסלנד כמחאה על הציד.
מחקר מ-2014 מצא כי 9 מתוך 10 אנגלים וגרמנים מתנגדים לציד לווייתנים באיסלנד ו-80 אחוז מהנשאלים הצהירו כי לא יקנו בסופרמרקטים ובמסעדות המוכרים בשר לווייתן. אבל מה יכולים התיירים, אורחים לרגע באיסלנד, לעשות כדי לסייע למאבק נגד חברות צייד הלווייתנים?
ראשית, לא להתפתות לאכול שיפודי מינקי (לווייתן גוץ) במסעדות מקומיות, ולהעדיף תמיד מסעדות שאינן מגישות בשר לווייתן, שאותן אפשר לזהות על ידי המדבקה של "whale friendly" או ברשימה של המסעדות באתר הלווייתנים של איסלנד . בנוסף, אפשר לחתום על עצומות המתנגדות להרג לווייתנים.
זווית, סוכנות מדע וסביבה
לפנייה לכתב/ת 
