בלי מאבקי הקהילה וייצוג מועט בספרות: הלהט"בים נעדרים מתכני הלימוד בישראל
חרף התקדמות ביחס החברה בארץ, בדיקת ynet מעלה שהסוגייה לא מקבלת מקום מספק במערכת החינוך. שיעורי האזרחות לא כוללים את מאבקי הקהילה, הייצוג בספרות מועט, האזכור בחומר בהיסטוריה מינורי ובחינוך המיני הוא שולי. "זו קהילה מודרת שנשארה מחוץ לספרים", טוענים פעילים
השבוע מצוין בישראל שבוע הגאווה, שיסתיים ביום שישי במצעד בתל אביב. בשני העשורים האחרונים עשתה קהילת הלהט"ב כברת דרך משמעותית במאבקה לשוויון זכויות בתחומים השונים, אולם בדיקה מעלה שדווקא במערכת החינוך, תכניות הלימודים העדכניות בבתי הספר לא עולות בקנה אחד עם השינוי בשיח וביחס כלפי לנושא. רמז לכך ניתן היה לקבל מהסאגה שבמסגרתה סירב משרד החינוך לתליית דגל הגאווה בשטח תיכון "בליך" ברמת גן, והודה בטעותו רק בעקבות לחץ. מעבר לכך, התמקדות בתכנים המועברים בשיעורי אזרחות, היסטוריה, ספרות וחינוך מיני מעלה שאלות על האופן שבו לוקחת מערכת החינוך חלק בשינוי החברתי שחל במצבה של הקהילה.
אזרחות: מאבקי הקהילה נותרו מחוץ לספר הלימודים
"להיות אזרחים בישראל" הוא הספר המרכזי ללימודי אזרחות והוא מאגד את כל היבטי המקצוע. אחד הפרקים כולל סקר הבודק את מידת הסובלנות כלפי קבוצות שונות בחברה הישראלית: עולים מרוסיה, חרדים, מתנחלים לשעבר, עובדים זרים, ערבים, אנשים בעלי פיגור שכלי, חולי נפש הנמצאים בשיקום וכאלה שלא שומרים שבת מחג. קהילת הלהט"ב לא מוזכרת כלל בחלק זה.
בחלק העוסק בגזענות מצוין חוק העונשין אשר אוסר גזענות משנת 1986 ומתייחס רק לגזע, לאום ודת – ללא מין או נטייה מינית. לחוק נוסף תיקון ב-2004 האוסר עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, גם על רקע נטייה מינית, אולם כאמור לכך אין שום התייחסות בספר האזרחות.
בג"ץ דנילוביץ', שנחשב לאחד מפסקי הדין ההיסטוריים והמשמעותיים בתולדות קהילת הלהט"ב, היה בעבר חלק מתוכנית הלימודים, אולם כיום הוא לא מאוזכר בספר.
היסטוריה: ההתייחסות היחידה – במסגרת לימודי השואה
"טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר" הוא מהמטרות המוצהרות על ידי משרד החינוך בבניית תוכנית הלימודים בהיסטוריה. עם זאת, ההתייחסות היחידה לקהילה הגאה בספרי הלימוד במקצוע כיום נוגעת לעובדה שבשואה נרצחו גם גברים הומואים על רקע נטייתם המינית. בספר "טוטאליטריות ושואה" הנלמד בבתי הספר העל יסודיים נכתב כי "רדיפת ההומוסקסואלים נבעה מחשש להתרופפות האידיאל הנאצי בדבר הארי החזק והגברי". מעבר לכך, בכל תוכנית הלימודים כי אין דמות להט"בית אחת שחיה מחוץ לארון ונלמדת בשיעורים.
ספרות: יצירות על מגדר – רק ל-5 יחידות
בתוכנית הלימודים בספרות יש ייצוג ליוצרים ויוצרות מקהילת הלהט"ב: הסופר הישראלי סמי ברודוגו, הסופר והמשורר האירי אוסקר ויילד, הסופר והמחזאי הגרמני תומאס מאן ואחרים. מנגד, החלק העוסק במגדר ומעמיק בייצוגים שונים של גבריות ונשיות בספרות נלמד רק במסגרת ההרחבה לחמש יחידות לימוד. חרף הייצוג של סופרים ומשוררים להט"בים במסגרת תוכנית הלימודים – הבחירה שניתנת לכל מורה היא רחבה, ועצם ההימצאות בתוכנית הלימודים בספרות לא מחייבת את המורים ללמד את היוצרים הללו בפועל בכיתות.
חינוך מיני: פוגשים את הנושא לראשונה בכיתה ט'
שיעורי החינוך המיני בבתי הספר העל יסודיים הם לרוב חלק ממערכי השיעור "כישורי חיים". הזדמנות נוספת לפגוש את הנושא היא במסגרת פעילויות המועברות על ידי ארגונים חיצוניים. חוש"ן (חינוך ושינוי) הוא הארגון הבולט ביותר בתחום, ומטרתו לקדם סובלנות כלפי הקהילה הגאה והכרתה בקרב התלמידים.
"הנתונים לא מפתיעים – הקהילה מודרת מהספרים"
"לצערנו היום קיים חוסר גדול בהתייחסות ובשילוב נשים ואנשים להט"ב כמודלים חיוביים בסביבה הלימודים מגיל גן ועד על יסודי", נכתב בנייר העמדה של חוש"ן שהוכן לקראת יום זכויות הקהילה הגאה בכנסת בפברואר האחרון. המלצת הארגון הייתה חד משמעית: "הכנסת יחידות חובה העוסקות באופן ישיר בנושא להט"ב כחלק מחומר הלימוד במקצועות שונים, שיעורי חינוך וימי שיא".
ראש המגמה לפיתוח פדגוגי של מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה, ד"ר ד"ר אריה קיזל, מוסיף: "ממצאי הבדיקה לא מפתיעים. זו קהילה מודרת שנשארה מחוץ לספרים. יש ייצוג נמוך ולעיתים לא קיים לקהילה הגאה בתוכנית הלימודים, כי לרוב היא מיושנת ולא מתכתבת עם המציאות החברתית הקיימת. הסיבה לכך, בין היתר, היא הניסיון של הכותבים לא להיכנס לנושאים 'בעייתיים'".
מנגד, ח"כ מרב בן ארי (כולנו), שהייתה אחראית להעברה של 1.5 מיליון שקל לטובת כניסת ארגוני הקהילה לבתי הספר לפני כשנה, דווקא אופטימית: "לתוכניות לימודים לוקח זמן רב להתעדכן. אני לא בטוחה שזה בהכרח קשור לקהילה. כמה שנים לקח להכניס את שואת יהודי לוב לתוכנית הלימודים? ושירים של משוררים ספרדים? אני חושבת שתוכנית הלימודים עוברת כל הזמן שינוי וגם הקהילה בסוף תיכנס אליה".
מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה בשירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, עינב לוק: "מערכת החינוך מחנכת בנושאים שקשורים לנטייה חד-מינית כחלק מחינוך לקבלת כל אדם באשר הוא ובאמצעות פעולות ממוקדות המתייחסות באופן ישיר לחינוך לסובלנות כלפי נערים ונערות בעלי נטייה חד מינית".
לוק מתייחסת לתכנית "כישורי חיים" כמסגרת מרכזית בהתייחסות לקהילת הלהט"ב: "היא מופעלת כתוכנית חובה מכיתה א' עד י"ב, עובדת עם התלמידים מגיל צעיר על נושאים של קבלת הזולת, פיתוח סובלנות וגילוי אמפתיה ואחריות חברתית כלפי כל אדם. בין היתר, בכל שנה אנו מציינים במערכת החינוך את היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה".
בכל הנוגע לתכנים הנלמדים בחינוך הממלכתי דתי ובמגזר הערבי – לא התקבלה על כך התייחסות ממשרד החינוך.
לפנייה לכתב/ת 
