שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הורי ילדים עם צרכים מיוחדים: התיקון לחוק החינוך - לא משלב ולא שוויוני
    אחרי חודשיים של דיונים, בקרוב יגיע התיקון שנועד לשלב ילדי חינוך מיוחד בחינוך הרגיל למליאת הכנסת. במשרד החינוך מודים שיש פער בכמעט מיליארד שקל שיביא לשילוב תקין. ההורים: "השילוב יהיה לעשירים בלבד". משרד החינוך: "מחזקים את החינוך המיוחד"

     

    יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי    (צילום: אורי דוידוביץ')

    יו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי    (צילום: אורי דוידוביץ')

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    התיקון לחוק החינוך המיוחד צפוי להגיע למליאת הכנסת בשבועות הקרובים, אחרי כחודשיים של דיונים קדחתניים בוועדת החינוך של הכנסת. מטרת החוק, על פי הצהרות משרד החינוך ותומכיו, היא להביא לשילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל, אך גם לשנות את הרכב ועדות הזכאות. הצורך לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל עלה גם במסקנות הוועדה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שהוקמה לצורך בחינת מערכת החינוך המיוחד. הוועדה קבעה בשנת 2009 כי יש להגביר את המאמצים לשילוב ילדי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. ואולם, כמעט עשור לאחר מכן, נתקל התיקון לחוק החינוך המיוחד בביקורת קשה מצד ההורים וארגוני חינוך שטוענים כי השילוב לא מתוקצב בשלב זה.

     

    במשרד החינוך מודים בכך ומצביעים על פער של כ-900 מיליון שקלים, שיביא לשילוב אופטימלי של הילדים בחינוך הרגיל. לדברי גורמים במערכת החינוך, השינוי בדבר הרכב ועדות הזכאות, שכיום פועלות בתוך הרשויות המקומיות, נובע מהגידול בזכאויות שניתנו ומכך שחלק מהרשויות המקומיות מנצלות זאת על מנת להשיג תקציבים נוספים.

    במשרד החינוך מודים שיש פער בתקצוב. אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    במשרד החינוך מודים שיש פער בתקצוב. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

    כיום, ילדים עם צרכים מיוחדים לומדים באחת משלוש מסגרות: במערכת החינוך המיוחד, בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים או בכיתות רגילות בבתי הספר הרגילים. במערכת החינוך המיוחד לומדים הילדים בכיתות קטנות יותר וזוכים גם לטיפולים פרא-רפואיים, בהתאם למידת זכאותם. בנוסף, במערכת החינוך המיוחד שנת הלימודים היא ארוכה יותר ויום הלימודים ארוך יותר גם כן.

     

    ההורים והארגונים מברכים על הכוונה לשלב את הילדים במערכת החינוך הרגיל, אולם בחודשים האחרונים מותחים ביקורת על כך שהתכנית אינה עולה בקנה אחד עם התקצוב. גם מנהלי בתי הספר מוחים על התיקון הצפוי בחוק. "עם תקצוב כזה אי אפשר לעשות רפורמה", אמר הבוקר לאולפן ynet מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר. "רפורמה שלא עולה כסף אלא הולכת לחסוך כ-700-660 מיליון שקל מתקציב משרד החינוך זאת רפורמה שאני מאוד סקפטי לגבי סיכויי ההצלחה שלה".

     

    לוי הוסיף כי "אנחנו בחינוך הרגיל נקבל אותם בזרועות פתוחות, אבל תנו לנו את התקציב הנכון כדי שניתן להם את המענה שמגיע להם, אל תקשרו לנו את הידיים. אנחנו יודעים לעשות את העבודה, תנו לנו לעשות את העבודה עם המשאבים שמגיעים לילדים האלה".

