שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא מוותרים על אף תלמיד
    הם מגיעים מכל קצוות הארץ, מאמינים ביכולת שלהם לקדם ולשנות, ועושים הכל כדי להקנות לילדים שלנו כלים מקצועיים, השכלה וערכים, שיאירו את דרכם. הכירו את חמשת המורים הראשונים מתוך ה-15 שהעפילו לגמר תחרות "המורה של המדינה". חמישה מורים נוספים יוצגו מחר. הזוכים יוכרזו ביום ראשון ה-10 ביוני

    בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

     

    "אני נותנת לתלמידים קרן אור, זאת שליחות בשבילי"

    המורה לאמנות חנה רביד (64) מלמדת כבר 38 שנה בבית-ספר "יחדיו, בתל-אביב ולא חושבת אפילו על לצאת לפנסיה

     

    המורה של המדינה 2018 (צילום: צביקה טישלר)
    (צילום: צביקה טישלר)
     

    כשחנה רביד מוציאה מהתיק את הציורים המקסימים והצבעוניים, שיצרו תלמידיה האוטיסטים, עיניה בורקות בגאווה. "תראה איזה עולם עשיר יש להם", היא אומרת בהתרגשות. רביד בת ה-64 מלמדת כבר 38 שנים בבית ספר "יחדיו" בתל-אביב, ואין לה שום כוונות לצאת לפנסיה. "כל בוקר אני קמה בשמחה, ולא מחסירה אף יום עבודה. כשאני נכנסת לבית הספר כולם רצים אחרי ואני לא צריכה יותר מזה. אני נותנת לתלמידים קרן אור. עושה להם טוב. זאת שליחות בשבילי".

     

    מה משך אותך להוראה?

    "אני אוהבת ילדים ואמנות, אז שילבתי את שניהם".

     

    בזכות מה את מורה טובה?

    "הנתינה, יכולת הכלה. התלמידים מרגישים שאני אוהבת אותם".

     

    מה החזון שלך?

    "שכל אחד מהתלמידים ימצא מקום בעולמנו, שיתקבל וישתלב בחברה כמו כולם, ולא משנה אם הוא אחר ושונה".

     

    ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

    "לפני כמה שנים הגיע אלי תלמיד שסבל מהתפרצויות. גיליתי שיש בו ניצוץ, ושהוא מסוגל לצייר. הבנתי שזה עושה לו טוב ושהוא מאוד מוכשר. לקחתי אותו לחוג במוזיאון תל-אביב, שם הוא השתלב עם ילדים מחוננים. היום, בגיל 24, הוא עובד עם צייר, מציג בתערוכות, מנגן ומשתתף בתחרויות ריצה. הוא נפתח לעולם".

     

    מה תרם לך המקצוע?

    "נתן לי אהבה, פרופורציה לחיים".

     

    מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

    "פתיחות, כיתות יותר קטנות, מורים יותר טובים שמאמינים בחינוך".

     

    "מאמינה בכל תלמיד וביכולותיו להגיע הכי רחוק"

    המורה ורכזת מתמטיקה ברכה עמוסי (59) לא מוותרת על אף תלמיד בתיכון אמי"ת חברה ומשפט בכפר בתיה

     

    המורה של המדינה 2018 (צילום: צביקה טישלר)
    (צילום: צביקה טישלר)
     

    כשברכה עמוסי חגגה בת מצווה, הוריה החליטו לעזוב את מושב פדויים בדרום, והעבירו את 15 הצאצאים להרצליה. "המעבר לעיר היה מאוד קשה", מגלה עמוסי בת ה-59. "התקשיתי להתאקלם והייתי במשבר. הייתי נערה חסרת בטחון ומסוגרת. הציונים במתמטיקה היו על הפנים. למזלי אחד האחים שלי עזר והאיר את עיניי. תוך חודש הציון במתימטיקה קפץ מ-40 ל-100".

    כיום עמוסי היא מורה נערצת למתמטיקה. "בגלל הרקע שלי, אני בכוונה לוקחת תלמידים שמתקשים ונותנת להם את אותה דחיפה, שאחי נתן לי".

     

    מה משך אותך להוראה?

    "היכולת להשפיע, לעזור, להחדיר מוטיבציה",

     

    בזכות מה את מורה טובה?

    "בזכות היכולת להאמין בכל תלמיד, ולהראות לו שהוא יכול להגיע רחוק הודות לנחישות, אמונה ועבודה קשה".

     

    מה החזון שלך?

    "יותר יזמות וחדשנות בבתי הספר ופחות אלימות ונשירת תלמידים" .

     

    ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

    "יום אחד, פנה אלי אחד מעובדי בית הספר וביקש שאעזור לבנו, שהתקשה בלימודים ואף אחד לא האמין בו. הסכמתי בשמחה, אבל כשפגשתי אותו לראשונה אמרתי לעצמי: 'אלוהים, איך אני אעביר אותו בגרות?'. במשך שנתיים ליוויתי אותו, ובסוף הוא קיבל 100 בבגרות. הרגשתי בשמיים".

     

    מה תרם לך המקצוע?

    "בטחון, העצמה אישית, פיתח אותי ברמות שקשה לתאר".

     

    מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

    "לימוד חוויתי מחוץ לקופסא".

     

    "לצאת מגזרת הכיתה וללמד את הילדים בכל מקום"

    גלית רוסו כהן (45) מבית הספר רעים בשמשית משלבת לימודים מחוץ לכיתה, כולל שהייה עם תלמידיה ביער

     

    המורה של המדינה 2018 (צילום: צביקה טישלר)
    (צילום: צביקה טישלר)

    גלית רוסו כהן (45) מעידה שהיא הגיעה להוראה במקרה. היא למדה בכלל קולנוע וטלוויזיה, "ואחרי שעשיתי סרט קצר אחד, וכולם קטלו אותו, הבנתי שזה ממש לא הכיוון שלי".

    מהר מאד מצאה כהן רוסו את הכיוון שלה בחיים. "ברגע שהתקבלתי להוראה הייתי מאוד מאושרת. כנראה שהייתה בי המורה הזאת מבפנים. בסופו של דבר אני ממשיכה את דרכה של אמי המנוחה, שהייתה גננת".

     

    מה משך אותך להוראה?

    "עבודה עם ילדים, הדינמיות של המקצוע. אך פעם לא משעמם ואין רגע דל".

     

    בזכות מה את מורה טובה?

    "אני יודעת ומבינה מה עובר על הילדים. כשהם מגיעים בבוקר לכיתה אני רואה ויודעת ישר מה הם עברו בלילה או מה הם חשים בבוקר. זה מאוד ניכר על הפנים שלהם".

     

    מה החזון שלך?

    "שהתלמידים יהיו מאושרים, יבואו בשמחה לכיתה וירצו להמשיך ללמוד ולחקור".

     

    ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

    "השנה התחלתי תכנית לימודים של 'מסלול סביבה' – שבוע שבו לומדים בחוץ, כולל שהייה ביער. זה מאוד השפיע לטובה על אופי הכיתה ותחושות התלמידים. ילדים עדינים ושקטים, שבכיתה לא מרגישים בהם, דווקא ביער באו לידי ביטוי".

     

    מה תרם לך המקצוע?

    "סיפוק, עניין, אושר עצום".

     

    מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

    "לצאת מגזרת הכיתה וללמד בכל מקום. כשפותחים את דלתות הכיתה ויוצאים החוצה, רואים פתאום כל מיני דברים".

     

    "אוהבת את הילדים ומלמדת אותם להאמין ולחלום"

    המורה לחינוך מיוחד שירי לוי (40) מתיכון אורט אפרידר באשקלון, מאמינה בלימוד חווייתי ויצירתי ומשמשת דוגמה לתלמידיה

     

    המורה של המדינה 2018 (צילום: צביקה טישלר)
    (צילום: צביקה טישלר)
     

    בשבוע בו התייצבה שירי לוי לוועדת הגמר של "המורה של המדינה" היא חגגה יום הולדת 40. לוי קיבלה באותו שבוע מתנה נוספת – תלמידיה בכיתה להפרעות התנהגויות קשות בתיכון אורט אפרידר באשקלון חגגו לה מסיבת הפתעה, "שלא הייתה מביישת מסיבות בהוליווד", היא מספרת.

     

    "הם העניקו לי מתנות וברכות, עשו מצגות וערכו לכבודי ארוחה ברמה של קייטרינג. התרגשתי במיוחד מאחת המתנות - שרשרת עם מפתח סול. הם אמרו לי: 'שירי, את יודעת למה קנינו לך דווקא מפתח סול?' בגלל שיש לך קעקוע של מפתח סול על יד ימין עם השמות של הילדים האמיתיים שלך. ועכשיו יהיה לך מפתח סול עם הילדים 'המאומצים' שלך. את יודעת שאת כמו אמא בשבילנו'. בכיתי וירד לי האיפור", היא מוסיפה בהתרגשות.

     

    מה משך אותך להוראה?

    "מגיל צעיר ידעתי שזה הייעוד שלי. רצון לשנות חיים של ילדים".

     

    בזכות מה את מורה טובה?

    "לימוד חוויתי ויצירתי. אני מכבדת את הילדים ואוהבת אותם אהבה אמיתית. מלמדת אותם לחלום ומשמשת דוגמה".

     

    מה החזון שלך?

    "להפוך את התלמידים שלי לשווים, כמו כולם, ואפילו יותר טובים".

     

    ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

    "שילבתי שני תלמידים שלי ששרים מדהים במקהלת בית הספר, וזה משהו שהוא לא מובן מאליו. החלטתי ללכת עם עניין השירה שלהם עד הסוף וחיפשתי זמר שיכתוב להם שיר על חלומות ותקווה. התקשרתי לעמיר בניון, והוא לא הסתפק בלכתוב להם – עמיר גם שר איתם את השיר, שייצא עוד מעט לרדיו. זה מה שקורה כשמאפשרים לחלום".

     

    מה תרם לך המקצוע?

    "להסתכל על העולם בצורה ורודה. אני אמא הרבה יותר טובה".

     

    מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

    "שילוב של טכנולוגיה בכיתה, והלוואי שבכל כיתה תהייה סייעת".

     

    "להסתכל לנערים ולנערות בעיניים ולדבר איתם כל הזמן"

    המורה להיסטוריה שגיא כהן (33) מתיכון דרכא רנה קסין בירושלים מאמין שההוראה היא דרך למצוא משמעות לחיים

     

    המורה של המדינה 2018 (צילום: צביקה טישלר)
    (צילום: צביקה טישלר)
      

    שגיא כהן, גדל בהתנחלות עטרת ושני הוריו נפצעו בפיגועים. בנעוריו הוא נשלח לפנימייה דתית בפתח תקוה, שם התקשה להשתלב. "החוויה שאתה יושב בכיתה, ולא מבין שום דבר, היא חוויה קשה. חשתי תחושת נחיתות", מתוודה כהן. "הרגשתי שאני מוקף באנשים מוצלחים ממני. למזלי היה מורה שהאמין בי – הרבי גדי חנוכה. הוא ידע שאוכל להצליח לא פחות, ונתן לי הזדמנות אמיתית. הוא דיבר איתי כשווה בין שווים".

    כיום, כהן בן-33, מעניק לתלמידיו, חלקם מתקשים, את אותה הזדמנות אמיתית שקיבל בנעוריו. "חשוב לי להסתכל לנערים ולנערות בעיניים, ולדבר איתם כל הזמן".

     

    מה משך אותך להוראה?

    "ההוראה היא דרך למצוא משמעות לחיים, וגם להיות משמעותי למישהו. רצון לעזור לאנשים שמרגישים שהם במקום אבוד".

     

    בזכות מה אתה מורה טוב?

    "הקשר עם התלמידים. אני חושב שכל תלמיד הוא אדם אוטונומי, ויכול לבחור מה נכון ומה טוב לו".

     

    מה החזון שלך?

    "שתהייה מוביליות חברתית אמיתית – שלכל נער ונערה תהייה הזדמנות אמיתית".

     

    ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.

    "אחד התלמידים פרסם בפייסבוק פוסטים פוגעניים על תלמידה אחרת, עם מילים קשות וגסויות. במקום להעניש אותו או לשלוח אותו בזעם הביתה, הדפסתי את הפוסטים, וקראתי לתלמיד להתייצב בחדרי. ביקשתי ממנו להקריא את הפוסטים, ותוך כדי קריאה הוא נשנק והתחיל לבכות. התעקשתי שהוא ימשיך. הוא היה נבוך לקרוא את המילים הגסות שכתב. כעבור שנים, בסיום כיתה י"ב, הוא ניגש אלי ואמר שהרגע ההוא ליווה אותו תמיד. לא חייבים לצעוק או להעניש, אפשר גם לדבר".

     

    מה תרם לך המקצוע?

    "הרבה סיפוק ותחושת משמעות יום יומית, אורח רוח והבנה שלדברים יש את הקצב שלהם".

     

    מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

    "מורים טובים שיבואו ויעשו עבודה טובה".

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" 

     

    בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא מוותרים על אף תלמיד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים