שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    אבסורד החקירות נגד צה"ל
    בתום כל מבצע צבאי אצה רצה מועצת "זכויות האדם" של האו"ם לבדוק את התנהלות ישראל. אסור לשתף איתה פעולה וכבר הוכח שההתעלמות עדיפה. עם זאת, הגיע הזמן למצוא פתרון משפטי למלחמות של המאה ה-21


    צעדת השיבה בעזה (צילום: EPA)
    הפגנות הפלסטינים על הגדר, בחודש שעבר(צילום: EPA)

    מאז מבצע "חומת מגן", דרך "עופרת יצוקה", המשך במשט המרמרה ועד צוק איתן – לא מסתיימת מערכה בישראל ללא ניסיון של האו"ם, בדגש על "מועצת זכויות האדם", להקים ועדת חקירה בינלאומית בגין פעולות צה"ל. את ועדת החקירה התורנית הקים הארגון לאחר אירועי השבועות האחרונים בגבול עזה. בחינת ההיסטוריה הקרובה של ועדות החקירה הבין לאומיות מעלה כמה תובנות.

     

     

    ראשית, מסקירת ההתנהלות בכל המערכות האחרונות ביהודה, שומרון ועזה, ניתן לומר שהקמת הוועדות היא תגובה פבלובית קבועה של גורמי בקהילה הבינלאומית המחפשים הזדמנויות להעמיד את ישראל עם הגב לקיר. מקור החתירה המתמדת להקים טריבונל חקירה בינלאומי לאירועים בישראל נובע מכמה סיבות: בראש ובראשונה הרצון הבלתי נשלט של מדינות אירופה, הרואות עצמן כספקיות לגיטימציה מוסרית, להראות שהמדינה היהודית אשמה (לא ממש משנה במה) כשהיא פועלת לאור נורמות מוסריות ירודות. זאת כדי להשקיט את מצפונן ואת תחושות האשם המקננות בהן בשל התנהגותן כלפי היהודים לאורך ההיסטוריה ובמיוחד במהלך מלחמת העולם השנייה. לסיבה זו חובר הלחץ הפלסטיני, הנתמך על ידי מדינות ערב ובני הברית שלהן.

     

    שנית, ישראל לא שילמה מחירים משמעותיים כשסירבה לשתף פעולה עם ועדות החקירה שהיו להערכתה מוטות אפריורית. מרבית המסקנות של ועדות החקירה שהקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם לא זכו לתהודה משמעותית ובוודאי לא הובילו לפעילות משמעתית נגד מדינת ישראל. אפילו מסקנות ועדת גולדסטון, שפוטנציאל הנזק שלהן היה הרב ביותר, הפכו להערת שוליים לאחר שהשופט גולדסטון עצמו פרסם מאמר שבו ביקר בדיעבד חלק ממסקנות הדו"ח הנושא את שמו.

     

    התובנה השלישית היא פרקטית: לישראל נדרש טיפול עומק בתחום המשפט הבינלאומי, המתקשה להתמודד עם סוג העימותים דוגמת זה בעזה. המשפט הבינלאומי הקיים עוסק רובו ככולו במצב מלחמה בין מדינות ולא נותן מענה למלחמות המודרניות של מדינות בארגוני טרור.

     

    מדינת ישראל יכולה לפעול בשיתוף פעולה עם מדינות דמוקרטיות בעלות אינטרס משותף דוגמת ארה"ב, אנגליה, צרפת, אוסטרליה ודומותיהן, כדי לדון בהתאמת עקרונות המשפט הבינלאומי ולצייד אותו בכלים להתמודדות מול איומים מעודכנים, ובכלל זה המון משולהב המעורב במחבלים שמטרתם לחטוף חיילים ולטבוח באזרחים ביישובים הסמוכים לגבול.

    גבי סיבוני ארז וינר (צילום: פוטו בריסנו, עמית שאבי)
    גבי סיבוני (מימין) וארז וינר(צילום: פוטו בריסנו, עמית שאבי)

    בכל אחד מהעימותים האחרונים שבה ונשאלת השאלה אם לשתף פעולה עם חקירות שנקבעו בניגוד לעמדת ישראל. מחד, שיתוף פעולה עשוי לכאורה לאפשר למדינת ישראל לשטוח את טענותיה ולהוכיח את צדקת דרכה. מאידך, מתוך הבנת הנרטיב המוביל להקמת הוועדות הללו, הרי ששום נתון שמדינת ישראל תציג לא ישנה את מסקנות החקירה שנקבעו עוד בטרם החלה.

     

    לראייה, מנדט ועדת החקירה לאירועי עזה נוגע להתנהלות ישראל בלבד, מבלי להתייחס כלל לפעולות חמאס. לפיכך ראוי שישראל לא תשתף כל פעולה עם תיאטרון האבסורד הזה.

     

    בעצם המאבק נגד החקירות האלה יש כדי לחזק את טענות ישראל לחד-צדדיות של הוועדות ולהחלשת המשמעות של מסקנותיהן. די אם נזכור את סירובה של השופטת מרי רובינסון, שלה הוצע התפקיד לפני גולדסטון בעקבות עופרת יצוקה: היא טענה שהקמת הוועדה הייתה חד-צדדית ומוטה מראש נגד ישראל, כפי שהראו פני הדברים מאוחר יותר.

     

    התגובות הנמרצות נגד הוועדות והדו"חות שלהן הביאו בסופו של דבר את גולדסטון להתנצל בפומבי על המסקנות שפרסם, תוך אמירה שאם היה מכיר את העובדות לאשורן - היה הדו"ח שלו נראה אחרת.

     

    ומילה אחרונה על מאמץ התודעה הלאומי. ישראל טובעת בים של מסרים המוקיעים אותה בכל במה אפשרית ומייצרים דעת קהל מוטה. באירועי עזה ניתן היה לראות שהטיה זו הגיעה גם למנהיגות הפוליטית של מדינות שנפלו ברשת המניפולציה של חמאס והאשימו את ישראל בטבח.

     

    אכן, יש מעט ישראלים והרבה אויבים. אבל על זה ראוי לפצות באמצעות מערך תודעה לאומי שיפעיל מגוון כלים, בהם אמצעים טכנולוגיים, שיוכלו לספק תשובות הולמות לאתגרי עידן המידע למול קהלי היעד השונים - הבינלאומי, הערבי, העזתי והישראלי. מאמץ תודעתי שכזה דורש מיסוד גוף מקצועי–מדינתי והסדרת שיטות ודרכי פעולה שימומשו לכל אורך השנה ובעיקר באירועים מלחמתיים.

     

    • ד"ר (אל"מ במיל') גבי סיבוני הוא ראש תוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי בחון לאומי. אל"מ (מיל') ארז וינר הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 20

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פוטו בריסנו, עמית שאבי
    גבי סיבוני (מימין) וארז וינר
    צילום: פוטו בריסנו, עמית שאבי
    מומלצים