שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חברות, מין והמון בגדים: "סקס והעיר הגדולה" חוגגת 20
    היא התחילה כטורים בעיתון, הפכה לסדרה ברשת שנחשבה גברית במיוחד וסובלת עד עכשיו מסכסוכים של הכוכבות. "סקס והעיר הגדולה" עלתה לאוויר לפני עשרים שנה ופיזרה על הצופים חברות נשית, סקס (מביך) וסטיילינג. אי אפשר שלא לתהות מה חושבים עליה בימינו

    קנדיס בושנל הייתה אישה צעירה מקונטיקט כשהיא עברה בגיל 19 לניו יורק, בשאיפה להגשים את החלום שלה להפוך לסופרת. היא העבירה 15 שנים כפרילאנס בנתיב השוחק של החלום האמריקני, כשהיא תוהה אם עוד יש סיכוי שזה יקרה אי פעם, והחליטה לקבל הצעה למשרה כעיתונאית ב"ניו יורק אובסרבר". היא הייתה בת 35, רווקה ניו יורקית שחיה על תזונת דייטים ודיאט קולה. שנה מאוחר יותר העורך שלה הציע לה לכתוב טור אישי בעיתון. הוא רצה לקרוא לו – וגם קרא לו – "סקס והעיר הגדולה" ותכנן לשסות את בושנל בכל פנכות הסקס שיש לניו יורק להציע. לכבוד הטור הראשון, למשל, הוא שלח אותה למועדון סקס.

     

     

     

    בושנל שמחה מאוד על ההזדמנות – היא הייתה האשה הראשונה ב"אובסרבר" עם טור אישי – אבל אחרי הטור הראשון הבינה שכדי להזין את הטור בחומרים לאורך זמן היא חייבת למצוא נושא שהיא שוחה בו. היא התעקשה לשנות את עוגן הטור ועברה לכתוב על יחסים בין גברים לנשים, כשהיא מתבססת על עצמה ועל "החברים הרווקים והמשוגעים שלי". הטורים הראשונים נכתבו בגוף ראשון, אבל הטור הלך ותפס תאוצה במהירות ואחרי זמן מה ההורים של בושנל הודיעו לה שהם עושים מנוי על ה"אובסרבר". בושנל התקשתה לדמיין את ההורים השמרנים שלה מפרגנים לדיסנילנד הדייטים שהוא חייה, והחליטה לברוא את קארי בראדשו (עם ראשי התיבות ק.ב, שזהים לאלה של קנדיס בושנל), עיתונאית עם טור שבדיעבד היא תגדיר כאלטר אגו שלה, ועברה לספר את הטור מנקודת המבט שלה.

     

    סקס והעיר הגדולה (צילום: HBO)
    דייטים, יחסים ושיחות בנות. "סקס והעיר הגדולה"(צילום: HBO)
     

    סיפורי הדייטים והיחסים של בושנל לא היו בוטים או מפורטים במיוחד, אבל הנשים שכיכבו בו היו מצחיקות והעבירו את הסקס מנקודת מבט סאטירית, שהייתה מרעננת יחסית לתחילת האייטיז. הטור לכד את הרוח הניו יורקית מחד והיה אוניברסלי מספיק כדי שכל אישה תוכל למצוא בו את עצמה. אנשי תעשייה ניו יורקים פקססו את הטור לחברים שלהם בלוס אנג'לס, ותוך חצי שנה בושנל כבר קיבלה הצעות לעבד את הטור לסדרה. היא סירבה בעקביות ואחרי שנתיים של קארי בראדשו היא פרשה מכתיבת הטור והמשרה בעיתון, והחליטה לחזור לחלום המקורי שלה, להיות סופרת.

     

    דארן סטאר היה תסריטאי שעבד בפס הייצור של אהרון ספלינג, בתקופת הפריחה שבה האחרון העניק לעולם את "בוורלי הילס" ו"מלרוז פלייס". אחרי ההצלחה של "מלרוז" הוא הבין שאם הוא ימשיך לעבוד במפעל של ספלינג הוא לעולם לא יזכה להכרה כיוצר עצמאי, התפטר ועבר לניו יורק. שם הוא קיבל הזדמנות ליצור סדרה ל-CBS בשם "סנטרל פארק ווסט". המעגלים החברתיים שלו ושל בושנל הצטלבו, ולהקרנת פרק הבכורה של "סנטרל פארק" סטאר הזמין אליו הביתה חבורת חברים ובושנל בתוכם. בושנל לא אהבה את "סנטרל פארק" אבל חיבבה את האופן שבו היא שיקפה את ניו יורק – זוהרת, לא מאיימת, שיקית. היא הסכימה להפקיד בידיו את הטורים שלה.

     

    סטאר, מיואש משיתוף הפעולה המתיש והתובעני עם רשת טלוויזיה מסחרית ומכישלון הפרויקט הראשון נטול הספלינג שלו, החליט שהוא מעבד את הטורים לסרט קולנוע. הוא הוקסם מההזדמנות להציג סקס ויחסים מנקודת מבט נשית, ולא היה לו ספק במה היא תעוגן – שיחות מפורטות, גלויות וסאטיריות של נשים על סקס ויחסים. הקונספט הזה עמד בסתירה לכל התייחסות לסקס בסדרות ובסיטקומים, שתמיד הייתה מרומזת ולעולם לא ישירה. "רציתי להגיד משהו כן על מיניות, ולא להראות עור ובשר, זאת לא חוכמה, כולנו יודעים על איזה כפתור ללחוץ כדי לצפות בפורנו".

     

    סדרה שהתאימה לכבלים ()
    סדרה שהתאימה לכבלים

    סטאר ניסה לפתות את HBO לקחת על עצמה את ההפקה. HBO הייתה אז רשת כבלים אמריקנית שהתהדרה בשתי הפקות מקוריות בלבד – "המופע של לארי סנדרס" ו"אוז"– ורוב לוח השידורים שלה הורכב משידורים חוזרים של סדרות ישנות, אבל היא חיפשה כיווני השקעה חדשים והציעה לסטאר לחזור לחיקה של הטלוויזיה. העובדה שסטאר בכל זאת צבר מוניטין מסוים בעולם הטלוויזיה והעובדה שגם רשת ABC גילתה עניין בפרויקט החזירה את "סקס והעיר" למסך הקטן.

     

    סטאר התלבט תקופה מסוימת בין HBO ל-ABC – שהתאמצה מאוד להשיג את "סקס והעיר" ואפילו הסכימה להתחייב ששם הסדרה ישאר "סקס והעיר הגדולה", שם בוטה שעלול היה לעורר על ABC את זעמם של המפרסמים והצופים ולחבל בתזרים המזומנים שלה.

     

    בסופו של דבר הכריעה העובדה שבניגוד לרשתות המסחריות שמוקמו בלוס אנג'לס, HBO פעלה מניו יורק ונטתה להפיק את הסדרה בעיר, מה שעשוי היה לתרום לאופי הניו יורקי שלה. סטאר גם ידע שהדמויות שלו עומדות לפתוח פה ג'ורה והדבר האחרון שהוא רצה היה מאבקים חוזרים ונשנים מול גופי השידור. רשתות הכבלים לא היו כפופות להגבלות על הגופים המסחריים, ובעיקר לא היו כפופות לגחמות של המפרסמים, וסטאר ידע שהוא יכול לרוץ במרחבים הירוקים של HBO בלי שאף אחד יעצור אותו ויבקש ממנו לצנזר את התסריט.

     

    סקס והעיר הגדולה (צילום: HBO)
    שרה ג'סיקה פרקר לוהקה ראשונה (צילום: HBO)
     

    בלי צחוקים מוקלטים

    "סקס והעיר הגדולה" יצאה לדרך. שרה ג'סיקה פרקר לוהקה ראשונה ("היא ענתה על הקריטריון הראשי – בחורה שמרגישה מאוד בטוחה לגבי המיניות שלה אבל עדיין לא תעבור את המסך כביץ'") ואחריה שלוש הדמויות הראשיות האחרות: מירנדה הובס כסינתיה ניקסון, עורכת דין צינית ושכלתנית; קריסטין דיוויס כשרלוט יורק, הרומנטית עם התפיסות השמרניות לגבי מערכות יחסים שחולמת על האביר על הסוס; וקים קטרל כסמנת'ה ג'ונס, אשת יחסי ציבור עצמאית ובוטה, נטולת גבולות ככל שזה נוגע למין, שלא מאמינה באהבה. סטאר רצה קומדיה, אבל לא כזאת שתיבנה על פאנצ'ים וסירב בתוקף לשלב בסדרה צחוקים מוקלטים. הוא הקפיד שאם אחת הדמויות בתסריט אומרת משהו מצחיק כבדיחה, דמות אחרת תצחק ממנה, כדי לתת לשוות לשיחה נופך ריאליסטי.

     

    חופש הפעולה ש-HBO סיפקה לסטאר ולשותף שלו לכתיבה, מייקל פטריק קינג, שגם היה המפיק הראשי, התברר כקריטי. השילוב בין הרצון של HBO בתכנים חדשים שיגרמו לה לבלוט ויסחפו אליה עוד מנויים, ובין הדחף של סטאר וקינג לשבור את התבנית שהכתיבה הטלוויזיה מסחרית - התמזגו בצורה מושלמת. אם סיטקומים של רשתות מסחריות הותוו בידי הקו הנוקשה של פרקים בני 22 דקות, וקצב הפרק מותאם ליציאה להפסקות הפרסומות, סטאר וקינג יצרו פרקים שנעו בין 30 ל-40 דקות כל אחד. מאחר ושום דבר קריטי לא שודר לפניהם ואחריהם, הדבר היחיד שהנחה אותם היה הסיפור. הם כתבו עונות קצרות – 12 פרקים בעונה הראשונה ו-15 פרקים בכל אחת מהעונות הבאות, מה שהוריד משמעותית את הנטל ההפקתי.

     

    סקס והעיר הגדולה (באדיבות yes)
    סמית'. הפי אנד של סמנתה(באדיבות yes)
     

    הקהל שצפה בפרק הבכורה של "סקס והעיר הגדולה" היה קטן יחסית, רוב המנויים של HBO לא צפו בה כלל כשהיא עלתה. אבל היא צברה תאוצה וחשוב מזה, כוונה במדויק לקהל נשי, צעיר, ממעמד גבוה ומקצועי, ובזה הביאה לרשת הכבלים עוד פלח אוכלוסייה שאף סדרה לא פנתה אליו בדיוק כזה בעבר, והועיל ל-HBO, שעד אז התכנים שסיפקה – "אוז", מאחורי הקלעים של ליגת הפוטבול האמריקנית ותחרויות אגרוף, פנו בעיקר לקהל גברי.

     

    הציר המרכזי של העונה הראשונה היה היחסים של קארי עם מיסטר ביג (שבוסס על דמות אמיתית בחיים של בושנל – רון גלוטי, אחד המוציאים לאור של העיתון שעבדה בו), אבל סטאר וקינג רצו נשים שלא מוגדרות על ידי גברים והיחסים שלהן עם גברים. הן דיברו על הכל – סקס אנאלי, שלישיות, ויברטורים ומה לא, ומצד שני דיסקסו על גביע קוסמופוליטן על ההבדלים בין גברים לנשים.

     

    בניגוד לדמויות נשיות שאפיינו עד אז את הטלוויזיה, הן לא דיברו – לפחות לא בהתחלה – על משפחה, על אימהות או על חיי נישואים. הן ערכו השוואות בין גברים אבל לא כחיקוי לשיחה גברית, אלא ביטאו את השינוי שהן חיו בתוכו. הנשים של "סקס והעיר" כבר לא היו הנשים שכמהו ליחסים עם גבר כתלות בביטחון כלכלי ויציבות, הן כבר היו נשים דעתניות, אינדבידואליות ועצמאיות כלכלית, אבל עדיין, מעשה שטן, כמהו ליחסים עם גבר וניסו לשלב את התפיסה החדשה שלהן את עצמן עם הכמיהה הזאת.

     

    סקס והעיר הגדולה (צילום: Craig Blankenhorn)
    שני סרטי ההמשך נקטלו על ידי המבקרים(צילום: Craig Blankenhorn)

    קינג וסטאר לא שיערו עד כמה, אבל השיחות הישירות והחצופות של "סקס והעיר" משכו מייד את תשומת הלב של התקשורת. הן דיברו בפירוט על הריונות בלתי רצויים ומחלות מין, וכשבדיקת הכלימדיה של קארי חזרה חיובית, היא אולצה לעבור את הטקס המביש בו היא מתקשרת לאקסים שלה, לשלוח אותם להיבדק, ולא נשכח את הפעם ההיא שהיא נפחה כשהייתה במיטה עם מיסטר ביג.

     

    עלילות התסריט הראשונות הגיעו מהטורים, אבל מהר מאוד התסריטאים החלו למשוך סיפורי דייטים מהחיים האישיים שלהם, שהפכו למקור העלילות העיקרי, בעיקר אלה של התסריטאיות. בכל עונה הקפיד קינג לצרף לחדר הכותבים אישה נוספת, ויחד הן הפכו לצבא נשי קטן וחכם. ג'ני ביקס, התסריטאית שהצטרפה לקינג וסטאר בעונה הראשונה, סיפרה שבכל פעם שאחת הנשים הגיעה לעבודה ואמרה "היה לי דייט נורא", הן ידעו שהן הולכות לקבל סיפור טוב, מה שהפך את הדייטים במידה מסוימת למהנים הרבה יותר. "קשה להתעלם מהעובדה שאף אחת מהכותבות לא מצאה את עצמה ביחסים קבועים, יציבים וארוכי טווח עד שהסדרה ירדה", היא מאבחנת.

     

    החופש שקיבלו הכותבים היה חלומי. לאורך כל הסדרה נחתכה החוצה סצנה אחת בלבד – בעונה השלישית מירנדה שוכרת את מגדה, עוזרת הבית האוקראינית והשמרנית, שמזדעזעת כשהיא נחשפת למגירת צעצועי המין של מירנדה, ומחליפה את הוויברטור שלה בפסלון של מריה הבתולה. במקור מגדה פיזרה סביב הפסלון את כל הקונדומים שמצאה במגירה, אבל לבסוף הוחלט, מטעמי רגישות לדת, לוותר על הקונדומים ולהשאיר רק את הפסלון. למרות העיסוק הרב בסקס קינג מתעקש שאם מישהו מרגיש חרמן אחרי צפייה בפרק, הוא כנראה מאוד הורמונלי, כי הסקס תמיד היה מביך, קומי או משפיל.

     

    גם הסצנה שבה מירנדה מתקשרת להזמין אוכל סיני והאשה שלוקחת ממנה את ההזמנה מדקלמת אותה ומצחקקת, מבוסס על מקרה שאירע לקינג עצמו. "זה קרה לי, וביליתי את שאר היום בתחושה שאני כישלון, אדם צפוי וחסר מעוף שמתקשר בכל ערב לאותו מקום ומזמין את אותו הדבר, זה כנראה שיקף את הפחדים שלי בנוגע לחיים של עצמי באותה תקופה".

     

    סקס והעיר הגדולה (צילום: Craig Blankenhorn)
    ביג. מבוסס על דמות אמיתית(צילום: Craig Blankenhorn)
     

    במהלך הסדרה החל לתפוס תאוצה דבר קטן שנקרא אינטרנט, והיוצרים נחשפו לצונאמי של דעות ציבוריות על הסדרה שהוטח בהם בלי רחמים. את העונה הראשונה הם צילמו מראש ובסופה נכנסו לרשת כדי לקרוא את התגובות. "זכורות לי במיוחד תגובות על הפרק שבו הצגנו את נטשה, אשתו של מיסטר ביג", הוא משחזר. "הייתה לה שורה אחת, 'נעים להכיר אותך, קארי'. התיעוב שנטשה זכתה לו מנשים באינטרנט היה מהמם, והיא לא אמרה כמעט כלום! אז אמרתי לעצמי – ליהקנו את הבחורה הנכונה".

     

    "סקס והעיר הגדולה" הייתה הסדרה הראשונה של HBO שהשיגה מודעות ופופולריות משמעותיות, והיא הייתה הראשונה שביססה את המודל הכלכלי של חברות הכבלים – תקציב שמתבסס על דמי מנוי. למשך שתי עונות היא הפכה לקומדיה הנצפית ביותר בכבלים, בעיקר על ידי קהל נשי. שנה אחריה עלו "הסופרנוס", "עמוק באדמה" והסמויה" שקיבעו את המעמד של HBO כיצרנית מהותית של תוכן מקורי בשוק הטלוויזיה האמריקני.

     

    אחד הוויכוחים שליווה את "סקס והעיר" בשנים בהן שודרה וגם הרבה אחריהן, הייתה השאלה עד כמה הדמויות שלה משרתות את הפמיניזם, אם בכלל, ואם כן, איזה פמיניזם? אין ספק, היא הייתה זוהרת, נשית ועודדה בלי בושה צרכנות מותגים כפייתית. היוצרים טענו תמיד שהסדרה יוצאת נגד הרעיון שהדרך להשתייך חברתית היא להתארגן בגרסה הזוגית המסורתית והמקובלת. מבחינתם "סקס והעיר" היא ההוכחה שנשים יכולות להיות אטרקטיביות, נשיות ועדיין פמיניסטיות. מצד שני, אי אפשר להתכחש לעובדה שרוב השיחות הנשיות בסדרה עסקו בניסיון להשיג את הגבר ולשמור אותו לצדך, וכולן עדיין שפטו את עצמן על היחסים שלהן עם גברים.

     

    גם העיסוק האינסופי של הדמויות בסטייל, אופנה ובשאלה מה נכון עכשיו, הפך לסימן היכר של "סקס והעיר" ונע בין גורם משיכה שהעניק לה אופי קליל ואסתטי למקור נוסף לביקורת. כל זה לא עזר לסדרה בתחילת דרכה, כשהיא ביקשה ממעצבים שונים לתרום למלתחה שלה בגדים. בפרק הראשון צולמה תצוגת אופנה וההפקה לא יכלה לציין אפילו מעצב אחד מוכר כי אף אחד מהם לא הסכים להעניק את שמו לסדרה – כולם חשבו שמדובר בתוכנית על סקס. כל זה השתנה כמובן בעונה השנייה, שבה המעצבים צבאו על חדר ההלבשה של פטרישיה פילד, האחראית על ההלבשה ומוסד ניו יורקי בזכות עצמה.

     

     

    סנובית שמרוכזת בעצמה

    השנים לא עשו חסד עם קארי בראדשו כשהסדרה הונחה תחת מיקרוסקופ הזמן. דווקא הדמות שהובילה את הסדרה נתפסה כילדותית, מרוכזת בעצמה, סנובית ניו יורקית שהחל מהעונה השנייה הידרדרה לדמות אובססיבית ובלתי נסבלת. היא תמיד היתה זקוקה לגבר שיציל אותה מעצמה, ויתרה תמיד על הגבר הנכון (איידן) לטובת הגבר המתעתע והבלתי מושג (מיסטר ביג), וכמובן עדיין נותרה בעינה התעלומה הגדולה – איך בדיוק קארי התקיימה ממשכורת של כותבת טור כשהיא גרה בדירה הממוקמת היטב שלה במנהטן (דיור מפוקח, נכון, ועדיין), והוציאה את כל הכסף שלה על נעליים ממותגות, בגדי מעצבים ואכילה במסעדות?

     

    ברטרוספקטיבה שערכה התוכנית "NBC ניוז" ב 2010 זכתה קארי למקום של כבוד בין עשרת הדמויות הגרועות ביותר בטלוויזיה בעשרים השנים האחרונות. גם אלמנטים אחרים בסדרה צורמים לעין הביקורתית של 2018, פוליטיקלי קורקט פינת #MeToo. הנשים של "סקס והעיר" הן נשים לבנות שלא פעם עיוורות לפריבילגיות של עצמן, לעיתים נדירות הן נתקלו בקשיים כלכליים למרות שצרכו בלי הכרה. גם שאר הליהוק היה רחוק מלשקף את ניו יורק על גיוונה האתני, זה שחוו רוב האנשים שהתגוררו בה.

     

    סקס והעיר הגדולה (צילום: יחסי ציבור)
    פריבילגית ולא מגוונת(צילום: יחסי ציבור)
     

    להגנתו של קינג יאמר שמבחינתו "סקס והעיר" מעולם לא התיימרה להיות מניפסט פמיניסטי, אלא רק שיקפה תהליך שהדמויות הנשיות עברו. זאת הסיבה שהנשים תמיד ניסו לשנות את עצמן עבור הגברים, ומנגד הדמויות הגבריות תמיד ציפו שיקבלו אותם כמו שהם.

     

    "בהתחלה הדמויות הגבריות היו בדיחות, כי הנשים עשו טעויות. אבל בשלב מסוים הדמויות הנשיות התחילו ללמוד מהטעויות שלהן, וזה מה שמנע מהסדרה להתייבש. ידענו שאם הן ימשיכו לטעות הקהל הנשי האיכותי שצופה בנו יאבד עניין, ואז הגברים הפכו לחשובים. כל הגברים היו אמצעי להדגשה או הדגמה של פגמי האישיות אצל הנשים, כדי להבהיר שיש להן מה ללמוד או להדגיש חולשות. הבאנו הרבה גברים ראויים ואציליים, אבל תמיד זה היה כדי לקדם את הנשים".

     

    "כששרלוט הייתה בחורה שטחית הבאנו לה את פרינס צ'ארמינג, כשהיא התפתחה קצת הבאנו לה את הארי. את הבחורים של קארי הבאנו כדי להראות שלא משנה מי יהיה שם, זה אף פעם לא יספיק לה. היא רוצה את מיסטר ביג. את אלכסנדר (שגילם הרקדן מיכאל ברישניקוב) הבאנו כשכבר ידענו שהסדרה עומדת להסתיים, וההערה שחזרה על עצמה לגבי מיסטר ביג הייתה שהוא היה מבוגר מדי לקארי, אז הבאתי מישהו יותר מבוגר שיגרום למיסטר ביג להיראות כמו נער בתיכון".

     

    ההמשך נגנז

    את שש העונות שלה סיימה "סקס והעיר" בפרק שקינג גאה בו במיוחד, ובו מיסטר ביג מגיע לאסוף את קארי מזרועותיו של אלכסנדר פטרובסקי, האמן המיוסר והנרקסיסט, וכנגד כל הסיכויים קארי מצליחה לביית את הגבר הפראי הנצחי, מיסטר ביג (שזכה לשם המאכזב מכולם, ג'ון). הדמויות האחרות זוכות לפינאלה קצת יותר בוגרת – מירנדה מתאחדת עם סטיב בריידי ויחד הם מגדלים את הבן הקטן שלהם ואת האמא הדמנטית של סטיב; שרלוט והארי מאמצים תינוקת סינית וסמנת'ה מחלימה מהסרטן והיא וסמית' נכנסים למערכת יחסים מחייבת ועמוקה. קינג סיפר שסיים את הסדרה כי הרגיש ש"אם היא תמשיך הלאה הבנות ייאלצו להשתנות לדמויות אחרות, ואני מעדיף לעזוב את המסיבה מוקדם. אני חושב שסיימנו בטופ". בעקבות ניסיונות אגרסיביים של גורמים שונים לחשוף את סיום הסדרה לפני השידור צולמו שלושה סופים אלטנטיביים, ואותם אפשר לראות כאן:

     

     

     

    "סקס והעיר" הייתה מהסדרות שזוכות לעדנה גם אחרי שהן יורדות מהמסך. היא זכתה למקום של כבוד בפנתיאון של סדרות פורצות דרך, תואר שהושפע גם מהמיקום שלה בנקודה קריטית בציר הזמן, ממנה התפצלה הטלוויזיה האמריקנית לחברות כבלים ולערוצי הברודקאסט המסחריים. בנוסף היא זכתה להצלחה מסחרית עצומה במכירות DVD ובשידורי סינדיקציה לכל העולם, מה שהביא את קינג לכתוב, לביים ולהפיק שני סרטי המשך, שנקטלו שניהם על ידי הביקורות. סרט שלישי כבר עמד על הפרק ואפילו נכתב לו תסריט, אבל הוא נגנז. לטענתו של ווילי גרסון, שגילם את הידיד הגיי של קארי, הסיבה היא הדרישות הגרנדיוזיות של קים קטרל, שלא עפה על הרעיון להשתתף בעוד גרורה של הסדרה המקורית והעדיפה לתת לה לנוח בשלום על משכבה.

     

    פרשיית הסרט השלישי פתחה מורסות ישנות שנחשפו חלקית עוד בימי צילומי הסדרה, ולפיהן ארבע הכוכבות של "סקס והעיר" לא ניהלו מערכת יחסים חברית,

    בלשון המעטה, מחוץ לסט. קים קטרל וג'סיקה פרקר עלו לאחרונה לכותרות כשאחיה של קטרל הלך לעולמו ופרקר שלחה לה תנחומים על גבי הרשת. התגובה של קטרל הייתה רחוקה מלהיות ידידותית, והיא בעיקר תבעה מפרקר שלא תנסה לבנות לעצמה תדמית חיובית על גבה של קטרל.

     

    קינג לא מתעלם מהפער בין הסכסוכים בין השחקניות לכך שהערך ש"סקס והעיר" ביקשה לקדם יותר מכל היה ערכה של החברות הנשית, ומסתפק בעובדה שבצילומים הכימיה ביניהן היתה מעולה. "אני חושב שהטעות הייתה של האנשים שניסו ליצור דרמה מהעובדה שהם לא היו החברות הכי טובות על הסט. זאת סדרה והן שחקניות והתפקיד שלהן הוא להעביר מסר. זה כמו ששואלים אותי אם נשים באמת מדברות כמו שהן מדברות, ואני אומר כן, אם יש להן צוות כותבים".

     

    "אף אחד לא שואל את הגברים של 'הסופרנוס' למה הם לא מתראים יותר בסופי שבוע", אבחנה ג'סיקה פרקר בתגובה לשאלה דומה באחד הראיונות שנתנה.

     

    בנסיבות קצת יותר משמחות זכתה לאחרונה לכותרות שחקנית אחרת בסדרה – סינתיה ניקסון, שמאז ירידת התוכנית הספיקה לצאת מהארון ועכשיו היא הכריזה על כוונתה לרוץ לתפקיד מושלת ניו יורק. או כמו שהגדירה את זה אחת הטוויטריסיות, "ניקסון בראשות ניו יורק היא הפינאלה של 'סקס והעיר הגדולה' שכולנו היינו ראויים לה".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים