"האח הגדול": מגי הופכת למלכת הכיתה

הודות לשיפור ניכר ברמת הפרקים השבוע, כלומר כאלה שמורכבים מיותר ממקטעים אקראיים של תמונות זזות, מתבהרת תמונת מערכי הכוחות בבית האח.

נפתח בנרטיב היותר מסעיר של הבית כרגע, פרחים בעליית האח, בו אנחנו זוכים לעקוב אחרי היחסים המעניינים של הלאניסטרים מנווה אילן. מגי, שנכנסה לבית על תקן העלמה הערכית שהיא גם מנכ"לית של עמותת שחייה או משהו מהסוג הזה, מעין דוגמה ומופת לכל מה שיפה בדור הזה ולמה אתם לא יכולים להיות קצת כמוה, מוכיחה שהיא עשויה מהחומר של הפוליטיקה. כמו לא מעט פוליטיקאים לפניה שהלבינו מהלכים שנויים במחלוקת בשמות יפים ועגולים, היא מתעקשת שהיחסים בינה לבין ישראל הם "כמו בין אחים" ומשוכנעת שאם היא תחזור על זה מספיק פעמים גם אנחנו נביט בהם ונאמר לעצמנו "חמודים האחים האלה, מגי וישראל. כל כך נחמד שיחסי משפחה תקינים לחלוטין ולא קריפיים בכלל סוף סוף מקבלים מקום של כבוד בפריים טיים".  

שיחות ליד האח:

הקרב על השניצל

השואו של האחות הגדולה

נשים מקנאות, גברים בורחים

מריחים את המריחה

פאוור קאפל

אני חייבת להודות שגם אם מדובר במראות לא קלים, כמו מגי בהתקף טנטרום על זה שלא בחרו בה לראשות הממשלה או מגי מברכת את החבר שלה בחוץ בבוקר ומתנשקת עם ישראל בערב, לפחות הם מוציאים ממנה משהו מעניין שיציל אותה בסופו של דבר מהבור שנכרה עבורה על ידי ההפקה ומיקם אותה בעמדה שונה לחלוטין בבית. השילוב המסעיר הזה של שאפתנות בפול גז ומוח חריף מצד אחד, ומצד שני ילדותיות חסרת מודעות ברמות שגלעד ארדן כבר מזמן היה מסמן כאינתיפאדה, הוא שילוב מסקרן שבסופו תאונת דרכים בלתי נמנעת.

אני מודה שלא הצלחתי להבין מה לעזאזל רצו כל החתרנים הבלתי נלאים במשימת הבוטנים, הרי בסופו של דבר יהיו רק חמישה אנשים שיהנו מחסינות, אז השאלה היא רק מי הם יהיו. התובנה היחידה שלי מהמשימה היא שמגי מאוהבת בשררה כמו שמתנגדי חיסונים מאוהבים בחיידקי חצבת, מה שגורם לי לרעוד מפחד במחשבה על היום שבו היא תניח את העכוז הענוג שלה על כסא משמעותי כלשהו. לפחות בינתיים היא מוגבלת לבית האח, שם היא וישראל מחברים כוחות והופכים לפאוור קאפל נכלולי, מלך ומלכת הכיתה שבוחרים את מי לטפח הפעם ואת מי להשליך לצינוק זמן-המסך, המקום אליו אנשים בתדרים נמוכים הולכים כדי לחשוב על מה שהם עשו או נענשים בהקשבה מעגלית לסינרומנים של פנינה רוזנבלום לשעבר.

ההדחה של שמס איכשהו השאירה אותי שוות נפש. למרות שהיו לה בפוטנציאל לא מעט צדדים מסקרנים, שנוגעים בעיקר לחיים האישיים שלה – מי בן הזוג שלה? איך נראים היחסים עם האנשים שקרובים אליה בחוץ? למה היא ישנה בתוך אוהל? מאיפה הגיע האוהל? לאן ילך האוהל עכשיו? – איכשהו הסיקור שלה בבית לא הצליח להמריא מעל כותרות אידיאולוגיות, ובסופו של דבר אין לי מושג מי היא באמת. דווקא ההצצה הראשונה לשריטות האישיות שלה הייתה פחות מחמיאה – משימת ראשות הממשלה הוציאה ממנה צד מוזר ומאוד לא ערכי, תדר חמש-שש הייתי אומרת. הלוואי וכולנו נתעל את העצבים שלנו לפיצוח בוטנים אינטנסיבי, אבל משהו בדרייב שלה היה נקמני וחסר הגיון, בניגוד להתנהלות שלה עד עכשיו, שאולי אפילו עלה לה בהדחה.

ביי ביי שמס

בפאתי החדשות סמואל מצטרף למתחם הדושים כשהוא מתרפק על לירז ואומר לה שהיא מאוד חשובה לו, ולראיה הוא חשף בפניה את שיטת ה-568 שלו לפיתוי בחורות, ואז רץ לאח הגדול להכריז שהוא לא נמשך ללירז כי היא "מלאה" והוא פוחד שהיא תפתח רגשות. אין ספק שבפרק הבא לירז תנצל ובגדול את זכותה המלאה להתאכזב. שנהיה לשושנים ולא לטילים.