ראש השב"כ לשעבר אילון: "ראשי ממשלה ביקשו בעבר להאזין לאלופים בצה"ל"

בעבר כבר האזינו לאלופי המטכ"ל מחשש להדלפות, ואם מדובר במבצע רגיש יש לכך הצדקה. כך טען הבוקר (א') אלוף במיל' עמי אילון, לשעבר ראש השב"כ, נוכח השאלות שעולות מהפרסום שלפיו ראש הממשלה ביקש מראש השב"כ להאזין גם לראש המוסד ולרמטכ"ל. "אני חושב שפשוט אנחנו אוהבים לשנוא והפעם זו ממש שנאת חינם", אמר בהתייחס לביקורת שהוטחה בראש הממשלה.

אילון הסביר: "אנחנו מבינים לחלוטין לא נכון את כל הסיטואציה. שירות ביטחון כללי הוא אחראי על פי חוק על ביטחון המדינה, על סדרי המשטר הדמוקרטי, על איומים של חבלה, טרור, חשיפת סודות מדינה. על פי החוק, ברגע שאם אני מבין ואין לי שום ידיעה מעבר למה שפורסם בעיתון, אם מדובר על מבצע ברמת חשאיות מאוד גבוהה, שדליפה על קיומו העתידי יכולה לסכן ביטחון אזרחים או את ביטחון המדינה, אז גם בלי שראש הממשלה יבקש או ינחה, תפקידו של שירות ביטחון כללי להבטיח ששום דבר לא ידלוף. מה שירות ביטחון כללי עושה? זו בעיה של ראש השירות. אם הוא צריך להאזין, על פי התהליכים הראויים הוא מגיש בקשות והוא רשאי להאזין".

עמי אילון(צילום: מוטי קמחי)

- האם ראש ממשלה, דרג מדיני, יכול לבקש מראש שב"כ להאזין לראש של גוף אחר? לצורך העניין, אם אתה מאזין לרמטכ"ל אז אולי גם ליו"ר האופוזיציה?

"יש הבדל גדול בין הרמטכ"ל לבין יו"ר האופוזיציה משום שיו"ר האופוזיציה הוא מוגן על פי חוק ועל פי חיסיון. רופאים, עורכי דין, נבחרי ציבור - החוק מגן עליהם. הרמטכ"ל וראש המוסד הם עובדי ציבור, ואת מבחן בוזגלו לא אני המצאתי אבל הוא מאוד נכון. גם בספרי ריגול מסופר שהגדולים שבמרגלים היו בכירים מאוד ב-CIA, ב-FBI, ב-MI5 ו-MI6. לכן גם על פי ההגיון, על סמך מקרים שקרו וגם על פי הצדק והאתיקה, מבחן בוזגלו - לא יעלה על הדעת שלסמל או לטר"ש יאזינו משום שחוששים שהוא ידליף, ולראש המוסד או לרמטכ"ל לא יאזינו משום שהוא לצורך העניין נותנים בו אמון. אמון הוא לחלוטין לא שייך לעניין".

מתי ראש השב"כ מסרב ומתי מאשר האזנה

אילון הסביר כי לפעמים הדברים האלה נעשים בלי כוונה רעה: "אנחנו מאוד אוהבים לשנוא את ראש הממשלה ויש הרבה דברים שאני לא מסכים עליהם במדיניותו. אם הייתי צריך לייעץ לו איך להגיב על ההדלפה הזאת, הייתי אומר לתקשורת: רבותי, אני בין שאר תפקידיי אחראי על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל, ואני הנחיתי את ראש השירות לעשות את כל מה שנדרש על מנת להבטיח ששום הדלפה לא תהיה".

לשאלה אם ייחסו משקל כבד מדי לניסוחיו של ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, השיב אילון: "לעתים ראש ממשלה בגלל הדלפות באמת בלתי אפשריות מהמטה הכללי, שאגב עסקו בעיקר בהדלפות של אלופים לצרכי קידומם בתקופות שמחות, שנות ה-70, 80 ואפילו 90, ראשי ממשלה לפחות פעם או פעמיים שאני יודע מתוך לימוד ההיסטוריה, ביקשו מראש השב"כ להאזין לאלופי המטה הכללי.

יורם כהן, בנימין נתניהו, תמיר פרדו(צילום: מוטי קמחי, אמיל סלמן, יאיר שגיא)

"זה לחלוטין לא קשור לביטחון מדינת ישראל. זה ברמה של רכילות קידומית, אם ראש ממשלה מבקש להאזין לבכירים במשטרה או בצבא או במוסד משום שהם מדליפים לצורך קידומם -  ראש שב"כ צריך לסרב. אבל כשהנושא הוא מבצע רגיש - אילו אני ראש שב"כ לא הייתי מסרב אוטומטית.

"ההאזנה עצמה עדיין מחייבת אישור, הדברים האלה מוסדרים בחוק, אני חושב שפשוט אנחנו אוהבים לשנוא והפעם זו ממש שנאת חינם", הוסיף.

אילון אמר כי "לפי מה שאני מבין, היה משבר אמון בין נתניהו לבין בכירי מערכת הביטחון. משבר אמון היה גם בינו לביני כשהייתי ראש השב"כ. משבר האמון הזה מלווה את נתניהו הרבה מאוד שנים. אבל במקרה הספציפי הזה אני חושב שמשבר האמון ממש לא רלוונטי. זה מידע שזליגה שלו יכולה לסכן את ביטחון מדינת ישראל, לכן זה בהתאם לחוק".

- האם בעת כהונתך תחת שלושה ראשי ממשלה, התבקשת לבצע האזנות מהסוג הזה  לבכירים בישראל?

"נתבקשתי לעשות האזנות וסירבתי, למרות שלא היה חוק. אבל כך אני, מאחר שעסקנו אז בניסוח החוק, בתקופה שבה המשטרה נאבקה במה שקראו אז המאפיה הרוסית, נושאים של כספים, הלבנות כספים וכו'. למשטרה לא היו כל הכלים על מנת להיאבק באיום הזה, ואני התבקשתי לא על ידי ראש ממשלה אבל בידיעת השרים הרלוונטיים, לסייע למשטרה בנושאים האלה.

"אמרתי, רבותיי, את הכוח שמדינת ישראל נתנה לשב"כ היא נתנה לנושאים מאוד מאוד ספציפים, הוא לא אחד מהם. אם אתם רוצים, בבקשה, יש יועץ משפטי".