     

    תקציב חינוך מיוחד ()

    "אני חושבת שהתיקון לחוק הוא קטסטרופלי", אומרת אם לילד עם צרכים מיוחדים מאזור השרון. "התיקון לחוק יוציא את ועדות הזכאות מבתי הספר ואם יעבור, מי שיקבע את רמת התפקוד שלו יהיה משרד החינוך שלא באמת מכיר את הילדים. הבן שלי הוא בתפקוד גבוה ואם מסתכלים על הנתונים היבשים ועל ההצלחה שלו בלימודים - הוא יקבל זכאות מהסוג הנמוך ביותר, והמצב הזה ידרדר אותו. ילדים שהשילוב שלהם מוצלח - זה קורה בגלל ובזכות התמיכות שהם מקבלים. הרי מה תהיה מטרת הנציג החדש של משרד החינוך בוועדות? לקצץ כמובן. זה מתנהל טוב עכשיו, אז למה לשנות את זה? הרפורמה תגרום לזה שילדים שהם בתפקוד גבוה, בזכות המשאבים - יקבלו הרבה פחות. אנחנו מבקשים את מה שדורנר אמרה – שהתקציב ילך עם הילד. זה כל מה שאנחנו מבקשים".

     

    עדי רודריגז ברנע מעומר, אם לשני ילדים אוטיסטים מתנגדת גם היא לתכנית. "בסופו של דבר, הנזק יהיה אדיר", היא אומרת. "ההצעה תהרוג את השילוב. כבר היום יש הרבה הורים שמשלמים מכספם הפרטי כדי לאפשר את השילוב, לפעמים בניגוד לעמדת ועדת הזכאות. הרפורמה תעמיק את הפער שקיים כבר היום בין בעלי אמצעים לאלו שלא". רודריגז ברנע שילמה רק השנה 4,000 שקלים מדי חודש לסייעת עבור בתה. כתוצאה מההוצאה הזו, היא צפויה להעביר אותה לחינוך המיוחד בשנה הבאה. "אני לא יכולה לעמוד בהוצאה הזו. הרפורמה מקבעת את זה שהתקציב לא הולך אחרי הילד, וצריך לזכור שהוא עדיין צריך את אותה תמיכה, אבל המערכת לא מספקת אותה. בנוסף, יש כביכול זכות בחירה להורים, אבל זו אשליה. אומרים לנו 'אם תשים אותו בבית ספר רגיל - לא תקבל כמעט תמיכה, אבל אם תלך לחינוך המיוחד אתה תקבל יותר שעות ואנשי מקצוע פרא-רפואיים ועוד'. במקום לייצר דור של אזרחים יצרנים, מכינים את הקרקע למאבק הנכים של 2030".

     

    לדברי אחראית תחום החינוך בארגון "בזכות", עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף, "הילדים לא יקבלו שקל אחד יותר בחינוך הרגיל. לפי הצעת החוק התקציב הולך בהתאם לסוג המסגרת שהילד לומד ולא בהתאם לצרכים האמיתיים שלו. מה שיקרה זה שהורים ייאלצו לבחור מראש במסגרת נפרדת בגלל ששם מקבלים יותר או שיבחרו בחינוך הרגיל אך ייאלצו להשלים מכספם כדי שהילד שלהם יקבל מענה. במילים אחרות - השילוב יהיה לעשירים בלבד".

     

    לטענת ברקאי-אהרונוף, "זה חוק לא שוויוני ולא משלב. אם משרד החינוך רוצה באמת לשלב ילדים, זו לא הדרך. הילדים הללו יישארו בסופו של דבר מופרדים מהחברה".

     

    גם מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, מתחה ביקורת על התיקון לחוק. "מדהים אותי כל פעם מחדש עד כמה משרד החינוך יורד נמוך ומפקיר את כלל תלמידי ישראל בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל", אמרה. "לא ייתכן שתלמידים עם לקויות למידה לא יקבלו סיוע וכל תלמידי הכיתה שלהם יסבלו. אם משרד החינוך לא יתקן את הרפורמה ויתאים אותה לצרכי המציאות - נמשיך להתנגד".

     

    "התקציב הולך אחרי הילד"

    מנגד, בוועדת החינוך של הכנסת הבהירו כי התקציב יעבור בסופו של דבר עם הילד. "ההתחייבות של המשרד שהתקציב הולך אחר הילד, הנושא הוא בגוף החוק, הוא שפיט, המשרד לא יוכל לחזור בו, לא יוכל להתחמק", אמר הבוקר לאולפן ynet ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת החינוך. "עד היום משרד החינוך נתן כל תקציב שנדרש לחינוך המיוחד למרות שזה חרג מהתקנה התקציבית כפי שאושרה בוועדת הכספים של הכנסת".

    "עד היום משרד החינוך נתן כל תקציב שנדרש". מרגי (צילום: אפי שריר ) (צילום: אפי שריר )
    "עד היום משרד החינוך נתן כל תקציב שנדרש". מרגי(צילום: אפי שריר )

     

    גם במשרד החינוך הדפו את הטענות. "לאורך כל התהליך אנחנו נתקלים בהרבה חשדנות והרבה ספקות בשאלת הכוונה שלנו להגדיל את היקף המשאבים לילדים עם צרכים מיוחדים", אמר סמנכ"ל הכספים במשרד החינוך,  דודי מזרחי. לדבריו, המחלוקת העיקרית בשלב זה היא על כך שבחינוך הרגיל לא יזכו הילדים עם הצרכים המיוחדים ליום לימודים ארוך מזה שקיים היום, כמו גם לשנת לימודים ארוכה. זהו הפער שעומד על 900 מיליון שקלים. מזרחי מודה כי הכסף הזה, בדומה לטענות – אינו ברשות המשרד כרגע.

     

    "ילדים משולבים שמקבלים במסגרות חינוך מיוחד נהנים מיום ארוך. נכון להיום, כשהם משולבים הם לא מקבלים הארכת יום לימודים והארכת לימודים. ההורים צודקים בזה שהם אומרים שהם רוצים את זה. ילד משולב מקבל הרבה דברים אחרים, אבל אין לנו את 900 מיליון השקלים כרגע", אמר. לדברי מזרחי, גם אם התיקון יעבור – "בשנת הלימודים הבאה לא ישתנה כלום. בשנה שלאחר מכן יחלו בפיילוט במחוז אחד או שניים ששם ייבחן כיצד ישתנה מנגנון הזכאות".

     

    ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מקדם מהלך רחב היקף של חיזוק החינוך המיוחד ושיפור דרמטי של שירותי החינוך המיוחד, לצד הגדלת שילוב תלמידים בחינוך הרגיל והרחבת חופש הבחירה להורים. במתווה החדש, שגובש ברוח המלצות ועדת דורנר ובעבודה משותפת עם כל הגורמים הרלוונטיים, יש כדי לשפר את כל מערך שירותי החינוך שנהנים ממנו תלמידי החינוך המיוחד, ובכלל זה מוסדות חינוך קרובים למקום המגורים, חופש בחירה בין חינוך מיוחד לחינוך משלב, ותוספות תקציביות משמעותיות".

     

    לפי משרד החינוך, "מיליארד שקלים יוקצו לבינוי של מעל 1,000 כיתות לימוד, על פני ארבעה שנים, ועוד כ-300 מיליון בשנה יוקצו עבור טיפולים פרא-רפואיים, הכשרה וליווי מורים, יצירת מרחבים טיפוליים, מלווה בהסעות, תקציב למנהלים עבור רכישת שעות טיפול, והסדרת תפקיד רכז ההשתלבות בבית הספר. אין סיבה שתלמידי החינוך המיוחד ייאלצו לנסוע זמן ממושך לבתי הספר. בכוונתנו לתקן זאת, באמצעות התיקון לחוק - באמצעות בניית כיתות לימוד ופתיחת כיתות חינוך מיוחד במגוון רחב של בתי ספר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים