שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לשון של פרה וצווחות אימה: האגדות האורבניות של עולם המוזיקה
    רוד סטיוארט אושפז לאחר שבלע כמות גדולה של זרע, אירוסמית' ויתרו על מטוס - והוא התרסק, מנהיג הכת חובבת ההרג צ'רלס מנסון עשה אודישן ללהקת המאנקיז וזמרת מפורסמת אחת שהצליחה לברוח ממכונית של רוצח סדרתי. עשר אגדות אורבניות שהסעירו את עולם המוזיקה

    השמועות מספרות כי בין המילים והצלילים של אלבומי הביטלס מסתתרים רמזים המעידים שפול מקרטני מת (כדי לגלות אותם תצטרכו לנגן את השירים הפוך, או לפשפש בגרסאות מאסטר נדירות), וכך גם בצילום האייקוני של עטיפת האלבום "אבי רוד". השמועות גם מספרות שאלביס פרסלי עדיין חי, וכמוהו מייקל ג'קסון וג'ים מוריסון. יש הטוענים שקורט קוביין כלל לא התאבד, והייתה זו אישתו קורטני לאב שירתה בו. על ג'ימי הנדריקס סיפרו כי לפני הופעות נהג לחתוך את מצחו ולפזר על החתך אל.אס.די, ואת החתך עטף בבנדנה. עולם המוזיקה כבר הוכיח שהמציאות בו עולה על כל דמיון, ועדיין ישנם לא מעט סיפורים שהם בדייה מוחלטת או לפחות עיוות מוגזם של העובדות. ריכזנו לכם עשר אגדות אורבניות ומוזיקליות שמוכיחות שהכל יכול לקרות ברוקנ'רול - או שלא.

     

    עטיפת האלבום "Abbey Road" - אם פול מת, אז מי זה? ()
    עטיפת האלבום "Abbey Road" - אם פול מת, אז מי זה?

     

    להרוג את אמא בשביל אלבום של לו ריד

    Berlin נחשב לאחד האלבומים החשובים בקריירה של לו ריד המנוח, והוא מכיל לא מעט רגעים מצמררים – ולו בשל תכניו. אחד הרגעים היותר מצמררים באלבום מגיע לקראת סופו, בשיר The Kids, שמסתיים בקול צווחות וצרחות אימים של ילדים. לפי האגדה, הילדים שנשמעים בהקלטה הם ילדיו של מפיק האלבום, בוב אזרין, שבכדי להוציא מילדיו תגובת בכי ואימה אותנטית ככל האפשר, בישר להם את הבשורה (השקרית) שאמא שלהם מתה. האם אזרין הוא יותר אדם חולה, אב מהשאול או מפיק טוטאלי? תחליטו אתם. כך או כך, לו ריד הכחיש את הסיפור, והעניק גרסה שפחות עושה חשק לקרוא לשירותי הרווחה. לפי ריד, אזרין אכן הקליט את ילדיו, אבל עשה זאת בעודם מצוברחים וכעוסים לקראת שעת השינה שלהם. "התגובה שלהם הייתה כל כך אמוציונלית ורגשית, שאנשים האשימו אותי בכך שאני מכה את ילדיי", אמר המוזיקאי.

     

    לו ריד - The Kids 

     

    במכונית עם רוצח סדרתי

    סולנית להקת בלונדי, דבי הארי, סיפרה בריאיון ב-1989 שבשנות השבעים היא כמעט נחטפה על ידי הרוצח הסדרתי הידוע טד בנדי. לפי הארי, היא ניסתה לתפוס מונית בניו יורק בסביבות השעה 3 לפנות בוקר, כשנהג רכב פרטי עצר לידה והציע לה טרמפ. הזמרת נענתה להצעה, אך משנכנסה לאוטו הבחינה מיד שמושביו נטולי ריפוד לחלוטין ושאין בדלתות הרכב ידיות שמאפשרות לפתוח אותן מבפנים. ברגע מוחלט של אימה, היא הצליחה לפתוח את הדלת מבחוץ ולברוח כל עוד נפשה בה. בהמשך, כשנתקלה בפניו של הרוצח המפורסם בטלוויזיה, הבינה שהוא היה הנהג ברכב ממנו נמלטה.

     

    דבי הארי. ומכונית (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    דבי הארי. ומכונית(צילום: gettyimages)
     

    הסיכוי שאכן מדובר בבנדי האיום לא גבוה במיוחד, אם בוחרים להאמין לאיש עצמו, שסיפר על המקומות בהם פעל באותם שנים - ניו יורק לא נמנית עליהם. באשר לסיכוי שדבי הארי נמלטה מנסיעה עם בחור הזוי שכוונותיו לא היו טהורות ממש? ובכן, זה נשמע הגיוני יותר.

     

    כת הקופים

    מרוצחים סדרתיים למנהיגי כתות רצחניים. זה לא חדש שצ'רלס מנסון היה מוזיקאי מתוסכל (שאלו את גאנז אנד רוזס, שביצעו שיר שכתב באלבום הקאברים שלהם לשירי פאנק. כי אין פאנק כמו מנסון). אבל האגדה מספרת שלמנסון הייתה נשמת אומן, והוא גם יכול היה להיות שם מוכר - בנסיבות שונות לחלוטין.

     

    המנקיז - I'm A Believer

     

    לפי הדי ג'יי רודני בינג'נהיימר, באודישנים שנערכו ללהקת המנקיז בין ה-9 ל-12 בספטמבר 1965, נכח גם מנהיג הכת המפורסם. בינג'היימר מתעקש שהוא זיהה בין הנבחנים הרבים, שכללו גם שמות כמו פול וויליאמס וסטיבן סטילס) את מנסון – ואף שלראות את מנסון מפזז ושר את I'm A believer, יכול להיות מחזה מעניין – מדובר בשמועה שקרית. בכלל לא בטוח שכדאי לסמוך על די ג'יי בינג'היימר. ראשית, משום שב-1965 מנסון כבר היה בן 30, כלומר לא ענה לתנאי הקבלה ללהקה ולאודישנים, שהוגבלו לחוש קצב עד 21 שנים לכל היותר. שנית, באותה שנה מנסון טרם החל לאסוף סביבו את הקהילה החביבה וחובבת ההרג שנוצרה לו עם הזמן, אך הוא כבר לא היה זר לפלילים. למעשה, רוב הסיכויים שצ'רלס מנסון לא פקד את האודישנים ללהקת המנקיז מהסיבה הפשוטה שהוא ריצה עונש מאסר של עשר שנים באותו זמן, על זיוף צ'קים.

     

    מנסון לא מנקי (צילום: AP) (צילום: AP)
    מנסון לא מנקי(צילום: AP)

     

    רוד סטיוארט. לא מת על מלחים (צילום: Gettyimages Imagebank) (צילום: Gettyimages Imagebank)
    רוד סטיוארט. לא מת על מלחים(צילום: Gettyimages Imagebank)

     

    זרע פורענות

    בשנת 1982 כותרת בעיתון טענה כי רוד סטיוארט אושפז בשל הרעלת קיבה, כתוצאה מבליעת כמות עצומה של זרע. ובכן, הכותרת מדברת בעד עצמה. סטיוארט התייחס אליה באוטוביוגרפיה שלו מ-2012, והפגין מנה בריאה של הומור עצמי כשגילה שמדובר במעשה נקמה של איש יחסי הציבור שלו, טוני טון, לאחר שפיטר אותו. "הנקמה של טון הייתה ממש מעוררת השראה", סיפר סטיוארט. "הוא הזין את התקשורת במידע לפיו כתוצאה מערב של עינוג אוראלי של חבורת מלחים בבר גייז בסן דייגו, התאשפזתי בבית חולים במחלקה לטיפול נמרץ כדי לפמפם החוצה ולנקז את שהיה לי בקיבה. מעולם לא עינגתי אוראלית ולו מלח אחד, קל וחומר לא צוות שלם של ספינה בערב אחד. ומעולם לא רוקנו לי את הקיבה מזרע של יורדי ים או כל סוג של זרע. בווריאציות שונות, הסיפור הזה נשאר איתי מאז. תאמרו מה שתאמרו על טוני טון, שינוח על משכבו בשלום, אבל הוא היה טוב בעבודה שלו".

     

     

    הדירה המקוללת

    בואו נפנה את המובן מאליו מהדרך ונבהיר שבניגוד לאמונה הרווחת, מאמא קאס, חברת להקת המאמאס והפאפאס, לא מתה כשאכלה כריך נקניק. אף שהניו יורק טיימס באמת דיווח על כך, בעקבות מידע שגוי שהועבר לתקשורת עוד בטרם נתיחת הגופה. אבל האגדה לפיה קית' מון ומאמא קאס מתו במרחק ארבע שנים זה מזו, באותה הדירה שהייתה בבעלותו של הארי נילסון – היא דווקא נכונה לגמרי.

     

    מאמא קס - Dream A Little Dream of Me

     

    להקת המי. קית' מון משמאל (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    להקת המי. קית' מון משמאל(צילום: gettyimages)

    נילסון נחשב כותב שירים מחונן, שהיה בקשר חברי עם חברי להקת המנקיז (כן אלה מהסיפור השלישי) וג'ון לנון (ההוא מהביטלס). לצד כך הוא גם שכר דירה בלונדון בשנות השבעים. הוא עצמו היה אמריקני ולא בילה את מרבית זמנו בבריטניה, ועל כן כשלא פקד את הנכס, חבריו היו עושים זאת. אחת מהן היא מאמא קאס, ששהתה בלונדון ב-1974. לאחר ההופעה האחרונה בסדרת הופעות שקיימה על האי הבריטי, שבה קאס בת ה-32 לדירה האמורה, ושם מצאה את מותה מכשל לבבי שחוותה בשנתה.

     

    מאוחר יותר, עבר לדירה מתופף להקת The Who קית' מון, והתעלם לחלוטין מאזהרותיו של נילסון כי מדובר בנכס מקולל. כמו בכל סרט אימה טוב (או צ'יזבט רע), מון מצא ב-1978 את מותו בדירה ההיא, ממנת יתר של קלומטייזולה, כדור הרגעה שלקח בשל מלחמתו האישית באלכוהוליזם. מון מת באותה המיטה בה מתה שנים ספורות לפני כן מאמא קאס, וזה היה מספיק כדי לשכנע את נילסון לא להתקרב למקום שוב. מי שקנה את הנכס לבסוף הוא חברו של מון ללהקה, פיט טאונסנד, שעשה זאת כדי למנוע ממנה להפוך לאטרקציה תיירותית.

     

    נבואת הזעם של סטיבן טיילר

    סיפורים שונים הופצו באשר לאופן בו להקת אירוסמית' כמעט ורכשה את המטוס שהתרסק והרג חלק נכבד מלהקת לינרד סקינרד ב-1977. אחת הגרסאות אף מספרת שלסטיבן טיילר וג'ו פרי הייתה התגלות נבואית באשר לעתידו של המטוס, שגרם להם לא לקנות אותו.

     

    לינרד סקינרד - FreeBird 

     

    סטיבן טיילר וג'ו פרי (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    סטיבן טיילר וג'ו פרי(צילום: gettyimages)

    הסיפור בבסיסו דווקא נכון: אירוסמית' באמת בחנו אפשרות לרכוש את מטוס הקונוויר CV-300 שהביא את אנשי לינרד סקינרד לסופם, אבל הוא פשוט בהרבה. עוזר הטייס של אירוסמית' בחן את המטוס והחליט שהוא לא כשיר להטיס את ההרכב. בין שעשה זאת לאחר שראה את חברי צוות המטוס שותים ובין שחזה במקרה במנוע עולה באש – הוא החליט שמדובר במטוס לא ראוי. כך שנבואות לא היו שם, מקסימום הזיות – או פשוט היגיון בריא.

     

    נשוך אותי

    מעריצי דפש מוד יודעים ששנות התשעים היו תקופה מבלבלת מאוד עבור הלהקה הבריטית. אולי זה קשור לכמות הסמים שהסתובבה במערכת של סולן ההרכב, דייב גהאן. אחרת קשה להסביר את קיבוע הערפדים שאימץ באותה תקופה, במסגרתו נשך את העיתונאי הבריטי אנדרו פרי בצווארו כשזה ביקר מאחורי הקלעים בהופעה של דפש מוד ופריימל סקרים בארצות הברית ב-1994. גהאן לא לגמרי זוכר את התקרית ההיא, אבל הודה שזה נשמע כמו משהו שהוא היה מסוגל לעשות בתקופה שבה האמין שהוא ערפד וישן בארון מתים. כלומר, סוג של ארון מתים – או לפחות מיטה בצורת ארון קבורה. "בהחלט הייתי ערפד בראשי", אמר למגזין Uncut ב-2001. "אפילו המיטה בה ישנתי בלוס אנג'לס הייתה בצורת ארון. (זו הייתה) מיטה זוגית ענקית בצורת ארון קבורה! כל חיי היו סצנה מ'ספיינל טאפ' באותה תקופה". יש מי שמספר שכחלק מהבדיחה, גהאן זכה למשלוח של ארון קבורה אמיתי בהופעה של ההרכב בדרום אמריקה, והוא נהג לנמנם בו מדי פעם, לפני שעלה לבמה.

     

    רצח בחדר הסמוך

    השיר Love Rollercoaster של להקת האוהיו פליירז היה להיט Fאנקי עם צאתו ב-1975. אך הוא מכיל אלמנט לא ממש ברור, שנשמע כמו צעקה נשית. וכמו בלא מעט צלילים עמומים בשירים פופולריים, גם כאן נבנתה אגדה מורבידית שבמרכזה לא פחות מרצח של אישה בחדר הצמוד לאולפן בו הוקלט השיר. לפי הסיפור, הצרחה הוקלטה מבלי שחברי הלהקה שמו לב לרעש הרקע.

    חברי האוהיו פליירז לא היססו לשחק על האגדה האורבנית שנבנתה סביב השיר שלהם. "זו בדיחה ששטפה את המדינה", הסביר חבר ההרכב ג'ימי וויליאמס. "אנשים שאלו אותנו 'הרגתם את הבחורה הזו?'. נשבענו בינינו בלהקה לשתוק, כי זה עזר לנו למכור תקליטים" – גם זו דרך. 

     

    אוהיו פליירז - Love Rollercoaster

     

    לשון הרע

    והינה שמועה, או אגדה אורבנית מטומטמת במיוחד – אפילו בהשוואה לכמה מהאחרות ברשימה. לג'ין סימונס, איש להקת קיס, יש לשון ארוכה, מאוד. זה לא חדש, אבל בשנות השבעים, לא מעט היו משוכנעים שהמוזיקאי עם הפנים המאופרות חיבר בניתוח מיוחד לשון של פרה ללשונו שלו, במטרה לגרום לה להיות ארוכה יותר. וכך לפי האגדה, יצר את דמות הדמון שהוא מגלם על הבמה. העובדה שבשנות השבעים לא בוצעו השתלות של איברי בעלי חיים בבני אדם (ובטח שלא לצרכים אסתטיים), ושלשון של פרה לא דומה כלל ללשון אדם, לא נראתה למאמינים בקשקוש האדיוטי הזה משונה ככל הנראה.

     

    מריה קארי - לא עד כדי כך בוטה (gettyimages) (gettyimages)
    מריה קארי - לא עד כדי כך בוטה(gettyimages)

     

    מחיר הרזון

    ונסיים עם משהו מורבידי פחות. מריה קארי אף פעם לא נחשדה כסכין הכי חדה במגירה. ולכן זה נשמע הגיוני כשבריאיון מ-1996 צוטטה כמי שאמרה את המשפט הבא: "כשאני צופה בטלוויזיה ורואה את הילדים העניים והגוועים מרעב בכל העולם, אני לא יכולה שלא לבכות. כאילו, הייתי מתה להיות רזה ככה, אבל לא עם כל הזבובים האלה והמוות וכל זה". ציטוט שללא ספק עומד בשורה אחת עם הקלאסיקה האלמותית "עם היפות שלי באושוויץ". אלא שבמקרה של מריה, אף שמדובר במשפט שיכולתם לדמיין אותה אומרת, מדובר בציטוט מתוך ריאיון פיקטיבי שהתפרסם באתר Cupcake וגרם לסערה קטנה ברשת.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים