אחרי 3 שנות פוטין: מה נשאר מסוריה?

בימים האחרונים צולמו משאיות רבות כשהן עושות דרכן אל דרום סוריה. לאחר שכבש הצבא הסורי בסיוע רוסי את כל פרברי דמשק, לאחר חיסול מעוזי המורדים בפרברי חלב וחומס, מגיע תורה של "מערכַת הדרום". אתרי המורדים בדרום סוריה מדווחים על ירי ארטילרי שהחל בימים האחרונים על אזורי דרעא שליד הגבול עם ירדן וקוניטרה שליד הגולן. תושבי דרעא מדווחים בחודשים האחרונים על גל של חטיפות שמבצעים ארגוני אופוזיציה וארגונים הנאמנים לדאעש. החוטפים דורשים תשלום כופר תמורת שחרורם, מה שמעיד על מצוקתם הכלכלית כתוצאה מהמצור הממושך שמטיל עליהם צבא אסד. באזורים בהם שולט הצבא הסורי היו גם מספר דיווחים על אזרחים שנלקחו לחקירות במשרדי ה"מוחאבראת", המודיעין הסורי הידוע לשמצה. החקירות מבשרות את חזרת השליטה של אותו הגוף שהטיל אימה על האזרחים במשך עשורים וגרם בדיכויו האכזרי לפרוץ מלחמת האזרחים.

שיירת חיילים רוסים בפרברי דמשק. הדרישה: הסתלקות של כל הזרים האחרים(צילום: רויטרס)

הפצצה בדרעא שבדרום סוריה. הזירה הזו עדיין על הכוונת(צילום: רויטרס)

איש כוחות המורדים בדרעא החרבה(צילום: רויטרס)

כעת קיימת אי-התאמה בין השאיפה הרוסית ודרישת המשטר הסורי. הרוסים מבקשים להשיג הסכמי כניעה ופינוי של המורדים, כפי שהושגו באזורים אחרים בתקופה האחרונה, תמורת פינוי הלוחמים ובני משפחותיהם למחוזות הצפון, אידליב ודיר א-זור. אולם שר החוץ הסורי וליד אל-מועלם בראיון שהעניק לאחרונה העמיד את פינוי הבסיס האמריקני א-תנף שבדרום מזרח סוריה כתנאי להסכם הפינוי בדרום. אחרת, איים אל-מועלם, תהיה האופציה הצבאית הברירה היחידה.

בסיס א-תנף, אותו הקימו האמריקנים לפני כשנתיים, ממוקם קרוב יחסית לאזור הדרום, בגבולה המזרחי של סוריה בנקודה אסטרטגית למדי – משולש הגבולות סוריה-ירדן-עיראק. הבסיס האמריקני תקוע לציר הרוסי-איראני-סורי כעצם בגרון. אמנם ניסיון האמריקנים להקים צבא אופוזיציה חדש נכשל, אולם עצם הנוכחות של חיילים ונשק אמריקניים במקום מהווה מחסום משמעותי בפני שאיפות איראן ליצור ציר יבשתי בין איראן ללבנון. לפי פרסומים שונים מדובר בבסיס איכותי, שבו מחזיקים האמריקנים מטוסים, טילים וכוחות מיוחדים. נראה כי הרוסים מנסים להיפטר מהנוכחות האמריקנית על-ידי יצירת משוואה חדשה: פינוי הבסיס האמריקני בדרום ובתמורה התרחקות איראנית של כמה עשרות ק"מ מהדרום. האם יסכימו האמריקנים לתקדים המסוכן?

מפקד צבא סוריה בביקור ליד קוניטרה

(צילום: רויטרס)

לא רק בסיס א-תנף מרתיע את הצבא הסורי בדרום. שני גורמים נוספים מעכבים את המתקפה על דרעא וקוניטרה. ראשית, הרוסים נרתעים מפעולה קרובה מדי לגבולן של שתי בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב באזור: ישראל וירדן. הם מעדיפים להגיע להסדר עם האמריקנים על פינוי המורדים ולמנוע הסתבכות. שנית, ההתניה של ישראל וירדן שמיליציות איראניות וחיזבאללה יתרחקו לפחות 25 ק"מ מהגבול משאירה את צבא אסד לבד, ללא תמיכה של חיזבאללה והמיליציות האיראניות, שלפי הערכות מונות עשרות אלפי לוחמים. בלעדיהם ובלי חיפוי אווירי רוסי, ספק אם יוכל הצבא הסורי להכריע.

יש להניח כי הנשיא פוטין ושר החוץ הרוסי לברוב, שקראו לפני כמה שבועות לפינוי "כל הכוחות הזרים בסוריה", התכוונו בעיקר לאמריקנים, נותני החסות לכורדים ששולטים על השטח שממזרח לפרת ועל כמחצית מהנפט הסורי. היעד השני של הרוסים לאחר סילוק בסיס א-תנף האמריקני בדרום-מזרח, הוא הוצאת הכוחות האמריקנים בצפון מזרח סוריה. ידוע על 2,000 חיילים אמריקנים המגובים בחיילים צרפתים בחבל הכורדים. למרות שמספרם לא גדול, עצם נוכחותם מנעה פלישה טורקית לאזור. עם זאת, על מנת לקרב את הטורקים לצד האמריקני, הסכימה ארה"ב לאחרונה לפנות את הכורדים מהעיירה מנביג' הקרובה לגבול הטורקי.

2,000 אמריקנים בחבל הכורדים. כוחות מארה"ב ליד מנביג'(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

גם המשטר הסורי מעוניין לסלק את "הכובשים" האמריקנים והטורקים, שלטענתו בניגוד לאיראן ורוסיה הגיעו לסוריה "ללא הזמנה". כוחות אסד מנסים כעת לגייס את שבטי המדבר הסורי במזרח ובפרברי חלב על מנת לערער את היציבות באזור הכורדים בצפון. ההתארגנות החדשה מכונה "אל-מוקאוומה אל-עשאירייה" (ההתנגדות השבטית). המשטר כנראה משחד את השבטים וקונה את נאמנותם בכסף.

(צילום: AFP)

אם לפני ההתערבות הרוסית בקיץ 2015 שלט המשטר הסורי בקושי ב-30% מהמדינה, לאורך רצועה צרה במערב סוריה, כעת הוא שולט בכמעט 65%. דאעש, שנמצא על סף חיסול, שולט ב-5%, הכורדים שולטים ב-25% ומי שמכונים המורדים שולטים ב-5%, ואזורי שליטתם מצטמצמים באופן עקבי. האיום על הבירה דמשק הוסר סופית לפני כשבוע, עם הכניעה והפינוי של אחרוני המורדים מפרברי הבירה ושל דאעש ממחנה הפליטים הפלסטיני הגדול ירמוכּ. מעוזי המורדים בחומס וחמאת חדלו להתקיים בחודשים האחרונים והתפנו לאידליב. מחוז אידליב בצפון מערב, שהוא כעת המעוז הגדול ביותר של המורדים, הצטמצם מאוד.

ילדים עקורים במחוז אידליב(צילום: EPA)

אם בודקים מה רצתה רוסיה להשיג בסוריה, אין ספק כי מדובר בהצלחה גדולה במישור הצבאי-אסטרטגי. מטרת הרוסים הייתה להציל בכל מחיר את המשטר היחיד במזרח התיכון המאפשר לרוסים לקיים בסיסים צבאיים על אדמתו. מדובר בשני בסיסים חדשים של הצבא הרוסי המהווים כעת נקודת אחיזה רוסית חדשה במזרח התיכון: בסיס חיל האוויר חמיימים שליד לאד'קיה, שהוקם ב-2015 ומתקיים לזמן בלתי מוגבל, ובסיס חיל הים בטרטוס, שהוסב לנמל צבאי של חיל הים הרוסי ב-2017. בינואר אותה השנה נחתם הסכם המאפשר לו להתקיים 49 שנה עם הארכה אוטומטית לעוד 25. בבסיס יכולות 11 ספינות מלחמה רוסיות לעגון בנמל. הנוכחות הרוסית מורגשת גם בהסכמי רכש צבאיים שהחלו לבצע מדינות ערביות נוספות באזור. מצרים אף שקלה לאפשר לרוסים לעגון באחד מנמליה. האם בשלב הבא תקים רוסיה כורים גרעיניים במדינות ערב?

אסד ופוטין נפגשים בבסיס חמיימים. נקודת אחיזה רוסית במזרח התיכון(צילום: AP, Presidential TV)

רוסיה נותנת לישראל אור ירוק להפציץ בסיסים של איראן וחיזבאללה על אדמת סוריה ואף להתקיף כוחות של אסד אם הם מאיימים על ביטחון ישראל. בכך משדרת רוסיה לאיראן כי היא בעל הבית היחיד בסוריה. מפת האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים לסוריה משאירה את רוסיה מחוץ לכל משוואה: המשטר הסורי דורש את הוצאת האמריקנים והטורקים, האמריקנים מקבלים את אסד אם יתפנו האיראנים, הטורקים דורשים את פינוי האמריקנים כדי לתקוף את הכורדים, איראן דורשת את פינוי האמריקנים והטורקים וישראל דורשת את פינוי האיראנים. יוצא שהצדדים היריבים רואים ברוסים גורם חיוני לשמירת היציבות בסוריה. עמדתו של העם הסורי אינה נחשבת כמובן.

ילדים פצועים במזרח רוטה. אסד פושע מלחמה, אבל המוני סורים יחזרו לחיות תחת איום המוחאבראת(צילום: EPA)

רוסיה אולי ניצחה ניצחון צבאי, אך מה לגבי העם הסורי? איזה מין אופק יש לסוריה כמדינה? מבחינה כלכלית היא הרוסה לחלוטין ואין למדינות התומכות במשטר אסד את הכסף לשקם אותה. כעת ישובו הסורים שלא היגרו לחיות תחת אימת המוחאבראת ויישלטו על-ידי בשאר אסד, מנהיג שקרן ("המחאה, האופוזיציה והמרד בסוריה הם קונספירציה ציונית-סעודית", "אין כוחות איראניים בסוריה"), פסיכופט שנשאר אדיש לחלוטין לסבל הנורא שעבר על בני עמו בשבע שנות המלחמה.

הנשיא הסורי הוא פושע מלחמה, ידידם של מנהיגי איראן, חיזבאללה וצפון קוריאה. הסורים מבינים היטב את המציאות החדשה: החודש יחל יישום חוק מספר 10, המאפשר למשטר הסורי להפקיע נכסים של סורים שמתו או שהיגרו בשנות המלחמה, ולזה קוראים בעברית "הרצחת וגם ירשת".

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010.