שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    החממות הישראליות שיתרמו לחקלאות ההודית
    לאחרונה חתמה "טופ חממות" הישראלית על הסכם עם קונצרן הענק ההודי "מהינדרה", שיביא הרבה חדשנות אל עולם הגידולים החקלאיים בתת היבשת הענקית

    במשך שנים היתה ישראל יצואנית ידע וטכנולוגיה חקלאיים לעולם, בעיקר למדינות מתפתחות. למרות שבשנים האחרונות נדמה שמקומו של ענף זה ניגף מפני זה של ההיי טק, באה העסקה שחתמה חברת "טופ חממות" עם קונצרן הענק ההודי "מהינדרה" ומוכיחה שענף החקלאות הישראלי יכול ומשפיע על מאות מיליונים בעולם.

     

    חברת "מהינדרה" היא קונצרן ענק הודי ששוויו מוערך בכ-15.5 מיליארד דולר. הקונצרן פועל בתעשיית הרכב וחלקים לכלי רכב, תעשייה ביטחונית, אנרגיה
    וחקלאות. שיתוף הפעולה עם "טופ חממות" הישראלית, מסמנת את הדרך שעוד צפויה לשוק החקלאות הישראלית בעולם.

     

    "צעירים יחזרו לעבוד בשדות אבל בעזרת טכנולוגיות"

    "תחום האגרוטכנולוגיה גדל ב-3-4 השנים האחרונות, מ-250 חברות שהיו בארץ, ל-480 חברות שעוסקות היום בתחום החקלאות", מספר גלעד פלד, מנהל מחלקת מים, אגרוטכנולוגיה וקלינטק במכון היצוא. "ישראל נמצאת בשלב קריטי של חדירת ההיי טק לתעשיות הלואו טק".

     

    "בעולם גדל הצורך בגידול תפוקה ויצור יותר מזון, במקביל להתמעטות המשאבים. המעבר מהכפר לעיר, שמאפיין את כל העולם, במקביל להקטנת השטחים החקלאיים לטובת בנייה וגידול האוכלוסייה העולמי, מביאות חברות כמו "טופ חממות" להצליח. ייעול ושכלול הם שם המשחק", הוא אומר.

     

    פלד מספר שאת העניין הגדול ניתן היה לראות בתערוכת אגרוטק, שהתקיימה לאחרונה בארץ. 13 אלף מבקרים מכל העולם, מתוכם כ-50 שרים ממדינות שונות, הגיעו כדי לראות את הפתרונות שיצרו הישראלים ובאו לרכוש אותם. "בגלל תנאי השטח, בישראל ומזג האוויר, לענף החקלאות יש יתרון התאמה לתנאי מזג אוויר קשים ולצרכי הרגולציה של חיסכון במים וייעול גידול עצמי.

     

    "במכון היצוא, יחד עם הנספחים ממשרד החוץ והכלכלה במדינות, אנחנו מתמקדים בהבאת בעלי עניין מכל העולם, בעיקר ממדינות מתפתחות ומשתנות, שמחפשים תהליכים להתייעלות בשטח. בכל העולם, כמו כאן, יצליח מי שידע להטמיע פתרונות ייעול. הצורך לייצר יותר בפחות אמצעים מעניין את כולם עכשיו".

     

    פלד מספר שהתחום החם בעולם כרגע הוא חקלאות מדייקת, שעושה שימוש של החקלאי הבודד באינטרנט של הדברים, על ידי טכנולוגיות שמשרתות אותם במעקב אחרי מה שנעשה בשדה או בחממה. הצורך בחיסכון, שליטה ובקרה מאפיין את צרכי החקלאים בכל העולם. לזה נוספות גם הרגולציות ודרישות הצרכנים, שמכריחות את החקלאים להשתמש בכמה שפחות חומרים רעילים ומזהמים. אותן מערכות שליטה ובקרה, מבטיחות עמידה בסטנדרטים וברגולציות האלה.

     

    חתימת ההסכם עם מהינדרה ()
    חתימת ההסכם עם מהינדרה

     

    "שינוי הגישה העולמית, הביא את הצורך בפתרונות. בוואקום שהיה קיים בשנים האחרונות, נכנסו חברות טכנולוגיות ישראליות וסטארטאפים, שמצאו את הענף זקוק לחידושים. יחד עם מעמד מותג החקלאות הישראלית בעולם, עוזר למכור גם את הטכנולוגיות שלנו", אומר פלד ומוסיף: "היתרון הנוסף של הישראלים הוא השרות, שניתן בצורת ליווי מתמיד, בכל עניין ובכל שעה. זה מאד יוצא דופן. הישראלים יודעים לתת שרות, הדרכה וליווי מעבר להצגת המוצר עצמו.

     

    "אנחנו לוקחים את מותג החקלאות הישראלית ועוזרים לקדם אותו בפעילויות שונות, גם בארץ וגם בעולם על ידי סמינרים, תערוכות, משלחות נכנסות ומשלחות יוצאות, ימי הדרכה וידע מקצועי. פלד צופה הצערה של הענף. "צעירים יחזרו לעבוד בשדות אבל בעזרת טכנולוגיות".

     

    מעבודות ברזל לחקלאות עולמית

    "טופ חממות" היא חברת בת של חברת זלמן אליהו ובניו, חברה פרטית משפחתית שעוסקת 60 שנה ביצור מתכת. חברת הבת הוקמה ב-1998 כחברה שיצרה מבנים של חממות ובמשך השנים נכנסה למתן פתרון לפי דרישות לקוח.

     

    "אנחנו מנהלים דיאלוג עם הלקוח: מראיינים אותו, מכינים תכנית עסקית ואז עוברים לתכנון את החווה על כל מרכיביה", מספר עמי רגב על תהליך העבודה. "כשהלקוח מאשר פרויקט, נכנסים ליצור במפעל באריאל, כולל מבני השרות והחממה וכל מה שבנוי ממתכת בפרויקט - גדרות, שולחנות וכו'.

     

     

    את שאר המערכות כמו השקיה, בקרה, צינון, חימום וכו', אנחנו קונים מספקים בארץ ובחו"ל. התוצאה היא שהלקוח מקבל מאיתנו מוצר שלם ומוגמר, עד רמה שכשהמכולה הראשונה מגיעה לשטח, מנהל ההתקנה מגיע לשטח ונוכח מהנחת היסודות, עד הנחת התשתיות והמבנים".

     

    כאן זה לא נגמר. החברה מריצה בשטח את כל האופרציה בחווה וכשהכל עובד, נכנס לתמונה אגרונום, שמלמד את הצוות לגדל את הגידולים החקלאיים - ירקות, עלים, פרחים וחקלאות ימית של דגה למיניה.

     

    עבודת החברה מתמקדת ב-4 מישורים:

    • שוק הסובסידיה - במדינות שמעודדות חקלאות בחממות

    • חקלאות של חוות ענק

    • חוות מחקר

    • Base of Pyramid - החקלאים הקטנים שיהפכו משורדים ליצרנים.

     

    מגיל 7 בחממות

    רגב גדל בתל עדשים. "כשהייתי בן 7 בנו הוריי את החממה הראשונה ומאז אני לומד את המקצוע. אחרי הצבא למדתי כלכלה חקלאית, שנתנה לי ארגז כלים שתקף עד היום, למרות השינויים בחקלאות המודרנית מפני שהם עוזרים לי לראות נכון כלכלות עולם שלישי, אליהן אנחנו מגיעים. מה שקורה במדינות מתפתחות דומה למה שקרה כאן בשנות ה-50 - החקלאים הוותיקים לימדו את החקלאים הלא מנוסים וזה מודל שתקף גם למדינות כאלה".

     

    ב"טופ חממות" עובדים 14 אנשים במחלקות הנדסה, מכירות בארץ, ניהול פרויקטים טכניים, רכש ולוגיסטיקה ומפעל היצור עצמו.

     

    "אנחנו עובדים כמעט בכל העולם", אומר רגב. החברה הקימה חוות באוסטרליה, פיליפינים, וייטנאם, תאילנד, הודו, סין, מרכז אסיה, מזרח אסיה, מזרח אירופה, אפריקה, ארה"ב, מקסיקו פנמה, פרו, צ'ילה, בהוואי וכמובן גם בישראל.

     

    החברה מטפלת בחוות מרמת החקלאי הבודד בחווה הקטנה, גם במקומות בהם חשמל ותקשורת קיימים באופן מוגבל וגם בחוות גדולות, שהן חלק מחברות גדולות יותר וגם מול ממשלות. "בשנים האחרונות אנחנו עוסקים גם ב-Base of Piramyd, גישה שתופסת את החקלאים הקטנים, שמייצרים תוצרת עצמית ומוכרים עודפים בשווקים, בעיקר באסיה, אפריקה ודרום אמריקה.

     

    "אלה חקלאים שאין להם הגנה מפני פגעי הטבע ועבורם פיתחנו פתרונות זולים וקלים להתקנה. אנחנו נותנים להם גם ליווי מקצועי כי יש בו צורך שנובע מידע, על ידי מדריך שמגיע לכפר או לכמה כפרים. למען האמת, הגענו לפיתוח המוצר הזה מחשיפה של מכון היצוא לפני כמה שנים על ידי מומחים בינלאומיים, שהגיעו לארץ. הרמנו את הכפפה הזו ופיתחנו מוצרים יעודיים.

     

    "אנחנו אמנם מכוונים לפרויקטים גדולים אבל כשיש פתרון לשוק הזה, שוק היחידים, שהוא שוק עצום, אנחנו שם. יש לו פוטנציאל אדיר בעולם. ניתן ליצור שיתוף פעולה עם חברות בינלאומיות, שאחרי הלימוד יכול לתת פרודוקציה חזרה של סחורה לשוק, שמשתלמת לכולם. החברות הבינלאומיות מספקות מימון, הדרכה וניהול ובעתיד יראו מהתוצרת הזו גם יתרונות כלכליים. זה לא פרויקט פשוט אבל אנחנו ממשיכים להשקיע בו מתוך אמונה בעתיד שלו".

     

    השער להודו

    טופ עובדת בהודו כבר 16 שנים ורגב מעיד שזו המדינה בה היה הכי הרבה פעמים. במהלך השנים חיפשו בחברה שותף אסטרטגי מקומי. לפני שנים הם יצרו קשר עם מספר חברות בכוונה להגיע איתן להבנות ושיתוף פעולה אסטרטגי לשוק הענקי הזה, 1.3 מיליארד בני אדם, שחצי מהאוכלוסייה שלו עדיין עוסק בחקלאות. גם הנהירה הגדולה לערים, מרחיקה יותר אנשים מהחקלאות ויצור המזון פוחת בהתאם. קהל היעד של החברה שם היה תמיד היצרנים החדשים של המזון, שמעוניין להתחדש וללמוד.

     

    "היו לנו הצלחות קטנות והיו גם כישלונות אבל לא היה לנו שותף מתאים", מתחיל רגב לספר את סיפורה של העסקה. "לפני כ-6 שנים נפגשנו עם חברת "מהינדרה את מהינדרה", קונצרן ציבורי שמייצר רכבים, עוסק במימון, יצור טרקטורים, נדל"ן ותחומים רבים נוספים. הם רצו אז להקים חטיבה חקלאית. אז הם עסקו כבר בעיבוד מזון אבל רצו להיכנס גם לייצור. התחיל דיאלוג להקמת חברה משותפת לחממות אבל אחרי כמה חודשים הם סיפרו שקנו חברת השקיה בטפטוף ושם ירכזו את תחילת פעילותם. שמרנו איתם על קשר.

     

    "לפני כשנה וחצי נפגשנו איתם שוב, במסגרת משלחת של מכון היצוא. הם הגיעו לארץ עם בכיר בחברה שכבר הכרנו והיה אחראי על ענף החקלאות בקונצרן. בסופו של הביקור הפורה לחצנו ידיים והסכמנו על שת"פ בהודו להקמת מערך חקלאות מוגנת. התהליך היה ארוך, כמקובל בהודו של קביעת תכנית אסטרטגית והכנה לחוזה. לפני כשבועיים נחתם החוזה ויצאנו לדרך", מספר רגב בהתרגשות בלתי מוסתרת.

     

    החברה המשותפת שהקימו – מהינדרה טופ גרינאוסז - היא חברה הודית. 60% ממנה מוחזקים על ידי "מהינדרה" ו"טופ חממות" מחזיקה ב-40%. "כשהתחלנו לעבוד בהודו אמר לי ישראלי שעבד שנים בהודו: "סבלנות. זה התהליך", אומר רגב. "ההודים מעריכים את הידע של ישראל בחקלאות ורואים בנו מודל בתחום זה ובתחומי הביטחון. זה הבסיס להקמת השותפות; כש"טופ חממות" מביאה ידע, טכנולוגיה וניסיון מכל העולם ואת היכולת לעבוד עם חקלאים מכל הסוגים. "מהינדרה" מביאה איתה את הפריסה, ההכרות והמותג המוכר והחזק שלהם".

     

    פריצת דרך עם הפנים לעתיד

    ב"טופ חממות" מאמינים שזו פריצת דרך משמעותית עבורם לשוק ההודי ולמקומות אחרים בעולם ועד סוף השנה הם מצפים לעבוד כחברה בתפוקה מלאה. העסקה הזו, שהבשילה בעקבות יצירת קשר שהביא איתו מכון היצוא, מסמנת את הקשר החזק של החברה עם המכון. "אני עובד עם מכון היצוא כבר עשרות שנים וחבר בהנהלה ציבורית בענף האגרוטכנולוגיה בו", מספר רגב. "אני בטוח שנמשיך בשיתוף הפעולה ההדוק הזה גם בעתיד".

      

    מכון היצוא ומנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה ממשיכים לקדם את החברות הישראליות בהודו. "בתחום החקלאות מורכב השוק ההודי בעיקר מחקלאים קטנים רבים שפזורים ברחבי המדינה", אומרת דנה נהרי, ראש הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי. "במסגרת עבודתנו בנציגות אנחנו מחפשים הזדמנויות עסקיות עבור החברות הישראליות באמצעים שונים".

     

    "שיתוף הפעולה שנוצר מהחיבור בין "טופ חממות" ומהינדרה מצביע על הפוטנציאל העצום שקיים בין החברות הישראליות לבין השוק ההודי והצרכים הייחודיים לו. אנחנו, בנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי, נשמח להמשיך ולסייע לחברות נוספות שירצו לקחת חלק בפעילויות המגוונות שאנחנו מקיימים לאורך השנה", היא מסכמת.

     

    בשיתוף מכון היצוא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים