שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    העוקץ נחשף: הועסק פיקטיבית - ותבע פיצויי פיטורים
    ראש צוות בחברת "תולי אחזקות" שילם לעובד שלכאורה ביצע עבודות גינון ברופין. לימים העז העובד לתבוע פיצויי פיטורים, אך השקר התגלה בביהמ"ש
    דיון בבית הדין לעבודה בתל אביב חשף עוקץ שביצעו ראש צוות בחברת "תולי אחזקות" ואדם שאותו העסיק באופן פיקטיבי בעבודות גינון במרכז האקדמי רופין: ה"עובד" מעולם לא הועסק בפועל בחברה, אבל זה לא הפריע לו לדרוש פיצויים על כך ש"פוטר". לפיכך דחתה השופטת דגית ויסמן את תביעתו וחייבה אותו ואת ראש הצוות לשלם לחברה יותר מ-100 אלף שקל – סכום המשכורת ששולמה לו לאורך התקופה.

     

    התובע טען שבמשך שנה ושמונה חודשים הוא ביצע ב"רופין" עבודות גינון מטעמה של החברה, עד שבדצמבר 2013 פוטר במפתיע, מבלי ששולמו לו פיצויים. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד תמים אבו פנה הוא דרש שהחברה תשלם לו את המגיע לו על פי חוק עקב הפיטורים, וצירף תלושי שכר ומכתב פיטורים.

     

    אלא שהחברה הכחישה שהעסיקה את התובע. באמצעות עו"ד צבי גיל פינס היא הגישה תביעה נגדית שבה ביקשה לחייב אותו ואת ראש הצוות שתחתיו לכאורה עבד להשיב לה את מלוא הסכומים ששולמו לו כשכר עבודה. לטענתה, מדובר בהעסקה פיקטיבית שנעשתה ללא ידיעתה וביוזמתם של השניים, במטרה לחלוב ממנה כספים שלא כדין.

     

    החברה ציינה שראש הצוות דיווח על שעות עבודה של התובע אף שלא היו כאלה בפועל, והשניים שלשלו לכיסם את המשכורות ששולמו לו. להוכחת דבריה היא הציגה תמלילי שיחות שהתנהלו בזמנו בין מנכ"ל החברה לבין מזכירה מהנהלת חשבונות, שבהן דיווחה לו על העניין והפצירה בו שלא יספר על כך לראש הצוות מחשש שיפגע בה ובמשפחתה.

     

    אף שהעובד החזיק בתלושי שכר ובמכתב פיטורים, השופטת דגית ויסמן לא שוכנעה שהחברה אכן העסיקה אותו. היא ציינה שהעובד מסר גרסאות סותרות בנוגע לתנאי העסקתו, היקף המשרה שלו והעבודה שביצע לכאורה, ולא ידע לספר דבר על הנסיבות בהן פוטר.

     

    אם לא די בכך, דוחות הנוכחות שלו ותלושי השכר שקיבל לא עלו בקנה אחד עם הגרסה שמסר בפני השופטת. מה גם שבשונה מעובדים אחרים הוא נהג לפדות את ההמחאות שקיבל אצל חלפני כספים במקום להפקיד אותן לחשבון בנק.

     

    שתיים מההמחאות הופקדו לחשבונו של ראש הצוות, דבר שהגביר את חשדה שהשניים שלשלו לכיסם כספים במרמה, ולא כי מדובר בשכר ששולם עבור עבודה שבוצעה בפועל. לעומת זאת, הגרסה שמסר מנכ"ל החברה בנוגע לנסיבות שבהן גילה על אודות ההעסקה הפיקטיבית הייתה אמינה בעיני השופטת.

     

    באשר למכתב הפיטורים העיד המנכ"ל שלאחר שגילה על התרמית הסכים לחתום עליו משום שרצה לסיים ברוח טובה את יחסי העבודה עם ראש הצוות, שהיה עובד ותיק, ובני משפחתו עבדו בחברה. עמדה זו התקבלה על ידי השופטת ויסמן, שקבעה כי עצם קיומו של המכתב לא מעיד על יחסי עבודה בין החברה לבין התובע.

     

    לאור דברים אלו התקבלה תביעתה הנגדית של החברה כמעט במלואה. השופטת הורתה לעובד ולראש הצוות לשלם לה 109,392 שקל – סכום הכספים שהוכח כי שולמו לעובד בתלושי השכר שהציג. בנוסף, השניים יישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים